Seret.co.il - פורטל הסרטים הישראלי תרבות ובידור טלוויזיה | קולנוע | מוזיקה | גיא פינס | הצגה יומית | תנו לנו לייק סרטים ראשי | חדש בקולנוע | בקרוב בקולנוע | כל הסרטים | בתי קולנוע | ביקורות | שוברי צפיות | טריילרים
 
ביקורות מקצועיות של אתר סרט - Seret.co.il Movie Reviews
The Voice of Ahmad
 
קולו של אחמד - The Voice of Ahmad
ציון המבקר "מעורר מחשבה"
 
מאת רון פוגל | אני כותב ומרצה על קולנוע למעלה משמונה שנים -ברשת,בטלוויזיה וברדיו .מעבר לכך אני מנהל פסטיבלי קולנוע ושופט בפסטיבלי קולנוע. בעיני כל סרט הוא בחזקת זכאי עד שיוכח אחרת.אני מכבד את העושים במלאכה ואת העובדה שהצליחו ליצור סרט מוגמר. בביקורות שלי אני מנסה לתת לקורא כלים להבין את הסרט ולראות אותו בפרספקטיבה רחבה ובהקשרים סוציולוגיים ופוליטיים . התגובה הנפוצה לביקורות שלי היא "עשית לי חשק לראות את הסרט".תגובה שתמיד מרגשת אותי
ז'אנר ישראלי
שחקנים
מידע נוסף עמוד הסרט קולו של אחמד

Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף

 
"קולו של אחמד" הינה היצירה המסיימת את הטרילוגיה הקולנועית שבה מגיבים בוגרי בית הספר לקולנוע סם שפיגל על יצירות מופתיות מן העבר של הקולנוע הישראלי. ב-2013 החלה הטרילוגיה עם "עקבות בירושלים" כמחווה ל"ירושלים" של דוד פרלוב, ב-2017 נעשה החלק השני "Voice Over" כמחווה ל"לאט יותר" של אברהם הפנר וכעת "קולו של אחמד" המגיב ומתכתב עם "אני אחמד" משנת 1966, סרטם של אבשלום כ"ץ ורם לוי.
 
הסרט "אני אחמד" מספר את סיפורו של אחמד יוסוף מסארווה, בחור ערבי צעיר המנסה להתפרנס בעיר תל אביב לאחר שבכפרו כבר אין פרנסה. הסרט הקצר המסופר מנקודת מבטו של אחמד, מציג עיר עברית גזענית שבה אין לערבי סיכוי לשכור דירה או למצוא עבודה מעבר לעבודה כפועל בניין. הסרט מעביר את תחושת הניכור ואי השייכות שמרגיש אחמד כלפי המקום שבו הוא נמצא. שישה סיפורים של בוגרי סם שפיגל מתכתבים עם הסרט הקצר והנועז מאוד לתקופתו. כמו במחוות הקודמות הסרטים אינם אחידים ברמתם ולטעמי איכותם יורדת לפי סדר הופעתם.
 
הסרט הפותח והטוב ביותר הינו "אני הייתי צבי" המספר על ימי נעוריו של אחמד בקיבוץ ועל היותו חלק מהנוער הערבי החלוצי - מפעל שנמוג לתוך ההיסטוריה לפני שנים. אחמד - שבקיבוץ נקרא צבי - כושל בניסיונותיו התמימים להקים קיבוץ ערבי והופך לפועל בניין בתל אביב. בגיל 80 חוזר אחמד לקיבוץ ונפגש עם בני נוער ומספר להם את סיפורו. השילוב בין אחמד של אז ושל היום יוצר תחושה כי הזמן כאילו עמד מלכת ומצבו של אחמד בעצם לא השתנה במשך 50 שנה.
גם בסרט השני, "שמיים של בטון", מופיע אחמד המצטרף לקבוצה של פועלי בניין העובדים תוך סיכון נפשם ובונים את ישראל. גם בסרט זה מחלחל הייאוש ממצבם של הערבים במדינת ישראל.
בסרט השלישי "אני רם לוי" מלווה המצלמה את היוצר הוותיק רם לוי בעת שהוא מביים ביפו את סרטו האחרון (ה-70 במספר והראשון לקולנוע) וזוהי בעיקר מחווה מרגשת ליוצר שלפני חמישים ומשהו שנים העז לכתוב תסריט ולדבר בשמם של הנוכחים נפקדים - ערביי הארץ.
שלושת הסרטים האחרים נופלים ברמתם מאלו שלפניהם וכוללים הצגת חומוס כסמל לדו קיום, לוקיישן בפינלנד כסמל לאחווה והגיג פילוסופי על רקע קהלת. כל הסרטים מנסים, לא תמיד בהצלחה, להתמודד עם היצירה הנועזת המקורית ושואלים האם משהו השתנה בחמישים השנים האחרונות. בימים אלו עצם העיסוק בנושא הדו קיום הוא מבורך וחשוב מאין כמוהו. אחד מתפקידי התרבות בכלל והקולנוע בפרט הוא לשאול שאלות ולהגיב על המצב הפוליטי-חברתי, ואת זה עושה "קולו של אחמד" בצורה מרשימה.
קולו של אחמד (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט)
 
שלח תגובה ודירוג לסרט Comment Icon
 
 
תגובות הגולשים - Surfer Reviews
קולו של אחמד - ביקורת גולשים / תגובות
רוצה להיות הראשון/נה לפרסם כאן ביקורת גולשים ?

 
ישראלי ישראלי
בשורות טובות | The Art of Waiting | חדש
אלוהי הפסנתר | God of the Piano | חדש
כאן ועכשיו | Here and Now | חדש
קולו של אחמד | The Voice of Ahmad
אישה עובדת | Working Woman
הד | Echo
בלי דם | No Blood
אול אין | All In
מראות שבורות | Broken Mirrors

לרשימת ביקורות אחרונות
סרטים | קולנוע | בתי קולנוע | כרטיסים