ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הסרט הזה הוא אחד המקרים הכי מוזרים שהיו לי - מצד אחד אני חושב שהוא טוב אבל מצד שני לא הייתי ממליץ עליו לאף אחד כי הוא עוסק בנושא ממש קשה שמאוד רלוונטי היום, וזה כמובן עניין הפדופיליה. אני חייב להגיד שהשחקנים עשו עבודה מדהימה בגילום של הדמויות השונות ובמיוחד רוני מארה נתנה כאן תצוגה מהממת וסוחפת ונראתה מאוד אמינה בתור אישה שבעברה נפגעה פגיעה מינית ממנה היא לא התאוששה. יש אנשים שחשבו שהסרט מציג פדופיליה כמשהו חיובי אבל בעיניי הוא ממש נגד הפדופיליה והוא מציג את הנזק שיחסים בין מבוגר לילדה או ילד יכולים לגרום, אבל יחד עם זאת אני מבין לגמרי את מי שלא רוצה לראות את זה כי זה ממש לא סרט לכולם והוא גם לא אמור להיות כזה.

אחד מסרטי המלחמה הכי טובים בהיסטוריה! הסרט הזה שונה מאוד מרוב סרטי המלחמה בכך שהוא מאוד מציאותי ופחות אובר דרמטי ומייצג את המלחמה בצורה אמינה כמו שהיא הייתה באמת. למרות שאין הרבה דיאלוגים כאן השחקנים עושים עבודה טובה ומשכנעת במיוחד בתור חיילים ואזרחים שמעורבים במבצע החילוץ. אני לא יודע מה הסרט הכי טוב של השנה כי לא ראיתי את כולם אבל אם יש סרט שראוי להיות מועמד להיות כזה לפחות על פי מה שאני ראיתי זה כמובן דנקרק - יש בו כל מה שאפשר לבקש מסרט מהז''אנר הזה ואפילו הרבה יותר מכך.

הסרט הזה הזכיר לי את "ללכת בדרכך" כשקראתי את התקציר שלו אבל כשבאתי לראות אותו הבנתי שהוא הרבה יותר טוב ועמוק מהסרט ההוא. זהו סרט מאוד מתוחכם ואינטיליגנטי שכולל המון שורות ממחזות מפורסמים של שייקספיר ולמרות שזה יכול להרתיע הרבה אנשים בטענה שזהו "סרט איכות" או סרט שמיועד רק למבקרים הסיפור האנושי שבמרכז העלילה הוא שישאיר אותם בעניינים ויגרום להם להתחבר לסרט הכל כך יפה הזה. השחקנים עושים עבודה נפלאה ובמיוחד בריאן קוקס שנותן כאן תפקיד ראשי מהמם ואמין במיוחד ואהבתי גם שהסרט מתנהל בלי יותר מידי רומנטיקה דביקה כמו ללכת בדרכך (למרות שהוא היה טוב מאוד). לסיכום, זה סרט נפלא, כדאי לכם מאוד לראות אותו, אבל אל תיבהלו מהשפה הגבוהה ומהדיאלוגים המפוצצים - זה בסך הכל סרט על סיפור אנושי ויפה, ואיזה סרט מדהים הוא בתור מה שהוא.

סרט חמוד, אמנם לא מספיק אמין ומקורי ויש בו כמה קטעים שלא קשורים לשום דבר אבל הוא עדיין טוב בזכות המשחק המשכנע של היילי סטיינפלד, סופי טרנר, ג''סיקה אלבה ודאב קמרון שהפתיעה אותי ממש והוכיחה כאן שהיא לא רק בחורה יפה אלא גם שחקנית מדהימה. דווקא סמואל ל ג''קסון אכזב מאוד בהשוואה לתפקידי העבר המפוארים שלו אבל אפילו לו היו כמה קטעים טובים אז זה לא ממש הפריע. בסופו של דבר זה סרט נחמד לבני נוער ולצעירים וכדאי לראות אותו אבל לא לבוא עם ציפיות גבוהות מידי כי זאת לא יצירת מופת.

