|
||||||||||||||||||
לפעמים המציאות עולה על כל דמיון - ולפעמים היא מפחידה יותר מכל סיפור מומצא. במרכז הדוקו-דרמה של טוד היינס ("קרול", "אני לא שם", הרחק "מגן עדן") עומד הסיפור האמיתי והמחריד על ענקית הכימיקלים "דופונט" שהרעילה ביודעין את עובדיה ואת הקרקע שמסביב למפעל בפארקרסבורג שבווירג'יניה המערבית וניסתה להסתיר זאת. רוב בילוט (מארק רופאלו בהופעה נהדרת באיפוקה), הוא עורך דין שותף בפירמה שנותנת ייעוץ משפטי לחברות כימיקלים אחרות, שמקבל ביקור מפתיע מווילבור טנאנט, חוואי שגר בסמיכות למפעל (ומכיר את סבתו של בילוט שחיה בפארקרסבורג). ווילבור טוען שעדר הפרות שלו הורעל ומבקש את עזרתו של רוב, שמהסס לעזור לו עד שהוא רואה במו עיניו את הנזקים בחוותו של ווילבור ויוצא למסע משפטי סיזיפי נגד מי שלא רק מחזיקים משאבים כלכליים בלתי מתכלים אלא גם מקור הפרנסה העיקרי של תושבי העיירה הענייה (היינס מדגים זאת בסרט במונטאז' שמשתמש בשיר "Country Roads" בזמן שרוב נוהג ברחובות העיירה וחולף מול הלוגו של "דופונט" שנמצא גם על כל מוסד ציבורי).
על אף שמדובר בחומרים מרתקים על הנייר (ואכן הסרט מבוסס על מאמר במגזין), ללא טוד היינס, אחד מבמאי הקולנוע העצמאיים המובילים מזה שנים, הסרט היה הרבה פחות מעניין. הבימוי מדגיש את החרדה הספוגה במאבק הצודק והאבוד של בילוט ולקוחותיו והפיזיות הכנועה של תצוגת המשחק של רופאלו מחדדת את ההקרבה הנדרשת ממנו.
הדרך בה השותף הקבוע שלו אד לכמן מצלם את הסרט מטעינה אותו במתח ותחושה מתמדת של חוסר אונים מול החומרים הכימיים הנספגים בכל דבר ושואבים ממנו את חייו לאט לאט. ניתן לראות בכך גם דימוי לתאגידים שאפשרו לכך לקרות כדי להמשיך לגרוף רווחים. בכלל, הסרט ספוג בביקורת עזה כנגד הממסד הקפיטליסטי האמריקאי ומזכיר ברוחו סרטים על לוחמי חופש חושפי שחיתויות משנות ה-70 כמו "כל אנשי הנשיא".
הצבעים, התאורה והתנועה המדודה יחד עם העריכה היצירתית הופכים את הסרט לחוויה חושית ורגשית ולא רק שכלתנית. אני לא יכול שלא להשתמש בקלישאה שכבר לא עושים סרטים כאלה; מותחנים חכמים שמשתמשים בכל הכלים הקולנועיים על מנת לספר את הסיפור במקצועיות ברמה הכי גבוהה. לא רק מספרים לנו את הסיפור, אלא מראים לנו אותו בדרך שממסמרת אותנו למושב.
זה סרט שמצליח לאזן בין האקטיביסטי והפוליטי לאישי ולספר סיפור קשה ומאתגר מבלי לזלזל בצופים שלו ובמדיום בו הוא פועל. אמנם הוא לא פיל גוד, והגיבור שלו מוצג כמעט כקדוש מעונה שמקריב את חייו למען הצדק, אבל אם תתנו לו הזדמנות לחלחל אליכם, הרעיונות שלו, כמו הכימיקלים הנצחיים שבסיפור, לא יעזבו אתכם.
|
||||||||||||||||||
פרטים נוספים על: מארק רופאלו | אן האת'ווי | ויקטור גרבר |
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
פרשת המים - ביקורת גולשים / תגובות | |||
7 (מתוך 10)
ציון:
50
גיל:
anipo
שם:
07/05/2022 09:47:22
תאריך:
אותו שטנץ מוכר מהעבר. סרט סביר אבל לא מיוחד.מקרתע ומשעמם בחלקים גדולים ולא מתרומם. הסברים מלומדים בנושא כימיה ודיונים ופלפולים משפטיים לא יכולים לבוא על חשבון קצב ועניין. על סמך הציון ב IMDB ציפיתי ליותר.
4 (מתוך 10)
ציון:
68
גיל:
ניהיליסט
שם:
09/12/2021 18:45:44
תאריך:
האמת היא שמארק רפאלו מתאים לסרט שמריח כמו סרט תעמולה "פרוגרסיבי" והסרט הזה מתאים לו ככפפת גומי...
חסרים לי בסרט הזה מייקל מור, ג''רמי בן עמי ורוברט רדפורד כדי שיגלגלו עיניים ויציגו תעמולה תואמת - סובייטית של שנות ה70.
2 (מתוך 10)
ציון:
49
גיל:
עופר
שם:
07/08/2020 14:16:55
תאריך:
אני לא ממש מבין איך הסרט קיבל כזה ציון גבוה, הוא לא מעניין, כל הסרט כולו מאופיין באווירה דכאונית כזו שלא מתרוממת, אתה פשוט נכנס לדיכאון עם הסרט הזה. נכון, זה נושא חשוב, אבל אפשר לעשות אותו בצורה קצת יותר מעניינת וטובה.
לחץ/י לצפות ב 14 ביקורות נוספות הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466