מזהים אותי בכל מקום, אני יכול לקבל כל תפקיד כמעט בכל סכום שארצה

לי יונג ג'ה הוא כוכב ענק בדרום קוריאה וכיום מוכר בכל העולם בזכות משחקו כגיבור הראשי סונג ג'י-הון בסדרה "משחק הדיונון" של נטפליקס שכבשה את העולם ועליה עשה היסטוריה הלילה (שני) כשזכה בטקס האמי בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה והפך לשחקן האסייתי הראשון שזוכה בקטגוריה זו. השחקן בן ה-49, שהחל את דרכו כדוגמן, מככב קרוב ל-30 שנים בטלוויזיה ובקולנוע בקוריאה. בין סרטיו המפורסמים "איל מרה" (הים) מתחילת שנות ה-2000, שנעשה לו רימייק הוליוודי בכיכובם של קיאנו ריבס וסנדרה בולוק בשם "הבית באגם" וגם הסרט המטריד "המשרתת" שהוקרן מסחרית בישראל לפני כעשור ומבוסס על סרט קוריאני משנות השישים.

ג'ה הגיע לפסטיבל הקולנוע הקוריאני של פירנצה כאחד מאורחי הכבוד. הופעתו גררה גדודי מעריצים (ובעיקר מעריצות) ששמחו לקבל חתימה על כל דבר אפשרי - בעיקר על תמונות של הכוכב הקוריאני הלוהט. ביומו השלישי של הפסטיבל הנחיתי באחד מאולמות הקולנוע העתיקים והיפים של פירנצה כיתת אמן עם השחקן. האולם היה מלא עד אפס מקום ואנשים ישבו גם במעברים. בכל זאת, לא כל יום מגיע לפירנצה כוכב הסדרה הכי נצפית בעולם.

כבר עשרות שנים אתה מוכר בקוריאה והיום אתה אחד השחקנים המוכרים בעולם. איך ההרגשה להיות כוכב בינלאומי?

"אני לא חושב שההצלחה שינתה אותי. להיפך, אני הרבה יותר קשוב לחבריי השחקנים ולבמאים שאני עובד איתם ומנסה לעשות את התפקידים שלי על הצד הטוב ביותר. אני משחק קרוב לשלושים שנה. התחלתי בתפקידים קטנים בטלוויזיה. בתפקיד הראשון שלי הייתי אילם. עבדתי מאד קשה והתחרות הייתה לא פשוטה. עברתי לעשייה קולנועית ולאט לאט התקדמתי לתפקידים ראשיים. לא בחלתי באף תפקיד בהתחלה. שיחקתי עם השנים גם תפקידים של טובים וגם תפקידים של רעים. לכן חלק מהקהל בקוריאה התפלא לראות אותי ב'משחק הדיונון' הופך לאט לאט לגיבור "טוב'. היום אני יכול להיות בררן, אבל לא אהסס לגלם כל תפקיד שמאתגר אותי".

[*]

מה משך אותך ב"משחק הדיונון"?

"אהבתי מאד את הרב ממדיות בדמות הגיבור. הוא כביכול טיפוס לא נעים, דואג רק לעצמו אבל תוך כדי הסדרה הוא משתנה. לגלם מישהו שעובר שינוי שכזה מאוד משך אותי. מעבר לכך, התפקיד נראה לי מאוד מאתגר גם מבחינה גופנית. עשינו חלק לא קטן מהמשחקים בעצמנו ללא כפילים וזה היה קשה פיזית. עכשיו אפשר לספר שהמשכורות שקיבלנו לא היו מרקיעות שחקים, אבל כולנו כשחקנים חשנו שיש בסדרה הזו, בתסריט הזה, משהו מיוחד וההימור שלקחנו השתלם בגדול. אגב, אני חושב שאם אני הייתי משתתף במשחק שכזה בקושי הייתי שורד את המשחק הראשון... אני לא הכי טוב בתחרויות ספורט". וונג דונג היוק, הבמאי של "משחק הדיונון", ידוע כבמאי שדורש רבות משחקניו. איך היה לעבוד איתו?

"בניגוד להרבה מהבמאים בקוריאה, היוק מאפשר לשחקניו לא מעט גמישות. הוא התייעץ איתי ויכולתי גם לאלתר, מאד אהבתי סרטים קודמים שלו כמו 'המבצר' ו'מושתק' (סרט על התעללות מינית במוסד לחרשים-אילמים שבעקבותיו שונה החוק בקוריאה לגבי התיישנות של עבירות מין בקטינים). היו סצנות כמו המשחק האחרון שבהן הוא אמר לי 'עשה מה שאתה מרגיש' וזה מאוד עזר לי".

כמו זוכה האוסקר "פרזיטים", גם "משחק הדיונון" עוסקת בהבדלי המעמדות בקוריאה בין אלו שיש להם הכל לאלו שאין להם כלום. מה דעתך על המסר החברתי שלה?