ממלכת טראביתיה הוא אחד הסרטים הכי טובים שאי פעם ראיתי והוא גם שייך לאחת השנים הכי טובות בתולדות הקולנוע (2007). הסרט הזה הוא כל כך מיוחד בגלל שהוא מצליח לשלב בין פנטזיה למציאות בצורה כל כך מושלמת ובעיקר כי הוא מייצג מציאות אמינה וכואבת שדומה מאוד להמון דברים שקורים כיום בעולם. השחקנים הם ממש טובים ובמיוחד ראויות לשבחים אנה סופיה רוב שמצליחה לרגש מאוד בתפקיד לזלי ברק וגם זואי דשאנל שגונבת את ההצגה בתור המורה למוזיקה, גברת אדמונדס. ג''וש האצ''רסון שמככב כאן בתפקיד הראשי הוא לא שחקן כל כך מרשים אך בסרט הזה הוא מצליח לשכנע בתור ילד רגיש ובעל נפש של אמן, חבל שהוא לא חזר עוד על הופעות כאלה בבגרותו. הסוף של הסרט הוא ממש עצוב וכבד ושונה לחלוטין מכל מה שסרטי דיסני ייצגו עד לנקודה זו ומשמח מאוד לראות סרט שבוחר בשיטה כל כך לא קלישאתית לסיום אחרי שכולנו התרגלנו להפי אנד המאוס והצ''יזי שמופיע בכל סרטי הילדים ובחלק מהסרטים של המבוגרים. לסיכום, אם אתם מתרגשים מסיפורי ילדות אמינים שמזכירים את הילדות של חלק מאיתנו כדאי לכם מאוד לראות את הסרט הזה.

נמאס לי כבר מסרטי פנטזיה גרועים, פשוט נמאס! למה אנשים כמוני שמעריצים פנטזיה חייבים לסבול מהגנריות של האולפנים הגדולים ומחוסר היכולת שלהם להציג יצירה סבירה בז''אנר הזה. קונאן הברברי אולי היה סרט אהוב בשנות ה80 אבל אולי היה עדיף שהוא יישאר בשנות ה80 כי מה שעבד אז לא בהכרח עובד היום. הסרט הזה הוא שוביניסטי ואלים באופן מוגזם ובוטה יותר מידי, לאורך כל הצפייה הרגשתי שאני הייתי מתייחס אפילו לאויבים הכי גדולים שלי יותר טוב מאיך שהגיבור הראשי (והלא כריזמטי הזה) מתייחס לרשעים ואפילו לחברים שלו. חוץ מזה המשחק הוא ממש נוראי ולא אמין, העלילה קלישאתית וצפויה (לא נמאס להם מהנבואות הפתטיות האלה?) והסרט למרות שהוא לא ארוך כל כך מרגיש כמו סרט של ארבע שעות מרוב שהוא גרוע. לסיכום, פשוט תתרחקו מהסרט הזה בכל מחיר ואל תעשו את הטעות שאני עשיתי בכך שחשבתי שזה יהיה B Movie סביר ומהנה, לא רק שזה טראש, זה אחד הסרטים הכי גרועים בהיסטוריה.

הייתי מכור למשחק "אנגרי בירדס" כשהייתי בתיכון וכששמעתי שעשו סרט עליו כל מה שרציתי היה לראות אותו. משום מה לא יצא לי לראות את הסרט בקולנוע אבל אתמול ראיתי אותו בפעם הראשונה בטלוויזיה והופתעתי מאוד, או שבעצם לא. בניגוד למה שהמבקרים אומרים הסרט הזה הוא סרט מדהים ומצחיק שממש כיף לראות והוא לא ארוך מידי או מתוחכם מידי, סתם כיף בשביל הילדים וגם בשביל המבוגרים. זה לא הפתיע אותי כי ידעתי בדיוק מה אני אקבל והכרתי היטב את האנגרי בירדס, אבל גם למי שפחות בקטע של המשחק הזה או שלא מכיר (וכאילו שיש כאלה) הסרט הזה יכול להוות שעה וחצי של בריחה מהמציאות לעולם צבעוני וכיפי, כמו שסרט אנימציה צריך להיות.

