לב שקט מאוד

איטי ומשמעם. הקונפליקט בין דתיים וחילוניים הוא אחד העיקריים שמפלגים את החברה שלנו, אבל הסרט עצמו לא מצליח להתעלות. נעמי היא בחורה חילונית, שקטה ומופנמת ,שעוברת מתל אביב לגור בשכונה חרדית בירושלים. היא שוכרת דירה שגרה בה לפניה אישה, שמתה בנסיבות מיסתוריות.בדירה יש פסנתר שמשמש בעיקר ילד שגר בשכונה ואותו היא מלמדת לנגן. נעמי היא נטע זר במקום ולא מתקבלת בעין יפה על ידי שכניה הדתיים. זה נכון בעיקר לגבי פקח חנייה, שסולד ממנה ונטפל אליה.אבל, המצב מחמיר כאשר היא יוצרת קשר עם נזיר במנזר ירושלמי שמנגן על עוגב. היא נפגשת איתו ולומדת לנגן על כלי זה. מרגע זה ,נעמי מתחילה לקבל איומים על חייה. העלילה לא מעניינת, המשחק לא משהו ואפשר לעבור הלאה.

על בחורה בלי דעות קדומות שנקלע לסביבה עם דעות קדומות

סרט מצויין עם משחק משכנע ומצויין,עם סיפור מציאותי משכונה שמתחרדת, בירושלים.שכונת קרית היובל אכן מאויימת לאורך השנים האחרונות בהשתלטות של חרדים קיצוניים לא סובלניים.אוכלוסיה חשוכה,שכופה את עצמה ואת אורח חייה החשוכים על אוכלוסיה הומוגנת לא דתית.זו דוגמא אמיצה לאפשרות של הדיפת התופעה הזו.הקהל בסוף הסרט מחא כפיים.

ראיתי את הסרט ולאחר גל הסרטים הישראלים הנהדרים ששטף אותנו אפשר להגיד שהסרט הזה לא מגיע לרמת הסרטים שאני בכול אופן ראיתי , כמו אבינו או החטאים. סרט מעניין , משחק טוב אבל לא מעבר לזה.

וואו סרט מקסים מרגש ואיכותי מעין מותחן פסכולוגי - הקאסט מדהים ואניה בוקשטיין - עושה עבודה נפלאה - מקווה שהקולנוע הישראלי ימשיך להפיק סרטים איכותיים

"לב שקט מאד" סוג של דרמת מתח פסיכולוגית שמתרחשת בירושלים. צילומים יפים של הניגוד בין השיכונים המתקלפים של קרית יובל לבין הנופים הקסומים של עין כרם השכנה על כנסיותיה. העלילה על תלאותיה של מוזיקאית במשבר בסביבה חרדית עוינת יכלו לקבל מימד נוסף אם היו משאירים קצת מקום לפנטזיה. משחק מצויין של כולם. סרט לא רע ובהחלט מעורר מחשבה.

משחק מצויין בסרט הממחיש את הפער הבלתי ניתן לגישור בין החרדים לחילונים כשמוזיקאית צעירה מגיעה לירושלים כדי לחשוב על הכיוון של חייה. כמובן שהיא נתקלת בטינה עזה מצד החרדים ויש מתח רב. כדאי לראות

תסריט כתוב היטב לפי כללי המותחנים האמריקאיים. משחק מעולה . מצייר תמונה קשה - של עימות בין פונדמנטליזם דתי לבין ליברליזם ובדרך יש תעלומה, יש קצת מתח מיני, יש ילד מכמיר לב ויש שבב אופטימיות. מעורר מחשבה ומומלץ.

אניה בוקשטיין מהממת, אורי גוטליב משכנע, עירית קפלן מעולה. אינטימי, רגיש, עוצמתי ומאוד רלוונטי. קצב איטי ועם זאת מרתק. הסוף היה יכול להיות יותר חזק, אבל סה"כ מומלץ מאוד. כדאי בקולנוע, צריך לשמוע את העוגב...

נכון יותר לקרוא לו לב עמוס ולא מעט מפוספס...מבחינת בימוי ותסריט ההבטחות המרכזיות של הסרט מונחות בנוכחותה הכובשת של אניה בוקשטיין ובאפשרויות האין סופיות שמאפשרת לנו המוזיקה...אבל כאמור אלה לדעתי מפוספסים ...ובגדול הגיבורה מסתובבת בעולם של דמויות ללא נפח והיא גם נעה בתוך סצנות קודרות, לא מעט מהן תלושות ולא אמינות...לנו הצופים אין מזור על ידי התחברות כלשהי המתפתחת בין הדמויות (וליטוף אחד של כומר או אישה חרדית זה לא מתפתח לדבר שניתן להגדירו כקשר בין אנשים. נראה ששתי האפשרויות קשר עם נוצרי או עם חרדית הוא כל כך טאבו שהבמאי מתרחק ממנו כמו מאש המוזיקה נראית כאחד מהנושאים המרכזים בסרט למעשה נעדרת בו כמעט לחלוטין. היא נוכחת בדמות כלים מוזיקאליים (פסנתר ועוגב) שמשתמשים בהם שימוש חסר לב (כך אומרות הדמויות) ואנחנו הצופים מחכים שלרגע אחד אחת הדמויות המנגנות בפסנתר יישמו את הביקורת וינגנו כמו שצריך, ויגאלו אותנו מהמועקה ....אבל ציפייתנו לא מתגשמת . למשל בשלב מסוים אומר המורה לתלמידתו שהיא צריכה לאלתר...והיא מתנגדת עקב ההשכלה והמיומנות שלה שהן קלאסיות – ואנו הקהל מחכים שהנה, הוא ידריך אותה ומוזיקה גדולה תצמח....אבל זה לא קורה...ונשארנו עם מועקה חמוצה בלב ועם מראות הנוף הירושלמיים האפרוריים (שאומנם הם לא פעם יפים) אבל כל כך מטורפים וסהרוריים עד שבאמת קשה להתחבר אליהם. ועוד אמירה לאומנים (במאים, תסריטאים,שחקנים ועוד...) שמן הסתם רוצים להתבונן היטב: מבחינה חברתית אין ספק שהחרדים כבר לא במקום בו אתם מתארים אותם בסרט זה (ובוודאי לא בקריית יובל) אבל חשוב לא פחות לאפשר תיאור קולנועי אמין שבו הרשע מתואר בגוונים רבים ולא רק בצבע "שחור"

חוץ מנושא האלימות המלווה את הפלישה החרדית לשכונה המעורבת הסרט מנסה לעסוק במספר מערכות יחסים ולקיים דיון במספר נושאים. לטעמי הסרט אינו מצליח לתאר באמת את מערכות היחסים של נעמי ( אניה בוקשטיין) עם הדמויות המרכזיות. זה נכון לגבי יהודית השכנה, הנזיר פבריצ''יו, איש הבטחון במקום עבודתה, הפעילה החברתית ( לי-שמעון), הפקח ( אורי גוטליב) ועם אביה. ומה מנסה הסרט לעורר אצל הצופה? הסכנה בלדחוף ילדים למצוינות. מה מותר העוגב, הצנוע, מן הפסנתר. מה זה בכלל "להיות חזקה"? המשחק טוב. צילומי הרקע עם הקונטרסט בין הבטון החשוף והמבנים המתפוררים בקריית יובל לבין נוף הרי ירושלים ושכונת עין כרם, מעולים. בסה"כ שווה צפייה אבל לא סרט גדול.