
![]() | ||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||
עוד לפני שמייחסים לסרט "15 שנה" כותרות שקשורות לקהילה הלהט"בית, צריך לציין שזה לא עיקר הסרט. "15 שנה" מתייחס לשאלה קשה ומורכבת, בת ימינו, שקשורה לכל גווני הקשת – להיות הורה או לא להיות? כבר מזמן לא מדובר בשאלה שקשורה לקבוצות מסוימות או למין מסוים – מדובר בשאלה שקשורה במצב סוציאלי, רגשי, חברתי, סוציו-אקונומי, עקרוני, תפיסתי וכדומה. "15 שנה", פרי בימויו ותסריטו של יובל הדדי המוכשר, מספר את סיפורו של יואב (עודד לאופולד) – גבר בולט, אסוף ומתוקתק שחוגג מערכת יחסים בת 15 שנה עם בן זוגו, העו"ד הצעיר – דן (אודי פרסי). יואב נקלע למשבר זהות ואגו כשחברתו הקרובה מימי בית הספר – עלמה (רותי אסרסאי) נכנסת להריון במפתיע, אז כל עולמו של יואב נופל עליו והוא מאבד שליטה. הקַאסְט בסרט מדויק – כולם ללא יוצא מן הכלל מחזיקים את הדמויות באמינות ובקלילות המתבקשת, ולא סתם עודד ואודי כבר זכו לפרסים ושבחים על תפקידם ב-TLVFest (הפסטיבל הגאה). לסרט אין תחושת זמן ואין לו ממש התחלה אמצע או סוף. התחושה היא של קטע מהחיים, משהו שמתחיל ונגמר בלי הגדרות, תקופה – ספק תהייה ספק חוויה מתמשכת, קטע שנתלש משיחות היומיום של כולנו. הוא מרגש במקומות שצריך אבל לא עד כדי דמעות, מעורר כעס ורגשות אשם במקומות אחרים ונותן אווירה בורגנית, אותנטית ואמיתית של התחושה וסיפורי העם ברחובות תל-אביב, שאגב – מצטלמת מדהים. מה שעוד יותר חזקה בסרט היא תחושת ההתעלמות, הספק מכוונת ספק לא, לעצם הצפייה בסרט שמציג זוגיות בין שני גברים. ההתמקדות היא כולה בשאלת הבאת ילדים לעולם והקשיים האישיים (בעיקר של יואב) והמורכבות שבכניסה מודעת לתהליך שכזה. לטעמי, זו האמירה הגדולה של הסרט בהיבט הלהט"בי, שמציג כמובן מאליו את מודל המשפחה שבמרכז העלילה כעובדה בשטח, בלי יותר מדי דרמות, בלי להתנצל ובלי להתעסק בזה מעבר לנדרש. זו הגישה הנכונה והיא מהווה התפתחות משמעותית לקולנוע הישראלי הגאה בהתייחסות למי היא הדמות ולא רק מה היא, תוך התעסקות בסוגיה שהיא יותר "משפחתית", ארצית ורגישה שפחות קשורה לעצם הזהות אלא יותר למהמורות החיים שהן נחלת הכלל. אם בעבר לשאלת הבאת ילדים לעולם הייתה תשובה ברורה, בלב "15 שנה", באומץ רב, מוצגות אפשרויות, תשובות ותפיסות אחרות. זו סוגיה חדשה שנוגעת בכולם ושעדיין מלטפים אותה בעדינות וברחמים, וחלילה לא בחוצפה והתעוזה שעושה יואב בדמותו השנויה במחלוקת. הסרט מצליח לסחוף ולעניין במסתוריותו, ובאניגמטיות שואב את הצופה כשהוא יוצר רצון לנסות ולהשלים פרטים ומידע שאיתם ניתן להפליג הרחק בדמיון. |
||||||||||||||||||
![]() |
שלח תגובה ודירוג לסרט | ![]() |
![]() ![]() |
![]() |
||
![]() | |||
15 שנה - ביקורת גולשים / תגובות | |||
![]() |

11/03/2020 07:45:41
תאריך:
בריאיון שם השחקנית - היא הסבירה שלדמות שלה היה איזה הסכם עם הדמות הראשית שיום אחד הם יעשו ילד ביחד, אבל זה לא מוזכר בסרט וזה הופך את ההתחרפנות שלו מהעניין עוד יותר לא ברורה. אח"כ יש עוד כל מיני חורים בעלילה ודברים לא ברורים, שאנחנו כנראה צריכים לנחש מה קרה שם. לא הוסיף לסרט לדעתי.

09/03/2020 00:13:14
תאריך:
סרט ישראלי להטב"י מעולה!זוג גאה חי יחד כבר 15 שנה ואז הקשר מתחיל להשבר כי מוזכרת המילה ....תינוק...ממש מהחיים...אהבתי
הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |

מאמי | Mamy
15 שנה | 15 Years
היום שאחרי לכתי | The Day After Im Gone
עיניים שלי | Chained
בשורות טובות | The Art of Waiting
אלוהי הפסנתר | God of the Piano
כאן ועכשיו | Here and Now
ימים נוראים | Incitement
קולו של אחמד | The Voice of Ahmad
אישה עובדת | Working Woman
לרשימת ביקורות אחרונות |