ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הסרט מענין בעיקר מבחינה אנתרופולוגית. מציג תרבות ומנהגים של טוניסיה. ממליץ בהחלט.

מצטער אך הסרט לא מצא חן בעיני כלל. נראה לא אמין ולא משכנע כלל. מתאר מציאות הזויה ובעיקר משעמם.

סיפור עצוב מהחיים שגיבוריו יוצאי חבר העמים ומנסים להשתלב בחברה בעיקר באמצעות יצירת מוזיקת ראפ. יחסים יפים בן אח בוגר לאחותו ואביהם המאושפז. מציג מציאות עצובה של אנשים החיים בשולי החברה.

מצטער מאד. בניגוד לכל המתלהבים הסרט לא מצא חן בעיני כלל.אפשר להגיד שסבלתי. הסיפור היה ברור לי לאחר 10 דקות ויתרת הסרט מיותרת. בקושי רב צפיתי בו עד לסיומו.

סרט צרפתי שגרתי וצפוי. בסיכומו של דבר מעט משעמם.

יצירת מופת נדירה ומקורית ביותר. חובה לכל חובב קולנוע אמיתי. לא תצפו בסרט נוסף ברמה הזו זמן רב.

סרט סתמי עם עלילה שגרתית וצפויה ביותר שמתעסק בעיקר באוכל יפני שלצערי לא הלהיב אותי במיוחד. רצון טוב ומשחק סביר בעיקר של השחקן הראשי אך אינו משאיר כל ערך מוסף או טעם מיוחד.

הסרט מתמקד בתקופת לימודי המשפטים של השופטת המפורסמת, ראשית דרכה כעורכת דין ובמשפט הראשון בו היתה מעורבת. מי שצפה בסרט הדוקומנטרי המצוין RGB שנעשה עליה נוכח שהייתה מעורבת בהמשך דרכה במשפטים מענינים ורבי השפעה בהרבה. מכאן,לדעתי,הסרט משטיח וממעט את דמותה ואינו מעורר ענין רב.

לצערי לא פגשתי פרא ולא אציל. צפיתי בעליבות מהולה באלימות לא משכנעת. מצטער. הסרט לא דיבר אלי. משחק טוב אך לא אמין בשל העלילה המוגזמת. אלי, הילד השמן, נראה "מודבק" על אמו ואביו וכל המתרחש בסרט כאילו בא לזעזע במעבר מאירוע אלים אחד למשנהו החריג ממנו. יותר מדי סיגריות אלכוהול וסמים לקינוח. לא מצאתי סיבות לרוע ולהקצנה ולא הבנתי את המסר גם אם מדובר בהצגת מציאות.

שילוב בין רקע היסטורי של גרמניה מלפני מלחמת העולם השניה ועליית הנאציזם עד לאחריה כשהמדינה חצויה וסיפור חיים של צייר שראשיתו במזרח גרמניה וסופו במערבה. הסרט ארוך ורב אירועים אך זורם ומרתק. מומלץ ביותר.

רקע הסרט הוא הגזענות כנגד הכושים במדינות דרום ארה"ב בראשית שנות השישים של המאה הקודמת.על רקע זה נרקמת ידידות מיוחדת במינה בין הנהג לבן העור למוזיקאי כהה העור אותו הוא מסיע. הקירבה בינהם מוציאה מכל אחד הבנה עמוקה ובלתי צפויה זה לזה ובכך גדולתו של הסרט.

סרט איטי עם סיפור קטן אך משכנע. קלינט איסטווד כבר בן 88.לא ניתן לדרוש ממנו שיתנהג וישחק כמו בראשית דרכו. סך הכל הסרט זורם בצורה משכנעת בהתאם לנסיבות. מציג בעיות כלכליות ומשפחתיות של אנשים זקנים ודרך התמודדותם עם המציאות. ראוי לצפיה ולמחשבה.