כבר פעם שנייה שאני רואה את הסרט הזה ואני עדיין מאוד מחבב אותו. כאחד שמאוד אוהב סרטי פנטזיה וסרטי פנטזיה אפלים זה לא אמור להיות כל כך מפתיע אבל בגלל שבקושי עושים סרטי פנטזיה טובים באמת זה די מפתיע שהסרט הזה הוא טוב. אני אוהב מאוד את האקשן והאלימות ואת העיצוב של המפלצות ולמרות שהעלילה לא כל כך סוחפת והדמויות לא עמוקות בתור סרט אקשן / פנטזיה הוא עובד מצוין ובמקום להיות חיקוי של שר הטבעות הוא יותר דומה לואן הלסינג או מלחמת האופל וזאת מגמה מעניינת שחבל שלא התרחבה אם הסרט היה זוכה להמשך. לסיכום, מדובר בסרט נחמד שמעביר כמעט שעתיים בכיף ולמרות שהוא פשוט ומינימליסטי זה בדיוק מה שהוא צריך להיות לפי דעתי.

סרט ממש יפה ומרגש, אולי לא הכי מקורי ולא איזו יצירת מופת אבל הסיפור שבמרכזו ממש נוגע לב ומרגיש מציאותי מאוד. כמו כן אהבתי את הייצוג המיוחד של הדמויות בעלות המוגבלויות שבמקום להקצין אותן הפך אותן לרגילות למדי. חשוב לציין שמורגן פרימן כרגיל שיחק מצוין ושאר השחקנים לא רעים בכלל אבל לא מדהימים, גם לא מפתיע שהסרט טוב כי ביים אותו הבמאי האגדי רוב ריינר שאחראי בין היתר לספיינל טאפ ואני והחבר''ה. בקיצור, אם אתם נתקלים בסרט במקרה תראו אותו, אתם לא תתחרטו.

איך יודעים שסרט הוא קלאסיקה? אם גם במרחק של זמן רב מאז שראית אותו הוא מצליח לרגש אותך, היפה והחיה הוא בדיוק דוגמא לזה. אני זוכר שבילדות שלי מאוד אהבתי את הסרטים הקלאסיים של דיסני ובמיוחד בלטו מלך האריות, מולאן והיפה והחיה. כל הסרטים האלה היו בעצם גרסה משודרגת לרעיונות הקלאסיים של וולט דיסני והוסיפו ערכים טובים יותר וסיפור עמוק וייחודי יותר מסרטים כמו שלגייה או סינדרלה לצורך העניין. היפה והחיה הוא סרט יפהפה למרות היותו ישן והאנימציה הקלאסית דווקא נראית הרבה יותר חיה ומרשימה מהאנימציה הממוחשבת של היום. הכי אהבתי בסרט את בל שהיא הנסיכה הכי טובה של דיסני לפי דעתי בגלל שהיא עושה דברים בעצמה וכי היא בחורה מאוד מיוחדת שגם חושבת הרבה בניגוד לנסיכות הפאסיביות מהתקופה הקלאסית של דיסני. לסיכום, זה לגמרי אחד הסרטים הכי גדולים של כל הזמנים והוא לנצח יעמוד במבחן הזמן, אם יש לכם אפשרות לראות אותו אתם פשוט חייבים.

סרט שמאלצי וסתמי במיוחד שבמקרה מתעסק בנושא שאני אוהב (כלבים) אבל בקלות יכול היה להתעסק גם בנושא אחר. יש לי הרגשה שאין יותר רעיונות בקולנוע והסרט הזה מייצג בדיוק את מה שאני חושב כי הכל בו הוא מאוד צפוי ואופטימי כזה וזאת בדיוק הבעיה בסרטים שהם כביכול "לכל המשפחה" כי מרוב ניסיון להתאים את עצמו לכל הקהל הסרט מאבד מהיצירתיות והשאפתנות. אני מאוכזב מאוד ואני לא מבין למה הלכתי לזה, אבל הדבר היחיד שאני יכול להגיד שהיה בסדר הוא שהכוונות של הסרט היו טובות, חוץ מזה, הוא לא הצליח במיוחד לדעתי.

פשוט בזבוז זמן, אחד הסרטים הכי גרועים בהיסטוריה. מדהים איך כמעט כל סרט של ניקולס קייג'' בעידן המודרני הוא ביזיון, קשה להאמין שהוא היה שחקן מוערך פעם. והסרט הזה לא יוצא מן הכלל - העלילה גנרית ומשעממת, השחקנים גרועים והפסקול הוא חיקוי של סרטים כמו שר הטבעות והארי פוטר אבל הרבה פחות מרשים. אני לא מבין למה אהבתי את זה כילד, או שאולי זה בדיוק העניין - לילדים זה מתאים, אבל רק בגילאים ממש קטנים, וגם אז אני לא בטוח שזה מתאים להם, אולי רק לילדים שלא אוהבים לחשוב.

