7 דקות אחרי חצות

סרט מקסים ומרגש. סיפורו של ילד שהוא בעצם אולי הסיפור של כל אחד מאיתנו. יש מוסר השכל שהוא טוב ונכון לכל אדם. קונור הוא ילד בודד ללא חברים שחווה התנכלויות בבית סיפרו וגר עם אימו החולה במחלה קשה וסופנית. מפגש שיש לו עם מפלצת העשויה מעץ עתיק בכל יום בשעה חצות ו 7 דקות עוזר לו להתמודד עם מצבו.אותה מפלצת מבטיחה לקונור לספר לו שלושה סיפורים תמורת זה שקונור יספר לאחר מכן את סיפורו ואת סודו האישי שהוא בעצם הסיוט הגדול שלו.הקשר נמשך גם אחרי שאימו מתאשפזת והוא עובר לגור עם סבתו שהיא אישה קשה. קונור מבין דרך האינטראקציה עם המפלצת והסיפורים שאין רע מוחלט כמו שאין טוב מוחלט. למטבע תמיד יש שני צדדים ואפשר לפרש דברים ביותר מדרך אחת.לפעמים אנחנו מחמירים עם עצמנו שלא לצורך, כי מה שנתפס בעיננו כחולשה ואולי כמשהו לא מוסרי אפילו אם רק חולף במחשבותינו, יכול להיות אנושי ומובן. הילד במשחק נהדר ומרשים הוא תוספת גדולה לסרט הנפלא הזה.

סרט מאוד ויזואלי המשלב עבודת אנימציה ממוחשבת מעולה עם פסקול מצוין. זהו סיפור פנטסטי שאינו מתיימר לראליזם וכך נראות הסצינות כולן, כולל העובדה שהוא נראה כמתרחש בעולם נטול בני אדם סביב, בעיר, נטול מכוניות, חוץ מסצנות בית הספר. המסר הוא פילוסופי. צריך להיות מצוייד במצב הרוח הנכון לצפייה.

סרט אנושי ומרגש מאוד !!! השחקנים נוגעים בשלמות, הצילום מעולה, הפס-קול נהדר, האפקטים מרשימים, הסיפורים של העץ (מי שראה יבין) ואנימציה בקטעים הללו מרתקים וסוחפים מאוד ורוב הדיאלוגים די מעניינים אבל התסריט והעלילה לעיתים איטיים ומתישים מדי. בקיצור, לא מיועד לכל אחד. בטוח יגרום לכם להזיל מספר דמעות. אל תשכחו את הטישו. כדאי לראות !!!