12 שנים עברו מאז סרטו הראשון והמצליח של דניאל, רווק בן 48. המפיק והמשקיעים הולכים ומאבדים את סבלנותם, והוא הולך ומשתבלל בתוך עולם של רעיונות וטקסטים. מה שאמור היה להיות תסריט אישי על תהליך עזיבתו את הדת, הופך למניפסט אובססיבי של מאות דפים ועשרות שעות של הקלטות על מכאובי הזהות היהודית והישראלית. דניאל נאחז בדירתו כבתוך מבצר, מתנתק מהעולם החיצון וכותב ומקליט את עצמו סביב השעון, על חשבון חייו האישיים. חבריו דואגים לו, המפיק שלו עוזב אותו, אהובתו נפרדת ממנו, לבעל הדירה נמאס ממנו. רק כשהחרב כבר ממש מונחת על צווארו, הוא מצליח להרפות מהניסיון הנואש לשלוט בסיפור חייו