|
||||||||||||||||||
את הביקורת הזו התחלתי לכתוב חמישה ימים לפני האוסקר. מחזיק אצבעות לפליסטי הופמן. רציתי שהיא תזכה, הגיע לה. כפי שאתם כבר יודעים היא הפסידה לריס ווית'רספון. על אף שריס כובשת את הלב בתפקיד האנושי והמרגש בלהיט, "הולך בדרכי". פליסטי הופמן, (עקרת בית מיואשת בד"כ) עושה תפקיד הרבה יותר נועז ולא קונבנציונאלי ובאותו הזמן מצליחה לגרום לקהל להזדהות איתה/איתו באופן טוטאלי. למי שלא הבין עדיין משם הסרט, העלילה עוקבת אחרי טראנס-ג'נדר בשם ברי אוסבורן שבדיוק בעוד שבוע אמורה לעבור ניתוח שינוי מין. אבל אז מצלצל הטלפון, מעבר לקו נשמע קול נערי, בחור צעיר בשם טובי, שמחפש אחר אביו. ברי לומדת שכתוצאה ממפגש מיני עם בחורה מהתקופה שהיא היתה סטודנט זכר, נולד לה בן שהיא לא ידעה כלל על קיומו. מרגרט, הפסיכולוגית של ברי מכריחה אותה לנסוע לניו-יורק ולפגוש את הבן שמבלה בבית המעצר בעקבות שידול לזנות ברחובות התפוח הגדול.
ברי מספרת שהיא מיסיונרית נוצרייה ומשחררת אותו בערבות. השניים מחליטים לנדוד יחדיו ללוס אנג'לס. שם ברי צריכה לעבור ניתוח לשינוי מין ואילו טובי מקווה לפתח קריירה של שחקן סרטי פורנו. כצפוי בז'אנר סרטי המסע, מערכת יחסים מיוחדת נרקמת בין השניים והסודות שהם כול כך מתעקשים להסתיר אחד מהשני, עולים מעל לפני השטח. הקליפות יוסרו לאט וביסודיות ובני האדם הפגיעים כול כך יחשפו במערומיהם. התהליך יעשה בצורה פשוטה וישירה לפי כול כללי הנוסחה התסריטאים ההוליוודיים ועם זאת הוא יישאר צנוע, מאופק ומאוד אנושי.זו גם הגדולה של הסרט. הבמאי תסריטאי דאנקן טאקר מצליח לשמור על רמת איפוק ראויה ולא מאבד את הטאקט ומדרדר לתהומות הקיטש. בזכות הימנעות ממלכודות תסריטאיות נלוזות, מצליח הסרט לרגש ולהצחיק ועם זאת לשמור על הכבוד הראוי לדמויות ולעלילה.
ההישג המרכזי של דאנקן טאקר ושל השחקנית פליסטי הופמן הוא בבניית דמותה של ברי אוסבורן. כול כך קל ליפול למלכודת הסטריאוטיפ של הטראנסית הקאמפית משולחת הרסן המציגה את נכסיה לעולם הרחב. אבל כאן נבנית דמות שונה לחלוטין. ברי עטופה מכף ועד ראש בבגדים שמסתירים כל פיסת עור אפשרית. השניים יצרו דמות של טרנס-ג'נדרית שמרנית החיה בשקט בבית צנוע וורדרד. ברי היא בחורה שנמנעת מעימותים עם כול הסובבים אותה. היא תמיד מצליחה לצאת ממצבים לא נעימים בזכות חוכמת החיים שלה ומשפטים משעשעים ומבריקים שיודעים להעמיד את הסובבים אותה במקום. היא חיה חיים שקטים ושלווים, עובדת במסעדה מכסיקנית ובמכירות דרך הטלפון. החלום שלה עומד להתגשם והפתעה בדמותו של טובי משנה לה את החיים.
ההפתעה הבלתי מתוכננת הזו גורמת לברי לשנות את נקודת המבט שלה על החיים ולהבין שלפעמים בריא לצאת מתוך הקונכייה ולהתמודד עם האנשים מסביב. עושה רושם שהמסע הקטן והאנושי הזה, הוא בעצם גם מין מיקרוקוסמוס של התהליך שאמריקה עוברת ממש בימים אלו. מסע כואב של התמודדות עם העולם החדש והמודרני שבזכותו נחשפו לקהל הרחב ביתר קלות אנשים נפלאים ומקסימים שחלק דתי וקיצוני מסרב להכיר בהם. אותו מיעוט מגדרי יוצא מהקונכייה בשנים האחרונות ודורש שיכירו בו. השינוי שאמריקה עוברת לפי הסרט, הוא שינוי איטי, ככל הנראה לטובה, כמו גם הסיום המאופק אך אופטימי של הסרט.
|
||||||||||||||||||
שלח תגובה ודירוג לסרט |
|
|||
טראנס אמריקה - ביקורת גולשים / תגובות | |||
8 (מתוך 10)
ציון:
36
גיל:
משה רבי
שם:
20/08/2011 11:11:54
תאריך:
רגיש וטוב
10 (מתוך 10)
ציון:
24
גיל:
ליאור מנדיל
שם:
26/03/2006 14:09:58
תאריך:
סרט מרגש , קומי , מעניין , התסריט מצויין!!! שילוב של קומי וטראגי במיוחד שהיא בוכה על הרופאה אחרי הניתוח וכל הריר יוצא לה מהפה חחח ענק!!!! הקטעים עם הסבתא הורסות ומרעננות את הסרט , מומלץ בחום!!!
10 (מתוך 10)
ציון:
23
גיל:
אדיר מור
שם:
13/03/2006 22:05:42
תאריך:
חובה לראות! סרט מרגש,מענין,נוגע וכנה! בתור תלמיד בבי"ס למשחק אני חייב לציין שאפשר ללמוד המון מעבודתה המדהימה של פליסיטי הופמן! פשוט 100% שלמות!
לכו בהמוניכם! כל מילה מיותרת!
לחץ/י לצפות ב 4 ביקורות נוספות הוסף ביקורת/תגובה/המלצה |
Microsoft VBScript runtime
error '800a01a8'Object required
/nana10/moviereviews.asp, line 466