המועדון של ג'ימי

הליברליות והרצון לחיות את החיים באופן חופשי אל מול השמרנות והדעות הקדומות. ג''ימי חוזר לאירלנד אחרי מספר שנות גלות באמריקה ונחשף לצורך ולכמיהת אנשי המקום לתת דרור לרגשותיהם וצורכיהם. בעקבות כך הוא פותח מחדש את המועדון שבעטיו גורש מאירלנד, שם הוא מלמד את המקומיים ריקוד לצלילי מוסיקת הג''אז אליה התוודע באמריקה ובעצם מעניק להם את המקום היחיד בו הם יכולים לרקוד ולהתפרק. הדבר אינו מוצא חן בעיני המימסד הפוליטי והדתי שמתחיל לרדוף את ג''ימי וקהל תומכיו. ברקע יש גם מפגש מחודש עם אהובתו טרם הוגלה. סיפור אמיתי ומעניין על רקע נופיה המקסימים של אירלנד, מוסיקה יפה, נושא שהוא תמיד אקטואלי וגם אהבה. מי שלא יבוא עם ציפיות מוגזמות ,יהנה מסרט אנושי וטוב.

דרמה תקופתית יפה ואמיתית על מלחמתה של הכנסיה הקתולית הנוקשה, ובלתי מתפשרת, בכל מי שאינו הולך בדרכה. הסיפור מתרחש על רקע נופיה הירוקים (יורד שם המון גשם) של אירלנד ומשרטט חיי צעירים השואפים להינות ולהתפתח בחיי הכפר השוממים של שנות השלושים. כדאי מאוד לראות ולו כדי להיווכח שוב שהפוליטיקה חזקה מהכל.

דרמה חברתית-אנושית שקטה ונעימה, המראה כי בעיות "הון-שלטון" היו רלוונטיות גם לפני 80-90 שנה.

סוף סוף סרט ראוי! ראיתי יותר מידי כלומים לאחרונה (ברביקיו, מסע של מאה צעדים ועוד). סוף סוף סרט של יוצר שרוצה להגיד משהו, שיש לו תפיסת עולם. היו ללואץ'' סרטים עוד יותר טובים, אבל גם זה סרט ראוי, בניגוד לרוב אלו שמוקרנים אצלנו לאחרונה. טוב שישנם גם מייק לי וקן לואץ''!

המועדון של גימי - מה שהיה הוא שיהיה. החמדנות של בעלי היכולת, הריאקציוניזם של אנשי הדת, הבדידות של הפעילים החברתיים - כך אז כך היום. הסרט אולי אינו טוב אבל הוא חשוב. סיפור מעניין, קראתי כי גם אמיתי, מצולם על רקע נוף פסטוראלי המסתיר רגשות ויצרים חבויים- מוחבאים. המשחק מאופק ומנוכר, אולי בכוונה המתאימה לסרט - בכול זאת לואץ שהוא אולי שונא ישראל אבל מוכשר. משחק מעולה של האמא. מה באמת מקומה של הדת, בעיקר פקידי הדת, בימינו ?

בגדול, הסיפור עם פוטנציאל להיות מעניין במלחמה בין עולם התרבות והחופש לעולם המקובע והדתי, אך הסרט עמוס מידי בפרטים מלחמתיים בין אירלד לבריטניה ולרובו קשה נורא להתחבר עקב האווירה הקודרת. סרט מורכב ולא מהנה, מיועד לאניני הטעם הסבלניים שבנינו.