שר הטבעות היא יצירת הפנטזיה האולטימטיבית, לטוב ולרע. הטרילוגיה הזו (בין אם מדובר בספרים או בסרטים של פיטר ג''קסון) היא מה שמייצג את הז''אנר האהוב עליי יותר מכל בצורה הכי בסיסית שלו. אולי במשחקי הכס יש יותר עומק, אולי המבוך של פאן יותר שאפתני, אבל בסופו של דבר הכל מסתכם בטרילוגיה הזו ובסרט אחד יחיד ומיוחד - שיבת המלך. בסרט הענק הזה כל היצירה המהממת מגיעה לסיום שכל העולם ציפה לו, הקרבות האחרונים מדהימים ביופיים וההישגים של הדמויות מרגשים עד דמעות. בחלק הזה אנו גם נפרדים מהדמות הכי טובה בקולנוע המודרני - גולום, כמובן. אני כל כך אוהב את היצור המשוגע הזה שמצליח לגרום לנו להרגיש מגוון של תחושות כלפיו, לדעתי הוא הסמל של כל הטרילוגיה. אז אמנם שר הטבעות הוא קלישאתי אבל איך אמרו פעם - טולקין המציא את הקלישאות, וזה נכון, הוא המציא את זה, כמו שהביטלס נחשבים ללהקת הרוק הכי חשובה גם אם הם לא בדיוק הכי טובים, הם פרצו דרך לרוב הדברים וכך גם שר הטבעות, לטוב ולרע. לדעתי חוץ מכמה סרטים לא יחזור ההישג הענק של פיטר ג''קסון בעידן המודרני, זה היה רגע היסטורי בלתי נשכח שיעמוד לנצח במבחן הזמן.

הו, פרוזן, כמה שאני אוהב את הסרט הענק הזה. אני אחד שגדל על דיסני כילד וממש אהבתי את הסרטים שלהם ושל פיקסאר, ואת הסרט הזה גיליתי בצורה הכי מקרית בעולם - ראיתי אותו בטיסה. אבל מה אני אגיד לכם, איזה סרט ענק, חבל שלא הלכתי לראות את זה בקולנוע. זה אחד הסרטים היחידים שההייפ עליהם מוצדק - העלילה סוחפת ויוצאת דופן, השירים מושלמים ואנה ואלזה הן בין הנסיכות הכי טובות אי פעם. מה שמעניין בסרט הזה הוא הטוויסט המפתיע בתפקוד של הרשעים ובהגדרה של אהבת אמת, זה מה שהופך את הסרט הזה לפריצת דרך משמעותית וגורם לי לרצות להשוות אותו לקלאסיקות כמו מלך האריות או מולאן. אני חושב שזה אחד הסרטים הכי טובים בכל הזמנים ואחד הטובים של דיסני אי פעם, כן, בדיוק ברמה של הסרטים הענקיים שלהם.

החטאים היה סרט שממש הפתיע אותי, בעיקר בגלל שהוא היה כל כך טוב ומושקע, ואת זה אני אומר כמי שבדרך כלל נרתע מקולנוע ישראלי. הסיפור מיוחד ומעניין מאוד, האווירה קסומה ומשחזרת היטב את מה שהיה בארץ בשנות ה70 ומעל הכל עומדים השחקנים ובמיוחד ג''וי ריגר. ג''וי משחקת כאן כל כך טוב ובצורה ממש אמינה, בתחילה לא התרשמתי ממנה כל כך אבל כשראיתי את הסרט הזה הייתי בהלם - היא מדהימה! היא גרמה לנלי תגר להיראות רע ונלי תגר הייתה השחקנית הישראלית האהובה עליי, זה כבר אומר עליה הכל מבחינתי. לדעתי ועל סמך הסרטים הישראלים שראיתי לא היה כמעט סרט מושקע ואיכותי כמו החטאים במשך תקופה ארוכה, אני יכול להבין את האנשים שלא התחברו כי מדובר בסרט מאוד כבד, אבל אם אתם מוכנים להיכנס לאווירה הזו אז תדעו שההנאה מובטחת.