"אנשים חושבים שקוריאה גן עדן. מסתכלים על מרכז סיאול וחושבים על מנהטן .אבל להרבה אנשים שידם אינה משגת המציאות בקוריאה היא אכזרית. להרבה אנשים אין פנסיה ויותר ויותר אנשים נמצאים מתחת לקו העוני. הזדעזעתי ללמוד על נשים מבוגרות שנאלצות לעבוד בזנות כדי שיוכלו להתקיים. 'משחק הדיונון' בעיני היא משל מתוחכם ודי עצוב על העולם שלנו שרק הולך ונעשה גרוע מיום ליום. אני חושב ששכחו את ההומניות ואת החמלה איפשהו בדרך. הדמות שאני משחק הופכת מאחד שלא אכפת לו מאף אחד לכזה שמנסה לעזור ואפילו מוכן לשבור את כללי המשחק. הוא מגלה שאכפת לו. אם לא נבין שהכוח לשינוי בידינו, אז כולנו בסוף נשחק ב'משחק הדיונון' משלנו וזו סכנה מוחשית שמאד מבהילה אותי".

תאר את תהליך העבודה שלך על דמות כמו גיבור הסדרה.

"ראשית אני מנסה להבין כמה שיותר את הדמות שאני אמור לגלם. מהיכן היא באה? מה המניעים שלה? ואז אני מנסה ללמוד איך הדמות חיה. מה הסביבה הטבעית שלה. למשל הדמות שלי ב'משחק הדיונון'- הוא מכור להימורים, אז ניסיתי ללמוד כמה שיותר על עולם ההימורים, החוקיים והלא חוקיים, בקוריאה. אמא שלו עובדת בשוק דגים, אז הסתובבתי הרבה בשווקים כאלו. הוא עובד כנהג, אז במשך שבוע התלוויתי לנהג משאית כדי להבין טוב יותר את העולם שלו. כזה אני - מנסה להבין את כל הפרטים הקטנים של הדמויות שאני מגלם".

איך היה לשחק לצד השחקן הוותיק הו יונג סו שמגלם בסדרה את משתתף מספר 1?

"זו הייתה זכות גדולה לעבוד לצידו של וטרן כזה של הקולנוע הקוריאני. למדתי ממנו הרבה ובעיקר להיות סבלן. הסדרה הייתה מאד מתישה לצילום ולא ידענו מה יקרה בפרק הבא. הבמאי חשב שסודיות תשאיר אותנו במתח ותוציא מאיתנו הופעה טובה יותר. היו שחקנים שלא אהבו להישאר באפלה, אבל יונג סו הרגיע את כולם והיה מעין אבא שלנו על הסט. הלוואי שייצא לי עוד לעבוד איתו".

[*]

אתה עובד בטלוויזיה וגם בקולנוע, האם אתה מוצא הבדל גדול בין שתי התעשיות?

"כשהתחלתי לשחק, תעשיית הטלוויזיה נחשבה בקוריאה נחותה ביחס לתעשיית הקולנוע. היינו עובדים ממש בקבלנות באופרות הסבון ובדרמות היומיות, כך שאיכות המשחק הייתה פחות חשובה אז. אני זוכר איך התרגשתי לקבל את התפקידים הקולנועיים הראשונים שלי, אבל היום עם המשאבים האדירים שחברות כמו נטפליקס משקיעות ועם הפוטנציאל להגיע למאות מיליוני צופים ברחבי העולם, אין כזה הבדל. תראה מה שקרה עם 'משחק הדיונון' - היום מזהים אותי בכל מקום על הגלובוס ואני יכול לקבל כל תפקיד וכמעט בכל סכום שארצה. זה פשוט בלתי נתפס. מי חשב שהטלוויזיה תהפוך לכזה כוח עולמי בתעשיית הבידור?"

לאחרונה דווח כי בזכות הצלחתו הבינלאומית בסדרה לוהק לי יונג' ג'ה לתפקיד ראשי ב"The Acolyte", סדרה חדשה מבית הזיכיון של "מלחמת הכוכבים" שתעלה בקיץ 2023 בדיסני+.

מה התכניות שלך לעתיד?

"קודם כל הבנתי שיש עונה שנייה של 'משחק הדיונון' אז אני מחכה. חוץ מזה ביימתי לראשונה בחיי סרט ריגול בשם 'המצוד' שהציג בפסטיבל קאן ואחרי ההצלחה של 'משחק הדיונון' אני מוצף בהצעות. קיבלתי לאחרונה לא מעט הצעות מהוליווד. אין ספק שהוליווד היא המכה של הקולנוע, אבל אותי דווקא מושך לעשות קולנוע באירופה. אני נמשך יותר לצד האמנותי של הקולנוע ופחות למסחרי. בכל מקרה, אני מקווה להמשיך ולעבוד קשה ולגרום הנאה לצופים בכל העולם".