סראפין

סרט מושלם!!! מעל שעתיים של הנאה צרופה-ובעיקר מהמשחק והבמוי-לא להחמיץ!!!

סראפין. ....................................... ההנאה מסרט טוב, אין דומה לה. טוב, ללא הגיחוך שלכם האומר: מה הוא כבר שכח.... סרט מעולה, סראפין. סיפור אמיתי, עצוב מאד, אנושי ביותר אלה אשר יצרו את הסרט הם מקצוענים של מממש. הבחירה בשחקנים (השחקנית אפילו דומה לציירת) מושלמת: הם משחקים יוצא מן הכלל. את וילהלם ראינו בחיים של אחרים. הסרט מורכב מקטעים קצרים ולא רציפים, אשר יוצרים את העלילה, מעבירים את המסר, מבנה זה מצליח להעביר את המורכבות של הגיבורים. סראפין הכנועה כול כך מול מעסיקיה, הופכת לאסרטיבית בחנות בעת הרכישה של חומרי הגלם לציור, מגיעה לקטרזיס אורגזמטי כאשר היא מציירת ושרה-מתפללת. מדהים. וילהלם מנהל חיים אישיים מורכבים דו-מיניים עם אחותו ןהלמוט. הכול ברמיזה שני אלה נמלטים אל עולמות משלהם. צילומי הכפר הם מופלאים, אימפרסיוניסטיים. כול כך ברור לנו מדוע סראפין פוחדת מן הציורים שלה עצמה, מדוע ולהלם נכבש בקסמם. הרי שניהם מדברים עם העצים כדי לשפוך את מרי נפשם, אהמשא הכבד אשר על ליבם. סרט לא קל, איטי משהן אך מהפנט.

סרט טוב,משחק משובך של השחקנית הראשית.יחד עם זאת הוא ארוך מדי ופשטני מדי לטעמי. לא יותר מ8 בסך הכל.

קודם כל צריך לומר - סרט מעולה ! אבל לא לכל טעם. מסוג הסרטים המהורהרים, האיטיים, שמדברים בהם מעט ומתבוננים הרבה. הצופים נשאבים לאט לתוך שיגרת חייה המתישה של עוזרת בית או נכון יותר מעיין משרתת פשוטה בתחילת המאה העשרים. אישה גדולה, כבדה, בודדה, בורה, דתית - ההזדהות אינה מיידית. המרחק בין חייה לחיינו גדול. המרחק בין עולמה הרוחני לעולמנו גדול. וכאן גדולתו של הסרט - של הבמאי ושל השחקנית. ניתן לצופים הזמן להתבונן. להכיל ולהפנים את הפרטים הקטנים. את השיגרה, את הקושי הגופני, את השיעמום והריקנות, את ההתעלות בכנסיה, את היאוש שבחיים הכל כך קשים ובסיסיים האלה. ומתוך ההתבוננות נוצרת גם ההזדהות והאהבה - ויחד עם ההתפתחות של אלה אנחנו נחשפיחם גם לצד האומנותי שבאישה הזו. אומנות פרימיטיבית. לא מתוכננת, לא מוסברת אף פעם במילים, לא מלומדת, לא מבוססת על שום ידע - רק על דחף פנימי - עמוק ובסיסי כמו הצורך בהימנוני כנסיה. נהדר גם התיאור החי והדוקרני של הצרפתים - הבורגנות הכפרית הקטנה והמרושעת. ההתנשאות הבין מעמדית, השיפוטיות - חוסר החמלה. צרפתים קטנים ומרושעים כמו ששיריו של ז'אק ברל מתארים. סרט מקסים, מרגש, שחקנית מהטובות שראיתי.