חשבתם שראיתם הכל? 5 סרטים נשכחים של דיסני ששווה להכיר

"הקדירה השחורה" (The Black Cauldron)

סרט ההנפשה משנת 1985 היה אמור להיות ההבטחה הגדולה של האולפנים לאחר שהושקעו בו מעל 15 שנות פיתוח ולראשונה שולבו בו טכנולוגיות הנפשה ממוחשבות באמצעות הסטודיו שלימים יהפוך להיות לפיקסאר. הסרט מבוסס על סדרת הספרים של סופר הילדים האמריקאי לויד אלכסנדר. העלילה עוקבת אחר ילד קטן בשם טאראן שיוצא לחפש אחר הקדירה השחורה, לפני שהמלך בעל הקרניים יעשה שימוש בכוחה האפל כדי להשתלט על העולם. בתחילת המסע שלו, טאראן מנסה להציל את החזירה שלו 'הן וון', מפני שרק היא יכולה לחזות היכן נמצאת הקדירה, אך הוא מאבד אותה מספר פעמים במהלך העלילה. אל מסעו של טאראן מצטרפים הנסיכה אילונווי, גלודור גוזם וגורגי שעוזרים לו למצוא את הקדירה ולהשמיד אותה.

הסרט זכה לביקורות מעורבות שחלקן הגדירו אותו אף כ"סרט אימה מעורר בעתה לילדים" בשל סצנות אפלות וקודרות ביותר וחלק מהביקורות ציינו כי זוהי "יצירת מופת נועזת". על אף שהושקעו בסרט מיליוני דולרים הוא הוביל את האולפנים להפסדים עצומים בקופות. בישראל, הסרט זכה לדיבוב בעברית רק בשנת 2014 וגרסה זו זמינה כעת בשירותי הסטרימינג של החברה. "הקדירה השחורה" נחשב כיום כקלאסיקה לא מוכרת בקאנון הסרטים של דיסני ולאוהבי הקסם והפנטזיה הוא בהחלט עונה על ההגדרה הזאת.

"בזיל הבלש הגדול" (The Great Mouse Detective)

סרט ההנפשה הקלאסי של דיסני משנת 1986 מגולל את סיפורו של בלש-עכבר בשם בזיל, שחי במאורה קטנה ברחוב בייקר 221 ב' (ביתו של שרלוק הולמס), אשר מנסה לפתור, ביחד עם עוזרו ד"ר דוסון, את תעלומת חטיפתו של יצרן הצעצועים ואביה של אוליביה הקטנה, היראם, במרדף אחר אויבו המושבע, ראטיגן. הסרט, אשר מבוסס על סיפורי שרלוק הולמס, האניש את כל הדמויות הראשיות כעכברים וחולדות אשר חיות בלונדון.

"בזיל הבלש הגדול" זכה לביקורות חיוביות, אך בקופות הוא הצליח באופן יחסי ולא כפי שציפו האולפנים. הסיבה לכך הייתה שבאותה שנה יצא למסכים סרט ההנפשה מבית דון בלות', "פייבל והחלום האמריקאי" שזכה להצלחה מטאורית בקופות שדמויותיו הראשיות גם הן עכברים. על אף זאת, "בזיל" הוא סרט נפלא המכיל את כל האלמנטים המאפיינים את הקלאסיקות של אולפני דיסני, החל משירים קליטים, דמות רשע ש"גונבת את ההצגה", אנימציית דמויות שמגיעה לשיאים חדשים ושימוש מתקדם בטכנולוגיות CGI. באופן חריג, הוא בין הסרטים היחידים שלא זכה לדיבוב לעברית. "דינוזאור" (Dinosaur)

"דינוזאור" שיצא בשנת 2000 הוא למעשה סרט ההנפשה הראשון של דיסני אשר כל דמויותיו הונפשו באנימציה ממוחשבת. תחילה, סרט זה כלל לא נכלל בקאנון הסרטים של דיסני והיה לכל היותר ניסיון אקספרימנטלי שנועד לבחון את כניסתה של דיסני לתחום ההנפשה הממוחשבת מול שתי המתחרות הגדולות שלה בתחום עד אז- פיקסאר (כיום חברת בת של אולפני דיסני) ודרימוורקס. הייחודיות שתרמה לריאליזם בסרט הייתה בעובדה שכל הרקעים בו, הם נופים אמיתיים אשר צולמו במיוחד עבור פרויקט זה.

