האהבה על פי סטיב
The Tao Of Steve
זהו סרט אינדי אמריקני שמציע לכל אחד מאיתנו את האפשרות ללמוד את אומנות הפיתוי ולהשיג כמה שיותר נשים. אולי זאת הסיבה שבזכותה הוא הפך להיות ללהיט בארה"ב. הגיבור שלנו הוא דקס, בחור שמנמן ועצל מסנטה-פה, שעובד במשרה חלקית בגן ילדים, לא בדיוק הדון ז'ואן האולטימטיבי, או כמו שדקס מסכם זאת "מבחינה טכנית, אני לא אמור לזיין"...אז איך זה שהוא תמיד משיג בחורות? לדקס יש כשרון מיוחד. הוא מצליח לשלב את הפילוסופיה של לאו-צה, היידגר וגראוצ'ו מארקס לתיאוריה שניתן ליישם בחיי האהבה. זוהי "האהבה על פי סטיב": שלושה חוקים פשוטים שהופכים כל "סטו" – החנון המצוי, ל"סטיב"- האבטיפוס הגברי הגזעי. סטיב, על שם סטיב מקווין האגדי, סטיב אוסטין, ועוד כמה סטיבים גזעיים אחרים. פעם דקס היה המלך, הוא היה ה"גבר" של הקולג', מושא חלומן הרטוב של הבנות. אבל אנחנו פוגשים אותו 10 שנים אחרי, כשהוא מגיע לאחד האירועים הקשים הקשים בחיים – כנס המחזור. עכשיו, דקס הוא גננת שמנמנה, אך מחוסן מפני המבטים ההמומים שתוקעות בו כל הנשים שהוא כבש בימי הקולג' העליזים. יש לו משפטי מחץ , מימרות ופתגמים לכל סיטואציה. תוך כדי שהוא מתחיל לפלרטט עם הברמנית , הוא רואה את סיד היפיפייה – מתופפת רכובה על אופנוע שעובדת כמעצבת תפאורות באופרה של סנטה – פה. אז, קורה לדקס , דבר מוזר: דקס מתאהב לראשונה, ופתאום הטקטיקה הסטיבית מפסיקה לעבוד: מגלה חסינות כמעט מוחלטת מפניה. ההתעניינות של דקס בסיד וההתפתחויות הרומנטיות והרגשיות שנוצרות בעקבות המפגש שלו איתה, גורמת לדקס להרהר בקוד החוקים שלו, אפילו שבשביל חבריו הוא ממשיך להיות הגורו בענייני בחורות. כעת, דקס נדרש להתעמת עם המציאות, לא במונחים של כיבושים אלא במובן הרגשי העמוק ביותר. עליו לוותר על ה"שטיקים" , כדי לפנות מקום לרומנטיקה אמיתית.