|
||||||||||||||||||
"שלגי הקילימנג'רו" הוא מסוג הסרטים שמנסים להכריח את הצופים לאהוב אותו בכוח, יש משהו מטריד בסרטים נחמדים מדי עם מסרים חברתיים וכאילו ליברליים שמנסים לפנות אל הקהל בדרך הקלה והמתיפייפת ביותר עם המון הומור טוב לב, סיטואציות דרמטיות לא מתוחכמות שמטרתן המרכזית היא ללחוץ על בלוטות הרגש ולסחוט עוד כמה דמעות מהצופים הבורגניים שמחפשים אחרי סיפוק מהיר שיגרום לקהל לחייך ולבכות בו זמנית. "שלגי הקילימנג'רו" עם הפסקול המעצבן והפופוליסטי שלו שייך למלכודת הצפיחית בדבש עם סיפור ריאליסטי לא פשוט שמוצג לצופים כאילו היה אגדה רומנטית על אנשים מהמעמד הבינוני ומטה בעלי אופי סוציאליסטי נדיב ורחום שמוצאים את עצמם במצב לא פשוט כאשר רגע לפני שהם מגשימים את חלומם לטוס לאפריקה ולראות את פסגתו המושלגת של הקילימנג'רו, הגורל מתכנן להם הפתעה בלתי צפויה שתגרום להם להתמודד עם המציאות הלא פשוטה שלתוכה הם נזרקו ולגלות שיחד הם יכולים להגיע לפסגות חשובות לא פחות.
מישל נציג העובדים בנמל העיר מרסיי מאבד את מקום עבודתו. הוא מתגורר בבית צנוע בשכונה ציורית עם אשתו מרי קלייר. כשהיא היתה צעירה היא ויתרה על חלומה להיות אחות וכיום עובדת בעבודות דחק שונות כמו שמירה על אשה קשישה וחולנית, כביסה וגיהוץ, אפילו חלוקת עיתונים. מישל המשועמם מוצא את עצמו מטפל בנכדים ובונה פרגולה בחצר של בנו. הסרט המושפע באופן ישיר מהפואמה של מאת ויקטור הוגו ״כמה טובים הם העניים״ על דייג עני המחליט לאמץ את ילדיה הקטנים של השכנה שמתה ומגלה שאשתו כבר קיבלה על עצמה את ההחלטה הזו והביאה את הילדים לביתם הדל.
הבמאי/תסריטאי רובר גדיגיאן מחליט להציב מול זוג הגיבורים דילמה הרבה יותר מורכבת שאינני חושף כאן כדי למנוע ספוילר שיפגע בהנאת הצופים אבל לא מדובר בילדים של שכנה שמתה אלא באחיו המאוד צעירים של אדם שעשה מעשה שלא יעשה. כנראה מכאן נובעת תחושת אי הנוחות שהסרט הזה יוצר. מישל ומרי קלייר הופכים משני אנשים פשוטים עם לב זהב לצדיקים קדושים שמוכנים להגיש את הלחי השנייה גם כאשר יורקים להם בפנים תוך כדי. יש משהו מזויף ומטריד בצדקנות מלאת האמונה שהסרט הזה מכיל בתוכו.
רובר גדידיאן אולי נולד במרסיי בשכונת הפועלים הציורית אבל כיום הוא ממש לא שייך למעמד זה. כמו המון אנשי קולנוע צרפתים לפניו הוא אוהב להעביר מסרים הומניסטים בצורה דידקטית מעוסה והוא נעזר הפעם במעמד הפועלים כדי לספר את סיפור של מישל שלמרות המאבקים הכושלים שלו באיגוד הפועלים מסרב לוותר על האמונה בדרכו ונאחז באהבתו לאשתו כדי להפיך בו תקווה כאילו יש עתיד טוב יותר.
אריאן אסקריד רעייתו של הבמאי נפלאה כמרי קלייר וגם זאן פייר דארוסון מעולה כמישל, בכלל כל צוות השחקנים של הסרט עושה עבודה אפילו השחקנים הצעירים המסתובבים בין הרגליים של המבוגרים לא מעצבנים כמו ילדים בסרטים הוליוודים אבל זה לא הופך את הסרט הזה ליצירה קולנועית איכותית באמת. "שלגי קילימינג'רו" הוא עוד סרט צרפתי שיספר לכם סיפור על אנשים מקסימים ממעמד הפועלים ויגרום לצופים להרגיש טוב עם עצמם גם אם מרביתם לעולם לא יעשו את המעשה המרשים שגיבורי הסרט בוחרים לעשות.
|
||||||||||||||||||
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
שלגי הקילימנג'רו - ביקורת גולשים / תגובות | |||
8 (מתוך 10)
ציון:
31
גיל:
ערן
שם:
03/10/2013 02:53:39
תאריך:
סרט טוב ומומלץ. מציג גישה סוצאליסטית לחיים. נוגע בנושאים של אבטלה, ועדי עובדים וקביעות, התברגנות, המצב הכלכלי הלא פשוט וההבדלים בין הדורות בשוק העבודה, ועושה את כל זה בצורה מעניינת, מהנה ומעוררת מחשבה. דובר צרפתית.
8 (מתוך 10)
ציון:
53
גיל:
M
שם:
26/09/2013 23:43:33
תאריך:
מקסים, אותנטי, מיוחד, נוגע, אמיתי. סרט שהכל בו מאוזן וקטן ואנושי ומעניין ואופטימי ומרגש... פשוט מקסים.
7 (מתוך 10)
ציון:
33
גיל:
אלי
שם:
27/05/2013 21:03:27
תאריך:
סרט נחמד על אדם מפוטר שעובר טרגדיה שמשנה אותו מקצה לקצה, על חמלה רגישות ואהבת אדם ,אפילו אם זה האדם שהביא את הטרגדיה אל מפתן ביתך
לחץ/י לצפות ב 22 ביקורות נוספות הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466