"דינוזאור" היה לפרויקט כה שאפתני שעלותו באותה תקופה הייתה מבין ההפקות היקרות ביותר בהיסטוריה של האולפנים. הסרט זכה להצלחה בקופות עם הכנסות של 350 מיליון דולר, אך עם השנים נשכח מעט. במשך שמונה שנים נחשב הסרט לכזה העומד בפני עצמו. רק ב-2008 החליטה החברה לצרף את הסרט לקאנון סרטי האנימציה הקלאסיים של דיסני על מנת ש"פלונטר" יוכרז כסרט האנימציה ה-50 בקאנון הסרטים של האולפנים. "דינוזאור" הוא סרט מרשים בכל קנה מידה, הן מבחינת העלילה והן מבחינת היכולות הטכנולוגיות וגם כיום הוא עומד במבחן הזמן. לחובבי הדינוזאורים הוא בהחלט נשאר נאמן לעיצוב החזותי והוויזואלי לתקופה הפרה-היסטורית ועם זאת הוא עדיין לוכד בתוכו את הקסם של דיסני.

"כוכב המטמון" (Treasure Planet)

סרט המדע בדיוני הראשון של החברה שיצא בשנת 2002 היה אמור להיות אחד הסרטים המבטיחים והמצליחים של החברה. הסרט בבימויים של רון קלמנטס וג'ון מסקר, שהיו אחראים בין היתר לכמה משוברי הקופות של דיסני בשנות ה-90 ("בת הים הקטנה", "אלאדין", "הרקולס"). השניים בחרו להעניק חיים מחודשים לספר "אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון כשהטוויסט - התרחשות העלילה ברחבי החלל האינסופי. הסיפור המקורי עוסק בג'ים הוקינס, נער המוצא מפת מטמון ויוצא יחד עם חבורת פיראטים למציאת המטמון בדרך רצופת סכנות ומכשולים. הספר זכה לגרסאות קולנוע וטלוויזיה רבות בטרם דיסני הפכו אותו לפרויקט שלהם.

בדיסני הלכו על כל הקופה והעניקו להפקה תקציב עצום של 140 מיליון דולר, כשכל שיאי הטכנולוגיה שנוסו במהלך השנים בסרטים הקודמים של החברה באו בסרט זה לידי ביטוי כשאנימציות הדו ממד משולבות עם העולם התלת ממדי. אך לצערם של האולפנים, הסרט נחל כישלון חרוץ בקופות ולראשונה מאז שנות ה-70 העמיד את אולפני האנימציה באפשרות לסגירתם. בעקבות כשלונו של הסרט, הוחלט בדיסני כי למעט סרטי ההנפשה בדו מימד שהיו בתהליכי הפקה מתקדמים ("אחי הדוב" ו"מרד החיות") האולפן יחדל מיצירת סרטי הנפשה מסוג זה. על אף האמור לעיל לחובבי המד"ב, "כוכב המטמון" מאכלס בתוכו את כל האלמנטים שיוצרים סרט מצוין.

"לפגוש את הרובינסונים" (Meet the Robinsons)

לאחר רצף הכישלונות הקופתיים של סרטי ההנפשה הדו-ממדיים, פנתה דיסני ליצור סרטים בהנפשת תלת ממד ו"לפגוש את הרובינסונים" הוא סרטם השלישי במספר של האולפנים בהנפשה מסוג זה. הסרט שיצא לאקרנים בשנת 2006, אינו נחשב סרט דיסני "קלאסי" בסטנדרטים שהאולפן מיתג את עצמו ברבות השנים, אלא יותר ניסיון של האולפנים למתג עצמם בסטנדרטים של סרטי פיקסאר. הסרט, שמבוסס על ספרו של ויליאם ג'ויס - "יום בחייו של וילבור רובינסון", מגולל את סיפורו של לואיס, ילד נטוש וגאון שמנסה לבנות "סורק זיכרון" שיעזור לו להיזכר באמו כדי לאתר אותה. כאשר הוא פוגש בוילבור שהגיח מהעתיד הוא חוזר יחד איתו לשנת 2037 להרפתקה בזמן.

זהו סרט בוגר יותר מכל סרטי דיסני המוכרים שכוונו עד כה לקהל צעיר והסרט הזה כאילו נועד מראש עבור קהל יעד בוגר יותר ואולי איפשהו זונח את המחשבה על הקטנים. כסרט הוא מכיל שלל רבדים עמוקים ופילוסופיים על מהות האדם, זיכרונותיו ועל הסביבה בה הוא גדל. הסרט זכה לביקורות חיוביות באופן יחסי אשר היללו את יכולות האנימציה ואת עלילת הסרט אך לא ענה על הציפיות מבחינת הכנסות (169 מיליון דולר מול תקציב של 150 מיליון). מי שחובב מד"ב, הרפתקאות ופנטזיה יגלה שזהו סרט חכם, בוגר, מצחיק, פנטסטי, מהנה ומרגש.