כדאי לראות את הסרט. הוא אמיתי,משכנע ומשוחק היטב. נושאו הוא טיפולי ה"המרה" של הומוסקסואלים ל"מוטב" שנבדקו, נחקרו ונמצאו כלא יעילים. לצערנו רעיון נואל זה עדיין רווח בסביבות מסוימות. בארץ בעיקר בקרב חרדים. גיבור הסרט בן יחיד להורים בפטיסטיים דתיים. אביו הוא מטיף וכך מועצמת הדרמה. מסקנת הסרט נכונה ובכך גדולתו.

הסרט מתבסס על עובדות היסטוריות ומתאר מציאות במזרח גרמניה של 1956 על רקע המרד בהונגריה. משקף שלטון דכאני ופולשני בו נגזלת החירות ואפילו האפשרות למחשבה עצמאית שסוטה מהמוכתב מעל. מעורר שאלות לנוכח המציאות בימינו. מומלץ לצפיה.

תמונה משפחתית אמריקנית של המעמד הבינוני בערבות מונטנה שנת 1960 על רקע שריפות יער לפני בוא השלג. אם שאינה יודעת בדיוק מה היא רוצה אך אינה מרוצה מהמציאות, אב החרד לכבודו אך משתדל ובנם בן ה-14 הנראה בוגר משניהם ומנסה לגשר ביניהם. הסיפור מינורי אך שופע אמינות ואמת פנימית. נופים מרהיבים וסיפור משכנע. מומלץ.

סרט משונה, איטי וחסר התרחשויות דרמטיות. למרקיז הצעיר קוראים טנקרדי ולא ככתוב אך מה שקורה לו בהמשך הסרט הזוי ביותר. הגיבור הראשי לזרו חביב אך ממש לא שמח. מוגבל במקצת בהתנהגותו ותגובותיו. הסרט מציג תמונת חיים בשריד שנותר באיטליה מהחברה הפיאודלית הכפרית. לא מעלה ולא מוריד. אפשר להימנע.

אהבה מריקוד ראשון. קומדיה בריטית טיפוסית. משחק טוב מאד של השחקנים הראשיים. בעקבות פגישתה המחודשת עם אחותה, אשת המעמד העליון מגלה עד כמה היו חייה ריקניים ומשעממים. למרות העלילה הצפויה,הסרט קולח ומהנה.

קראתי ביקורות נלהבות לפני שצפיתי בסרט אך הגעתי ללא מטענים מוקדמים או ציפיות מיוחדות. הסרט בשחור לבן ארוך ואיטי. העלילה אינה מסעירה אך הוא מציג תמונת מצב אמינה של החיים במשפחה אמידה ברובע של מקסיקו סיטי המשקפים כנראה את ילדותו של הבמאי. במרכז הסרט עומדת אתת משתי עוזרות הבית. הגברים בסרט מוצגים בצורה שלילית. משחק טוב והסיפור קולח למרות שאינו מלהיב. מומלץ למתענינים בנושא.

הסרט בשחור לבן נקרא באנגלית COLD WAR שם המבטא טוב יותר את מהותו. סיפור אהבה עצוב ומתמשך על רקע להקת ריקוד ושירה המתגבשת בפולין לאחר מלחמת העולם השניה למטרות הצגת התרבות העממית ברחבי פולין ובחו"ל. הסרט קודר ומציג את המציאות שששרה באותה תקופה ברחבי מרבית מדינות אירופה המזרחית. השחקנים הראשיים משחקים היטב.מענין ומומלץ.

הסרט מציג ללא כחל וסרק יחסים מורכבים בין זוג הורים מבוגרים,בת ,בן ונכדה כאשר אם המשפחה לוקה בשיטיון. ההתלבטות העיקרית היא אם להשאירה בבית בחסות בעלה המסור בן ה-75 או להעבירה למוסד. אין בו מאפיינים של סרט אמריקאי. הוא אינו מייפה ואינו מחפה על דבר ובכך גדולתו. משחק טוב מאד. המציאות עגומה במקצת אך ההתייחסות הישירה וההתמודדות עם המצבים הקשים מפיחות רוח של תקוה. מומלץ.

נופים כפריים יפהפיים, משחק מצוין. תמונת נוף חזותית ואנושית של האזור הכפרי במערב טורקיה. הסרט ארוך. השחקן הראשי מעט טרחן בדיאלוגים אינסופיים שניתן היה להשמיט או לקצר. מומלץ ביותר לצפיה.

