ג'ו ואר – עיתונאי ספורט מצליח מתאלמן מאשתו והופך בעל כוחו לאב חד הורי לשני בנים. הדרך היחידה בה הוא מאמין שיוכל להשיב מעט הנאה לחייהם של בניו היא להגשים את כל הבקשות והחלומות שלהם. התוצאה היא סגנון חיים בזבזני, אינסטינקטיבי וחסר אחריות. בקצב שבו הדברים מתנהלים, המשפחה נמצאת על סף אסון נוסף בו לא תוכל לעמוד. זהו סיפור על משפחה המתמודדת עם משבר ואובדן, אך גם סיפור על האהבה חסרת הגבולות בין הורים לילדיהם ובין ילדים להוריהם. כל אחד מחברי משפחת ואר, כולל ג'ו עצמו, יוצא במהלך הסרט למסע התבגרות בלתי נמנע.
"אני לא ממש אהבתי"אני לא ממש אהבתי..כמו שאמרו לפני, אין ממש עלילה לסרט, מה שלא היה מפריע או גורע ממנו אם הדמויות היו מספיק עמוקות ומשכנעות- מה שלא קרה לדעתי. הרגשתי בעיקר שעל אף הנושא הנוגע ללב, הסרט לא הצליח לרגש אותי.לצד זה, יש לציין לטובה את הילד החמוד, שגונב את כל ההצגה :)
"סרט בסך הכל עצוב, אין ממש עלילה, סיפור התבגרות של אב..."סרט בסך הכל עצוב, אין ממש עלילה, סיפור התבגרות של אבא אחרי מות אישתו וההתמודדות של הילד, הסרט כשלעצמו הוא סרט לא רע אך לא ממש סרט לקולנוע, אם בא לכם לחטוף דיפרסיה זהו הסרט עבורכם
"ברב רובו זהו סרט עצוב"ברב רובו זהו סרט עצוב. ילד קטן מאבד את אימו והאבא לא יודע איך לספוג את האבידה. הסרט מעניין ומציאותי, במיוחד שמדובר בסיפור אמיתי.
" סרט טוב ומומלץ " סרט טוב ומומלץ ! השימוש בנוסחת הקירוב של הצופים בעזרת הרגש,עובדת כאן היטב(מות האם מסרטן), ובמשך מאה דקות המסך,אתם תשתמשו לבטח ב"משולש הקדוש" בגופכם:הלב,המוח וה...ישבן(הזזתו הרבה מההשתתפות באי נוחות אליה נקלעת המשפחה בבואה לספוג את האסון ולהתמודד עם החיים ... המשך ...
" הסרט השוביניסטי הראשון שראיתי שמסתיים בסימן חיובי" הסרט השוביניסטי הראשון שראיתי שמסתיים בסימן חיובי. אולי זה מראה שהשלטון הפמיניסטי התבגר ומוכן לקבל את העובדה שגם גברים מסוגלים לגדל ילדים בהצלחה ואפילו טוב יותר מנשים.
סרט מפתיע, מתחיל בצורה איטית אבל מתגבר והולך לקראת האמצע והסוף. מאוד מומלץ לדעתי לגברים, ... המשך ...