|
||||||||||||||||
אם אתם חובבי קולנוע טוב לא תרשו לעצמכם להחמיץ את סרטו החדש של לארס פון טריר, "דוגוויל". הסרט יוקרן בארץ בשתי גרסאות, גרסה קצרה, של שעתיים ורבע במהלך השבוע וגרסה ארוכה, של שלוש שעות, בסופי השבוע. המסתקרנים, ואלו שאוהבים כשהיצירה הקולנועית עוטפת אותם אט אט ייהנו בוודאי מהגרסה הארוכה. גרייס הנאה (ניקול קידמן) נמלטת מפני גאנגסטרים ומגיעה לעיירה המבודדת דוגוויל. בעידודו של טום (פול בטאני), שמינה עצמו למין דובר בעיירה הקטנה, מחליטה הקהילה להציע לגרייס מסתור בתמורה למעט עבודה מצידה. כאשר מתפתח המצוד אחרי גרייס, תושבי דוגוויל דורשים תמורה יותר ויותר גבוהה עבור הסתרתה וגרייס לומדת בדרך הקשה עד כמה פתלתלה יכולה להיות מידת הרחמים בעיירה זו. אולם לנמלטת יש סוד באמתחתה ובקרוב אולי תצטער העיירה שחשפה את שיניה...
לארס פון טריר הוא יוצר מגלומני אך מעניין ומאוד מסקרן. קשה להאשים אותו באהבת האדם או אהבת הנשים. בכל סרטיו הוא מוציא את הרוע מתוך האנשים ואחד ה"תחביבים" שלו הוא לקחת את הגיבורה הראשית ולהתעלל בה בכל דרך אפשרית. מי שמכיר את יצירתו (לשבור את הגלים, רוקדת בחשיכה) נדהם באילו דרכים חדשות, אכזריות ומשפילות, הופך טריר את גיבורות סרטיו לשברי כלי. אולם, נוסיף, כי הפעם הסרט הוא יוצא דופן גם באופן הזה.
טריר גם לא ניחן בחיבה יתרה לאמריקאנים, תרבותם או הקולנוע שהם עושים. קשה לנתק את העובדה כי הוא מלהק בתפקיד הראשי את אחת הכוכבות האמריקאיות הזוהרות שיש, ניקול קידמן, ובמהלך הסרט הוא הופך אותה, תרתי משמע, לסמרטוט ריצפה. עוד כמה עובדות שעוזרות לנו להבין כי הבמאי לא מסתיר את השנאה הרבה שיש לו כלפי האמריקאים. ראשית השם "עיר הכלבים", שנית, מיקום הסרט בתקופת השפל של ארצות הברית. עובדה נוספת היא ליהוקה של לורן באקול, אחת הכוכבות הקלאסיות, מי ששיחקה והייתה בת זוגתו של המפרי בוגארט, לתפקיד זניח של אישה זקנה שעוסקת בגירוף.
גיבורי הסרט הם אנשים עלובים, חסרי שמחת חיים ויש בהם מידה לא מבוטלת אל אכזריות. כמובן שהם בשלב מסוים עוברים לפסים אלימים.
אולם יותר מכל יוצא טריר נגד הקולנוע האמריקאי. קולנוע של אפקטים, של סצינות אלימות, שימוש רב במחשב, תפאורות יקרות ואומר: "אני יכול לספר סיפור בלי כל הדברים הללו". אין תפאורות ב"דוגוויל", אין אפקטים, אין נופים מהממים. יש האנגר אחד גדול ובו מצויירת העיירה על הרצפה. אין דלתות והשחקנים רק מדמים את הדלת נפתחת ונסגרת (בתוספת אפקט בפס הקול). זהו אולי הקולנוע המינימליסטי ביותר שנעשה. כאן דווקא מתגלית הגאונות של טריר. בלי כל הדברים להם אנו רגילים בסרט "נורמלי", הוא מצליח לרתק את הצופה במשך למעלה משעתיים.
לסיכום: "דוגוויל" הוא סרט שונה, מקורי וחשוב. מי שאוהב להיסחף לסיפורים שיראה את הגרסה הארוכה של השלוש שעות. ניקול קידמן נהדרת. סרט חובה לכל חובב קולנוע.
|
||||||||||||||||
פרטים נוספים על: ניקול קידמן |
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
דוגוויל - ביקורת גולשים / תגובות | |||
9 (מתוך 10)
ציון:
23
גיל:
אוהד ק
שם:
01/05/2004 02:00:10
תאריך:
פשוט חוויה .
תיאטרון בקולנוע כמו שמציין הבמאי המעולה לארס פון טרייר .
שילוב של צילום מיוחד בלי אפקטים ומה שמייחד את הסרט זה הפשטות , ולכן הדמויות הן עיקר הסרט .
רגעים מותחים , רגעים מפתיעים והרבה קריצות לחיים האמיתיים שלנו .
סרט מאוד מיוחד ושווה צפייה בהחלט .
8 (מתוך 10)
ציון:
20
גיל:
סבא אפריים מירושליים
שם:
24/04/2004 23:04:42
תאריך:
סרט טוב. למרות תחושת הדז'ה וו שעולה ממנו שכבר היינו בסרט הזה, ואף על פי שניקול קידמן משחקת משחק קפוא קצת,טיפה לא משכנע, זה בהחלט סרט ששווה צפייה ולו רק בגלל צורת הצילום המינימליסטית המפתיעה ועצם העובדה שהוא מציב בפני הצופה בכזו פשטות ובוטות את המרכיב הנצחי הנמצא בכולנו - רוע (מזכיר קצת את בעל זבוב. ועוד רבים ...)
10 (מתוך 10)
ציון:
16
גיל:
Ya h
שם:
04/04/2004 01:26:42
תאריך:
סרט מדהים! הבמאי הדני לארס פון טרייר באמת (כמו שמישהו כתב כאן) גורם לצופים לסבול, התפאורה באמת לא הזיזה בסרט הזה מכיוון שהוא היה כל כך שנון ומעניין פילוסופית ואינטלקטואלית, הסרט הוא בעצם כמו חידה, הוא מיסתורי מאוד עם רעיונות שאתם תצטרכו לפצח, התרשמתי מאוד מהמשחק של פול,וניקול. התסריט לדעתי הוא גאוני וקשה שלא להביע פליאה לנוכח הרמה הגבוהה שהסרט הזה לוקח אותנו.מה שמסקרן אותי זה מה יהיה בסרט השני לנוכח הסוף הקצת מוזר שלו. העצה שלי אליכם: אם ראיתם את הסרט ואחר כך הרגשתם הרגשה לא טובה בבטן של בילבול, תראו אותו שוב ושוב, ואני מבטיח שבסוף אתם תרגישו הנאה שלמה ממנו.
לחץ/י לצפות ב 25 ביקורות נוספות הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466