Seret.co.il - פורטל הסרטים הישראלי תרבות ובידור טלוויזיה | קולנוע | מוזיקה | גיא פינס | הצגה יומית | תנו לנו לייק סרטים ראשי | חדש בקולנוע | בקרוב בקולנוע | כל הסרטים | בתי קולנוע | ביקורות | שוברי צפיות | טריילרים
 
ביקורות מקצועיות של אתר סרט - Seret.co.il Movie Reviews
Synonymes
 
מילים נרדפות - Synonymes
ציון המבקר "מורכב ומטריד"
 
מאת יאיר הוכנר | בוגר קמרה אובסקורה, מבקר קולנוע באתר סרט כבר 12 שנה. בשנים האחרונות עורך את מדור הביקורות. ממקימי ומנהל הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה בעיר תל אביב מאז 2006. במאי, תסריטאי ומפיק סרטי הקולנוע: "ילדים טובים", "אנטרקטיקה", "גוטמן כפול חמש" ועוד
ז'אנר דרמה
שחקנים
מידע נוסף עמוד הסרט מילים נרדפות

Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף

 
עוד מעט חודש יחלוף מהפרמיירה החגיגית בפסטיבל ברלין של "מילים נרדפות", סרטו החדש של נדב לפיד. זאת הייתה גם הפעם הראשונה שצפיתי בסרט. כמות המחשבות שעלו בי במהלך הצפייה שלחו אותי אל יצירותיו המרקסיסטיות של גודאר, אל "החולמים" של ברטלוצ'י וגם ל"ערום" של מייק לי. כל אלו ועוד הם מקורות ההשראה של לפיד, אך הם רק בסיס ליצירה מאוד ישראלית המתרחשת בשפה הצרפתית בעיר האורות, פריז. יצירה שהיא מניפסט קולנועי על הליכה לאיבוד תוך כדי חיפוש זהות חדשה והגילוי המסעיר שכמעט בלתי אפשרי להיפטר מהזהות הקודמת שלך, לא משנה כמה תתאמץ.
 
לפיד הוא יקיר מבקרי הקולנוע בארץ ובעולם. שני סרטיו הקודמים היו "השוטר" (2011) שנכשל בקופות ו"הגננת" (2015) שזכה להצלחה צנועה בקופות ואף לרימייק אמריקאי. כעת הוא חוזר אלינו עם סרט קולנוע שלישי, שונה מאוד משתי יצירותיו הקודמות גם בתעוזה העלילתית שלו וגם בסגנונו הקולנועי נטול הפשרות שדורש מהקהל הרחב עצבים של ברזל ובעיקר לפתוח את הראש ואת הלב ולאפשר ליואב, צעיר ישראלי אחרי צבא, שכנראה מסתיר איזושהי טראומה קשה משרותו בצה"ל, לחדור פנימה.
 