הסרט כלל לא מצא חן בעיני. הוא שגרתי, צפוי וחסר כל ערך מוסף. השופטת פוסקת בנושא משמורת מבלי לשמוע את רצון הילד ובהתעלם מדבריו שבכתב מצב שאינו מקובל היום. על הטעות הזו נבנה ההמשך חסר המקוריות. משחק סביר אך העלילה משעממת ואיטית. אין בסרט שום חידוש או בשורה. משעמם.

השחקנים משחקים היטב אך הסרט מאד לא מצא חן בעיני מאחר והוא מציג את אופצית ההתמכרות לסמים כרע בלתי נמנע בשעה שלדעתי אין זה כך כלל.

מצטער. לא השתכנעתי מהסיפור ולא מצטרף למתלהבים. הסרט מציג בעיה אמיתית הקשורה לתרבות ומסורת המקובלות עדיין בחברה המוסלמית (במקרה זה פקיסטנית) גם כשהיא חיה על אדמת נורבגיה המתקדמת אך הוא לוקה בחוסר הגיון וכולו מבוסס על שפיטות שגוית של המתרחש ללא הבירור הנדרש כש"מה יגידו" והכבוד האבוד הופכים לערכים מרכזיים ללא קשר לעובדות . חייה של צעירה נורבגית ממוצא פקיסטני ולמעשה גם חיי משפחתה נהרסים לאחר שאביה מוצא אותה בלילה בחדרה בלבוש חלקי עם בחור נורבגי ומחליט שקיימה איתו יחסי מין. בהמשך עוד אירועים חסרי הגיון וחסרי אמינות. (איך טסה מפקיסטן לנורבגיה לאחר ששרפה את דרכונה בסצנה מטופשת?) לי באופן אישי הפריע מאד.

סרט מרגש, אמיתי ואנושי. מאיר בצורה אמינה מציאות בשולי החברה. משחק מצוין של כל השחקנים ובעיקר נבו קמחי בתפקיד הבן בעל הצרכים המיוחדים והרגישות המיוחדת ודב גליקמן כאביו הלומד לאהוב אותו בתוקף הנסיבות. מתאים לצפיה ומומלץ לכל הציבור.

סרט קליל ומלא אופטימיות לשלהי הקיץ. אופטימי ביחס לשלב האחרון בחיים והמוות המתקרב עם התופעות הנלוות לעיתים וגם לגבי צעירים הנראים ריקניים וחסרי ערכים. לא ברורה לי הגבלת הגיל מאחר שלדעתי מתאים מאד למתבגרים בכל גיל.

סרט הרפתקאות ימיות. כשמו כן הוא מכל הבחינות. שחקנים נאים אך משחק שגרתי. הכל כאן צפוי וידוע מראש בלי שום ערך מוסף.

צילומים ונופים יפים , שחקנים נאים ומשחק טוב, אך כל עלילת הסרט נסבה על החמצה. כשמתבררת התמונה אתה שואל את עצמך: למה אנשים חסרי כל נסיון היו כל כך נמהרים? אם היו פחות חסרי סבלנות להמתין עוד מעט וללכת זה לקראת זה,כל התמונה הייתה שונה אבל אז לא היה סרט.בעיצוב דמותם של השחקנים לאחר 45 שנה (שימוש באותם שחקנים) האיפור לא משכנע. הם נראים מאד גרוע ומגוחכים.

סרט הזוי ובלתי נסבל (לדעתי, כמובן) התרחקו! ראו הוזהרתם!

סרט איטי ומעוט התרחשויות. עיקרו תיאור היחסים הנרקמים בין הגיבורה הצעירה והנאה מיסאקו העוסקת בהנגשת סרטים לקבוצת כבדי ראיה ועוורים לבין הצלם המתעוור מר נאקמורו המבוגר ממנה שהוא אחד המשתתפים בקבוצה. השלכות מילדותה ומשפחתה של מיסאקו משתלבות בעבודתו של הצלם ובמצבו. פה ושם נראים נופי יפן העירונית והכפרית. ממש לא סרט חובה אם כי מעורר מחשבה.