אנתוני הופקינס

הוא בנו היחיד של אופה.

גילה את עולם התאטרון כשהיה בן 17 בלבד. אז הלך ללמוד את עקרונות המשחק.

הוא הופיע בפעם הראשונה על הבמה בשנת 1960.

היה מועמד לפרס האוסקר ארבעה פעמים וזכה פעם אחת, בשנת 1992 על גילום דמותו של חניבעל לקטר בסרט "שתיקת הכבשים".

הופעתו הראשונה בקולנוע הייתה בשנת 1967 בסרט אומנותי שנקרא "האוטובוס הלבן".

בשחזור של הסרט "ספרטקוס", הופקינס מדובב את קולו של לורנס אוליבייה בסצנה חדשה שלא נכנסה לעריכה המקורית.

קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה בשנת 1993.

"דרקון אדום" צולם עשר שנים אחרי "שתיקת הכבשים" אולם מבחינה כרונולוגית הוא קודם לו. בצילומי התקריב של הופקינס השתמשו במחזב בכדי להוריד את הקמטים שלו.

הופקינס אוהב מאוד לנגן על פסנתר. בסרט "חניבעל" ישנה סצינה בה הוא מנגן על פסנתר מוסיקה שהלחין בעצמו.

ב- 24 לספטמבר 2003, קיבל הופקינס כוכב בשדרת הכוכבים המפורסמת בהוליווד.

הוא היה אלכוהוליסט במשך שנים רבות אבל הצליח להתגבר על ההתמכרות בשנת 1975.

אנתוני היה נשוי שלוש פעמים. אבל יש לו רק ילדה אחת.

התפקיד של חניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים" הוצע בהתחלה לג'ין הקמן, ג'רמי אירונס ורוברט דובאל, כולם ויתרו.

אנתוני הופקינס מופיע בסך הכל 16 דקות בסרט "שתיקת הכבשים". מה שהופך את הופעתו להופעה הקצרה בתולדות הקולנוע שזיכתה את שחקנה בפרס אוסקר על תפקיד ראשי.

אנתוני הופקינס הוא לא רק שחקן אלא גם בימאי. הוא ביים לא מעט הצגות תיאטרון ושני סרטי קולנוע.

הוא גילם את יצחק רבין בסרט הטלוויזיה "ניצחון באנטבה" (1976).

סיים את לימודיו באקדמיה היוקרתית לאמנות הדרמה שבלונדון.

היה מועמד פוטנציאלי לפרס הראזי ב - 2005, עבור פרס שחקן המשנה הגרוע ביותר על משחקו בסרט "אלכסנדר"

למרות שהוא בעל דיסלקציה הוא תמיד זוכר טוב תסריטים.

אוהב שקוראים לו "טוני".