יואב, מחליט לנחות בפריז בתקווה שצרפת והצרפתית יגאלו אותו מייסוריו כגבר ישראלי, אך למרות טענותיו החוזרות ונשנות שהוא מאוד לא ישראלי, הגבר הצעיר הוא הסטראוטיפ הכי קיצוני של הצבר הקלאסי. גבר צעיר ונרקיסיסט המתנהל כאילו העולם סובב אך ורק סביבו, ולמרות שהוא זר בארץ חדשה הוא מתנהל כאילו מדובר בבית שלו. בנוסף למרות ששפתו היא לא שפת המקום, הוא מתעקש להשתמש בצרפתית העילגת שלו. טום מרסייה, שזהו תפקידו הגדול הראשון, הוא חומר בידיו של לפיד המפשיט פיזית ונפשית את דמותו האניגמטית של יואב. מרסייה מזכיר בהתנהלותו דמויות כמו ג'וני בסרטו של מייק לי "ערום" (1993) ואפילו את טרוויס ביקל בסרטו הקלאסי של מרטין סקורסזה "נהג מונית" (1976).
כמו שני הסרטים הקלאסיים האלו, גם לפיד מוציא את גיבורו למסע אובדני שלוקח את יואב הצעיר אל מעמקי השאול ונראה שאין ממנו מפלט. הגבריות הישראלית בעיניו של לפיד היא פיזית ובוטה כמו הצילום של שי גולדמן, שמהשנייה הראשונה גורם לקהל להתבונן על המדרכות המטונפות של עיר הבירה הצרפתית, ההפך המוחלט מפריז הרומנטית, התיירותית, הצבעונית והמרהיבה שאנחנו מכירים משלל סרטים אחרים. צרפת ופריז הם אולי פנטזיה למפלט אבל למדינה הפרנקופונית לא חסרות בעיות משל עצמה. הבעיות של הצרפתים לא ממש מעניינות את יואב המסתובב עם המעיל החורפי האלגנטי בצבע חרדל שקיבל מאמיל, צעיר ממשפחה עשירה (בגילומו הנפלא של קוונטין דולמייר).
הסרט, הבוחן את הגבריות הישראלית, מפשיט במהירות את יואב מכל רכושו ואף מבגדיו. מזמן לא נצפה על גבי המסך הגדול ערום גברי כפי שנראה בסרט זה. אבל גם לא נראתה בחינה של מיניות של הגבר הישראלי כפי שלפיד מציג בסרט זה. אולי החלק שבעיני לא נבחן לעומק הוא שבירתה של המיניות הסטרייטית הגברית הישראלית שלפיד בוחר להציג על גבי המסך. מערכת היחסים המעניינת הנרקמת בין אמיל, הסופר הצעיר המגיע ממשפחה עשירה וחי בדירת פאר בלב פריז (דירה שמרבית הפריזאים בגילו רק יכולים לחלום עליה), לעומת המהגר הצעיר והמעורער, שנהנה לספר את סיפוריו ועוד יותר נהנה מהבגדים, הכסף והציוד אבל בסופו של יום חוזר לדירת חדר עם חור בקיר. המתח ההומו-ארוטי בין שני הגברים לא מגיע לידי מימוש והיה מעניין לראות כיצד המאצ'ו הצה"לי הסטרייט היה מתמודד עם צעיר צרפתי החושק בו.
יחד עם זאת כן יש כאן את אקט החדירה כאשר יואב בוחר ללכת להצטלם לסרטי פורנו, כאשר אין לו שום ברירה ומצבו הכלכלי לא מאפשר לו אחרת. גם כאן לא חסרה ביקורת על דמותו של הישראלי שיסכים לאונן ולהחדיר לעצמו אצבע, אך לא לשכב עם צעירה פלסטינאית. אבל עם כל הכבוד לדמותו של יואב ולשחקן טום מרסייה, המרגיש כאילו הוא נמצא על הספקטרום האוטיסטי ובעיקר מעורר ריחוק רגשי, דמותו של ירון, איש ביטחון בשגרירות הישראלית בגילומו של אוריה חייק, היא בעלת התשוקה האמיתית. ירון מגיע לפריז לא כדי לברוח, אלא כדי לנקום במה שהוא תופס כעם אנטישמי. הסצנות איתו אגרסיביות ומטרידות אף יותר. ירון הוא חלומה הרטוב של ממשלת ישראל. גבר ישראלי שתחושת הנרדפות הקיומית מושרשת בו. לא סתם סצנת הרכבת התחתית בה הוא מזמזם בפרצופם של העוברים ושבים את "התקווה" מעוררת אי נוחות באופן צורם, כאשר המסר של לפיד נזרק לפנים בלי טיפה אחת של סאב-טקסט. לעומת זאת סצנת המפגש בין ירון למיכאל המגייס אנשים לכנופיה יהודית הנוקמת באנטישמים, הצליחה להצחיק אותי לצד אי הנוחות שהיא עוררה. חבל שלא היו עוד רגעים אבסורדיים המשלבים הומור וכאב בסרט המורכב והלא פשוט הזה.
בסופו של דבר לפיד יוצר קולנוע המיועד לאנשים שרוצים לחשוב והרבה פחות להרגיש. הישראלי הממוצע ייקח ללב את התנהלותם של יואב וירון, אבל גם הצרפתים זוכים לביקורת בעזרת דמותה של קרולין, בגילומה של השחקנית העולה לואיז שבילוט. קרולין היא הצרפתייה הבורגנית הסטראוטיפית, קבורה בעולם הישן של המוזיקה הקלאסית ומוצאת עניין בדמותו של יואב בשל האקזוטיות שבו. היא מסרבת לראות את המצב בו המדינה שלה נמצאת ואת הכיוון שאליו אירופה מתקדמת. "מילים נרדפות" הוא גם סרטה האחרון של עורכת הקולנוע ערה לפיד, אמו של נדב, והסרט אף מוקדש לה. ביחד עם בנה הם יצרו סרט מטלטל, מערער שיש בו רגעים אבסורדיים מצחיקים לצד רגעים כואבים וקשים לעיכול. סרט עם מבע קולנועי עשיר, שכמו גיבורו הולך עם הראש בקיר, מנסה לפרוץ בכוח את הדלת אל תוך ליבם ומוחם של הצופים. השאלה הגדולה היא עד כמה הקהל יהיה מוכן להתמסר ליצירה נטולת הפשרות הזאת שלא רוצה לעשות לצופים את החיים קלים. מומלץ למי שרוצה לראות קולנוע פוליטי, אמנותי שיספק שעתיים לא פשוטות ומעוררות מחשבות.
מילים נרדפות (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט)
 
