לכבוד יום הקולנוע הבין-לאומי שחל היום (חמישי) ובו כל הסרטים בבתי קולנוע ברחבי הארץ יהיו זמינים לצפייה בעלות של 10 שקלים בלבד, מבקרי האתר עם הסרטים שכדאי לכם לראות - מ"האהבות שלנו", דרך "קלייפייס" ו"סוס פרא תשע" ועד "איך לשדוד בנק"
בעל בהזמנה - אגדות עם תמיד שימשו כמראה למאוויים מושתקים, לפחדים קמאיים ולכמיהה האנושית לחרוג מגבולות המציאות הנוקשה. הסרט "בעל בהזמנה" (Wicker), בבימויים של אלכס יוסטון פישר ואלינור ווילסון, לוקח את המסורת הזו ומפיח בה רוח עכשווית, עזת מצח ומלאת תשוקה השימוש העכשווי בז'אנר הופך את המעשייה למחקר חברתי מושחז ומבריק, המטיל אור על הצביעות האנושית שנותרה בעינה לאורך הדורות. דרך עיבוד מיומן של הטקסט המקורי, הסרט ממחיש כיצד פולקלור עתיק יכול להפוך לכלי ביקורתי נוקב, עשיר ברגש, מצחיק ומעורר מחשבה על טבע האדם והצורך הבסיסי באהבה חופשית. (יאיר הוכנר)
איך לשדוד בנק – שילוב בין סרט תזזיתי בסגנון סרטוני יוטיוב, סרט בלש בטעם של פעם ומניפסט אנטי קפיטיליסטי/תאגידי דווקא מבין אמזון, וזה מצליח לעבוד. סרט שוד בנק שמכיל לא מעט הפתעות עם קאסט מוצלח בראשות ניקולס הולט, ג'ון סי ריילי ופיט דיווידסון למי שמחפשים שעתיים של כיף בקולנוע, אבל כאלו שמשאירות גם נקודה למחשבה בסיומן. (אלעד שלו)
סוס פרא תשע - עוד שנה עברה ושוב עונת הפרסים בפתח. שם שתשמעו לא מעט מכאן והלאה הוא "סוס פרא תשע", סרטו החמישי במספר של הקולנוען והמחזאי הבריטי-אירי מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "רוחות אינישרין"); במקרה הזה, כל מחמאה שגרף ויגרוף מוצדקת.
זהו סיפורם של שני סוכני CIA (זוכה האוסקר סם רוקוול וג'ון מלקוביץ', בהופעה שאולי תזכה את השחקן הוותיק בפסלון מוזהב משלו) בצ'ילה של 1973, טרום ההפיכה הצבאית שתהפוך את המדינה הדרום-אמריקאית לדיקטטורה. השניים יוצאים לחופשה קצרה באיי הפסחא, לצד הפסלים המפורסמים. בעוד אלו מהרהרים על תפקידם הנוכחי, עולות שאלות על נאמנות, חברות גברית, חיים ומוות והעבר האפל של אמריקה. מקדונה, כהרגלו, מלהטט בין תמות קודרות לדיאלוג קולח וקומי להפליא במגע קסם. התוצאה היא לא רק סרט אקטואלי מאוד, אלא גם זה שיגרום לכם לעבור את כל קשת הרגשות ועדיין לבקש עוד. (דניאל עמיר)
האהבות שלנו - סרטו של אבי נשר עוסק בשלל סיפורים שמתרחשים לפני וב-7 באוקטובר 2023. מבין הסרטים והסדרות הרבים שיצאו על היום הנורא, נשר הצליח לספר את הסיפור אודותיו באופן לא נצלני ומעורר כבוד. זהו בעיניי אחד מסרטיו הטובים ביותר של נשר, כפי שסרטיו האפלים של הבמאי כמו "פעם הייתי" ו"חטאים" הם מהמוצלחים שלו. נדמה שב"האהבות שלנו" האפלה בולעת את הגיבורים לתוכה ולא ברור עד הרגע האחרון מי ייחלץ ממנה, אם בכלל. זהו סרט שאולי יעזור במעט בהליך הריפוי שהחברה שלנו עוברת מאז אותו יום. (רון פוגל)
הזר – העיבוד של פרנסואה אוזון לספרו של אלבר קאמי מ-1942 שנחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות בתולדות הספרות העולמית. העלילה עוקבת אחר מרסו (בנז'מין וואזן שגם כיכב בסרטו הנפלא של אוזון, "קיץ 85"), בחור צעיר שגר באלג'יריה ויורה ללא סיבה בגבר ערבי צעיר. הוא עומד למשפט על כך אבל לא מנסה להגן על עצמו. הוא לא מסוגל לשקר, לא רואה משמעות לחיים, בין אם אלה שלו או של אחר. גם קשר שהוא מנהל עם צעירה המאוהבת בו הוא מקיים כי כך צריך לעשות, אך ללא רגשות אהבה שהוא מסוגל להפגין.
תחילת הסרט מדשדשת על מי מנוחות אך אוזון כבמאי מנוסה וחכם גורם לנו, כמו הגיבור, להביט מרוחקים במתרחש, לנסות להבין את נפשו ואת זרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי של מרסו שבו החיים הם חסרי משמעות ולכן גם לפעולות שאתה מבצע או למה שיקרה לך אין משמעות כלשהי. חלקו השני של הסרט המתרחש במשפט ובעימות בין מרסו לדמות הכומר מבסס את התמות הנוקבות של הספר ונותר עם הצופה גם זמן רב לאחר סיומו. (אלעד שלו)
קלייפייס - הפתעה קולנועית אדירה שאף אחד לא ציפה לה מאולפני DC . מדובר בסרט אימה משובח שמציב רף חדש לעיבודי קומיקס מסחריים. ג'יימס ווטקינס יצר מותחן Body-Horror נועז, מותח, מגעיל במידה ונוגע ללב, הנתמך בתסריט חכם שלמייק פלנגן, עיצוב ויזואלי עוצר נשימה ותצוגת משחק בלתי נשכחת של תום ריס האריס. זהו סרט חובה עבור כל מי שמחפש חוויה קולנועית אפלה, פרועה ושונה באמת, שאינה פוחדת לאתגר את הקהל. (יאיר הוכנר)
פרלה - פרלה היא אמנית שברחה מצ'כוסלובקיה לווינה ובה היא חיה עם בתה וקושרת זוגיות חדשה. היא מצליחה לבנות לעצמה חיים במערב, עד שב-1981 מגיעה שיחת טלפון מבן זוגה לשעבר, אבי בתה. מתברר שהוא השתחרר מהכלא והוא טוען שהוא חולה מאוד ומבקש לפגוש אותן. כך יוצאים פרלה, בתה ובן זוגה החדש לצ'כוסלובקיה כדי לסגור מעגל.
רבקה פולאקובה כובשת בתור פרלה, שצריכה להחליט לאיזה עולם היא שייכת: לישן או לחדש שבנתה לעצמה בווינה. הסרט כולו מרגיש אמיתי וכן ואני האמנתי לו לכל אורך הדרך. "פרלה" מעביר את המסר שלו בצורה שקולה וכוחו באיפוק שלו, גם כשפה ושם מבליחה בו חייתיות. זהו סרט מרתק ועוצמתי שנשאר עם הצופה הרבה אחרי שהוא מסתיים. (רון פוגל)