זה אחד הסרטים הכי מוזרים שראיתי אבל הוא ממש טוב. בהתחלה ראיתי אותו בקולנוע אבל יצאתי באמצע כי העלילה לא התקדמה היטב וזה שיעמם אותי מאוד כי ציפיתי לאימה שמבוססת יותר על הפחדות ועל קצב מהיר. אבל מה שקרה אחר כך היה מדהים, במקרה נתקלתי בסרט הזה בבית והחלטתי לראות אותו שוב, והו, כמה שזה היה שווה את זה. לאט לאט התחלתי להבין את הפרטים הקטנים ולהבין שהעלילה איטית אמנם אך שווה לחכות בעיקר בגלל הטוויסט המטורף בסיום שהפתיע אותי לחלוטין. מה שעשה את הסרט הוא הבימוי הייחודי של מ. נייט שאמאלאן שחזר לעצמו ובגדול כאן אחרי שורה של ביזיונות ויחד עם זה גם השחקנים הראשיים טובים ובמיוחד דיאנה דונגן שמגלמת את הסבתא ואד אוקסנבולד שגונב את ההצגה כילד חמוד ומצחיק במיוחד. זה סרט שכדאי לראות עם ראש פתוח והוא מראש לא מתאים לכולם, אבל ברגע שמתחברים לאווירה, זה הרגע הכי טוב, מהרגע הזה מתמכרים ולא רוצים להפסיק.

באתי לספליט עם ציפיות נמוכות ומהר מאוד הופתעתי בענק, לא רק שמדובר בסרט טוב, מדובר באחד הסרטים הכי טובים שאי פעם ראיתי ובסרט ששינה לחלוטין את התפיסה שלי! מעבר לכך שבזכות הסרט הזה הפכתי להיות מעריץ של מ. נייט שאמאלאן והכרתי את ג''יימס מקאבוי המעולה גם מצאתי את השחקנית האהובה עליי בזכותו - אניה טיילור ג''וי המדהימה, איזו שחקנית מושלמת. העלילה כאן מאוד מעניינת ועוסקת בפיצול אישיות ובהשלכות של כך על התנהגותו של האדם ולדעתי לפחות ג''יימס מקאבוי שעושה כאן את תפקיד הפסיכופת בצורה כל כך אמינה חייב לקבל אוסקר בדחיפות כי כל כך קשה להצליח בגילום תפקיד כזה. חוץ ממנו כאמור אניה טיילור ג''וי בולטת וגונבת את ההצגה כנערה מופנמת ולא מקובלת שמסתירה סוד אפל מן העבר וגם בטי באקלי מגלמת היטב את הפסיכיאטרית של הנבל היא מעולה. אם עדיין יש לכם אפשרות לראות את הסרט הזה רוצו ועכשיו! זה סרט מטורף, אחד מסרטי המתח הכי טובים שנתקלתי בהם ובינתיים הסרט הכי טוב שראיתי השנה.

בשתי מילים - איזו אכזבה! באתי לסרט הזה עם ציפיות מוטעות ושילמתי את המחיר על זה. חשבתי שהסרט ייצג את שנות ה70 כתקופה זוהרת ומיוחדת במינה אך במקום זה בחרו להתעסק דווקא בצדדים הכי אפורים ומשעממים שלה. אנט בנינג אמנם עושה ככל יכולתה בתפקיד הראשי אבל שאר השחקנים מאכזבים ובמיוחד אל פנינג שהייתה השחקנית האהובה עליי וכבר תקופה ארוכה בוחרת סרטים מאכזבים ותפקידים לא מספיק טובים ולכן מתחילה להימאס עליי. בעיה נוספת ומרכזית יותר היא העובדה שאין עלילה - כן, מה ששמעתם. הסרט הזה חסר עלילה והוא פשוט משלב סצנות שלא קשורות אחת לשנייה, וככה לא עושים סרט, אני מצטער, אני לא יכול לצפות ככה. אם אתם חושבים על לראות את הסרט הזה תוותרו ותלכו לג''ון וויק 2 או משהו כזה, לפחות תיהנו ולא תסבלו משעמום מתמשך ולא נגמר.