שלח תגובה ודירוג לסרט Comment Icon
 
 
תגובות הגולשים - Surfer Reviews
מילים נרדפות - ביקורת גולשים / תגובות
אין המלצה ברורה לסרט 6 (מתוך 10) ציון: 63 גיל: איילת שם:
28/01/2020 14:17:44 תאריך:
סרט כנה וכואב לצפייה בו כיהודים וכישראלים.הוא המראה מול פרצופנו.הישראלי ה״הורס״ תרתי משמע,יפה,חסון,פטריוט,מלא מעצמו,גאה,בטוח ביכולות הפיזיות שלו ויחד עם זאת מטורף,הורס את עצמוואת תדמיתו בעולם.ישראלי שיודע אלימות,כח,צעקות,שליטה על אחרים,ואכן הסרט יכול היה להיעשות רק בחו״ל ורק בשפה זרה.
סרט לא מומלץ 1 (מתוך 10) ציון: 53 גיל: tonyw שם:
26/05/2019 14:47:22 תאריך:
ככה זה כשמותר לקרוא לכל דבר יצירת אומנות. שומר נפשו ירחק. הבמאי אגב היה מאוד נחמד כאשר שוחח על יצירתו המופלאה בסוף ההקרנה.
סרט לא מומלץ 2 (מתוך 10) ציון: 39 גיל: רונה שם:
24/04/2019 00:10:16 תאריך:
אחד הסרטים הגרועים שראיתי מימיי. סרט נורא. מצטערת.. אבל איך הסרט הזה בפרס? פשוט קלישאה לא מקצועית. ראו הוזהרתם
לחץ/י לצפות ב 15 ביקורות נוספות      הוסף ביקורת/תגובה/המלצה

 
דרמה דרמה
שיר השמות | The song of Names | חדש
סודות מדינה | Official Secrets | חדש
פרשת המים | Dark Waters | חדש
אהבה פשוטה | Ordinary Love | חדש
יוצאים מן הכלל | The Specials | חדש
חיים נסתרים | A Hidden Life | חדש
נשים קטנות | Little Women
המתים של יפו | The Dead of Jaffa

לרשימת ביקורות אחרונות
סרטים | קולנוע | בתי קולנוע | כרטיסים