רבים חיכו לסרטו השני של סם מנדז, הבמאי שהביא לנו כבר בסרטו הראשון יצירה מורכבת ואפילה המוכרת לנו כ"אמריקן ביוטי". כבר לפני שנתיים התרוצצו השמועות על כך שפול ניומן וטום הנקס, שני ענקי קולנוע הוליוודיים, ולטעמי אף שניים מטובי השחקנים בהוליווד במחצית השנייה של המאה העשרים, חברו יחדיו לשחק בדרמת פשע, ומאז אני על קוצים. פול ניומן, שחקן כריזמטי, אשר כל מלה שלו מבוטאת באופן שמותיר חותם ברור על הצופה, וטום הנקס, אחד מהשחקנים האינטליגנטיים והמורכבים ביותר שידעה הוליווד בשני העשורים האחרונים, משתפים פעולה? לא יכולתי להמתין עד שאראה את הסרט. וכגודל הציפייה, כן החשש מגודל האכזבה. אבל לא התאכזבתי. ממש להיפך.הסרט מגולל את סיפורה של כנופייה אירית בתחילת שנות השלושים בארצות הברית, עת היה אסור הסחר במשקאות חריפים, וארצות הברית ליקקה את פצעי המשבר הכלכלי הנורא שפקד אותה, וטלטל את סלע קיומה כמדינה קפיטליסטית. ראש הכנופיה האירית, מר רוני (פול ניומן), אשר בעבר אסף אליו נער יתום מהרחוב ושמו מייקל סאליבן, גידלו כבן לצד בנו הביולוגי. מייקל סאליבן (טום הנקס), האסיר תודה לאביו המאמץ, הופך להיות "איש הביצוע" של המשפחה, כאשר ילדיו שלו אינם יודעים מהו עיסוקו האמיתי, עד ליום מר ונמהר בו מגלה מייקל סאליבן הקטן, כי אביו הנו מחסל. ברצף האירועים העוקב, בו מאבד מייקל סאליבן האב (הנקס) את משפחתו, נאלץ מייקל סאליבן האב להימלט עם בנו היחיד שנותר בחיים, ויוצא למסע נקמה.
פרסומת
דבר ראשון שהצופה יתקשה להתעלם ממנו הנו תפיסה ויזואלית עשירה ומוקפדת של שנות השלושים בארצות הברית. אתרי הצילום, תנועות המצלמה, הבעות הפנים, הריהוט, המכוניות, הביגוד - הכל מוקפד עד לפרט האחרון ומצולם ביד אמן. לכך נוסף פסקול מרטיט, המולחן בצורה מיטבית והעוטף את העלילה ככפפה המותאמת היטב ליד.אבל בכך לא סגי. הבימוי של סם מנדז נדרש לפרטים הקטנים ביותר - הבעות פנים, תנועות ושפת גוף. הדיאלוגים בסרט אינם מושחזים ועמוקים כפי שניתן לסבור, אולם את העבודה עושים השחקנים במילים שאינן נאמרות, באמצעות שפת הגוף. כל הבעה, כל תנועה, כל שינוי בשפת הגוף מחושב היטב ונותן את האפקט הדרוש להעלאת העוצמה הרגשית של כל סצינה. וודאי ישנם שיסברו שהסרט איטי, אולם אני סבור שהסרט אינו סרט, כי אם ספר, וספר הכתוב היטב.
קשה להבין את דמותו של טום הנקס. בפרצים מסוימים אנו נוטים להזדהות אתה, ובנקודות אחרות אנו נוטים לסלוד ממנה. במובנים רבים הדמות אותה מגלם הנקס היא דמות טראגית, אשר בשל נסיבות חייה נאלצה להיכנס לתוך עולם הפשע וההרג. הדמות המיוסרת אשר לוקחת את ילדה ונמלטת אתה, מנסה להגיע לעיר פרדישן (אבדון), אשר שמה מסמל מכל את דרכה של הדמות - הדרך לאבדון. כעת נותר לדמות לבחור את הדרך שהיא מתווה לבנה - האם הדרך המונחת לפניה, המובילה לאבדון, או שמא דרך אחרת, הצופנת עתיד אחר.הבחירה בשם מייקל סאליבן הן לדמות האב והן לדמות בן, מעידה על הזהות שמנסה ליצור הבמאי בין האב לבנו. הדרך שיבחר האב, קובעת בסופו של דבר את עתידו של בנו. זהו סרט משפחתי יותר מכל, מהורהר ועצוב. אך עם זאת, זוהי גם יצירה נפלאה, קלאסית במידה רבה, ומשוחקת לעילא ולעילא.לסיכום: מבוים היטב, כתוב היטב, משוחק נפלא, צילום ופסקול מצוינים. 9 בסולם יגאל.
Road to Perdition
רוצח שכיר ידוע בעולם הפשע של שנות ה-30 יוצא למסע נקמה עם בנו לצידו,לאחר שאישתו ובנו השני נרצחים...סרט פשוט נפלא,מצולם היטב,משחק טוב של השחקנים הראשיים,אחלה סרט פשע,אהבתי מאוד.
שם:אילן כתרגיל:2424/08/2003 12:38:25
10/10
סרט מדהים ממש מדהים מותח מענין ומרגש משחק מצוין תפוארה עוצמתית וניגוני רקע
מאפנטים
אני לא זוכר עצמי שנהנתי כל כך מסרט כמו שנהנתי מזה
שם:A Pגיל:2104/07/2003 14:48:35
8/10
פול ניומן גונב בחן ובקסם את ההצגה. תום הנקס מוכיח שהוא יודע לשחק. צילומים, מוסיקה, אווירה ועלילה סוחפים וגורפים. מעניין.