סדרה מרגשת המתרחשת בארצות הברית על אישה שאיבדה את בעלה בתאונה, ומשפחתה שאבדה את אב המשפחה. הם מחליטים להתאבל בביקתה בטבע בה הנפטר אהב לבלות ולהיות נוכח בטבע ובפעילויות שהמשפחה העירונית פחות הכירה. תוך כדי אכב וזכרונות כל אחד מבני המשפחה עובר חוויות ותהליכים בלתי צפויים. יש פרקים מרגשים שיכולים לגעת בכל אחת ואחד. מומלץ לאוהבי דרמות, בעיקר עם אהבה לטבע ולחיים פשוטים וממלאים. בימוי ומשחק טובים.
משהו רע עומד לקרות סדרת מתח אימה אמריקאית. זאנר פחות מוכר ששמור יותר לעולם הקולנוע. סיפור מקורי ומסקרן על זוג צעיר המתכנן להתחתן, עם היסטוריה משפחתית שתלך ותיחשף לאט לאט, משני הצדדים. עטוף בנואנסים של סרט אימה קליל, עם משחק מצוין והפתעות לאורך על העונה. מי שלא מתחבר לזאנר של אימה קלילה יכול לוותר. סדרה איכותית, משחק וצילום איכותיים, מומלץ.
החברים והשכנים שלך גם ג''''ון האם סדרה כיפית ומקורית. סיפור על איש שוק ההון מצליח שמאבד את עבודתו ודברים נוספים מהותיים בחייו - מנסה לא לעשות ספוילר -, אבל לא את שאיפותיו לחיות טוב ואת החשיבה החריפה, ומתעל אותם למקומות יותר מפוקפקים. יש קווי דימיון קלים מאד עם שובר שורות. סדרה מעניינת עם גוד וייבס, מתח והומור שכיף לצפות בה.
אחת הסדרות הטובות שצפיתי בהן בעשור האחרון. סיפור מעולם התוכן של ילוסטון, מקורות שושלת דטון הקשוחה. הצצה לעולם המאתגר של ארה"ב לאחר מלחמת האזרחים. על אנשים עם תקווה שנחושים לייצר לעצמם ולמשפחתם עתיד טוב יותר. התמודדות עם קשיי האזור, היעדר חוק ומנטליות של החזק שורד. משחק מעולה, מותח ודמויות מעניינות שקשה לא להתאהב בהן. לא תמיד קל לצפייה, מומלץ.
סדרת מדע בדיוני הזויה ומעולה
סדרת מדע בדיוני מעולה !!!
סדרת פשע ומעולה משחק מדהים !!!!
רעיון מעניין מאד ומרתק. נראה לאן יתפתח
סדרה מצויינת שלא מתאימה לכל אחד. על פניו היא סדרה מאוד טובה (בעיקר העונה הראשונה), שמעניקה גוון קצת עמוק יותר לדמותה של ונסדיי אדמס (ג''נה אורטגה (היא אנטישמית למרבה הצער)) מאשר בעבר והופכת אותה מקלישאה של ילדה גותית מוגזמת לבלשית צעירה שהיא גם גותית מוגזמת. כאשר היא מנסה לפתור תעלומות ענקיות של הדבר האהוב עליה (רצח) בבית ספרה החדש ליצורים ומנודים (זה לא שם בית הספר). העונה הראשונה הצליחה בענק משחרר, בעוד שבעונה השנייה קצת ניסתה באופן מאולץ לשחזר את הצלחת העונה השנייה (אבל זה רק עניין של טעם אישי). בכל אופן, זו סדרה מצויינת שלא מתאימה לכולם וזה כולל אותי מסיבה אחת קטנה ופשוטה: "ונסדיי" זו פשוט סדרה מפחידה מדי!!! בעיקר העונה השנייה! למרות שזה מה שצופי "ונסדיי" רוצים, פחד וצמרמורות בכל הגוף. אך לא כולם אוהבים לפחד, אני לא אוהבת לפחד. זה לא עושה לי את זה. הצלחתי לסיים בבטחה את העונה הראשונה, אך עצרתי את העונה השנייה באמצע מהסיבה הפשוטה שהיא פשוט מפחידה מדי (לדעתי)!!!
צבעוני קליל אך עמוק ומרגש שמתאים לכל המשפחה! הסדרה מתמקדת בקבוצת הסופטבול: "החמוצים" שכל חברי הקבוצה הם תלמידים של אותה חטיבת ביניים. הסדרה נערכת בשבוע שלפני משחק האליפות שלהם ובה כל פרק מציג אירועים שונים (לפעמים אפילו את אותם האירועים) המצטלבים זה בזה פעמים רבות מנקודת מבט שונה של חבר אחר בקבוצה (או של דמות צדדית בקבוצה. למשל האמא, שופט הסופטבול, האח הקטן, המאמן שהוא גם האבא). כמובן שיש בקבוצה גם דמויות משניות שלא מראים את אירועי השבוע דרך נקודת מבטם, אבל כן משמיעים גם את קולם דרך נקודת מבטם של הדמויות הראשיות בקבוצה. כך שגם דמויות אלה מקבלות זמן מסך רב. הסדרה הזו כל כך טובה מסיבה אחת פשוטה: כל פרק מציג את נקודת המבט של דמות ראשית אחרת דרך אמצעים אמנותיים גרפים (במחשב) שונים שמצטלבים זה בזה. לדוגמא: האמא של אחת הדמויות היא משפיענית שאוהבת שהכל קורה מהר, אז בפרק שלה העוקבים שלה יוצאים מטלפונה כלבבות וכל מה שהיא עושה קורה בנקישת אצבע. לעומת ביתה, שמרגישה לפעמים חוסר יציבות ולכן בפרק שלה רק היא רואה שהכל כאילו מרחף סביבה ושכאשר היא מרגישה בוגרת, היא הופכת פיזית לכזו.
סדרה מעולה! דומה למציאות. אהבתי . סדרה למבוגרים. לא לילדים בגלל הנושא וגם יש בה קטעים לא צנועים וקללות.
מאכזב ולא עונה על ציפיות הקהל. "איירון הארט" שהצליחה ליצור צפייה רצינית עצל כל אוהדי מארוול זכתה לכישלון חרוץ בכל מה שנוגע ליחסים בין אישיים, עלילה, ערך מוסף ואפילו בדמויות עצמן - אופי ונראות נאמנה למקור (מה שמארוול הכי מתמכים בו). והמאכזב ביותר - הסוף. עם "איירון הארט" היוצרים לקחו את דמותה של רירי ויליאמס להכי רחוק מעצמה שאפשר ונכשלו בענק מבחינתי. ויותר מי זה, נתנו לסדרה סוף מספק שמשאיר בפה רק טעם של קיא, תחושת בלבול, אכזבה, כאב לב ויותר מכל - רחמים. מה שגורם לי לשאול את השאלה הברורה מאליו: מה עבר פה במוחם הקרימינלי של היוצרים?!
סדרה מעולה ושנונה שמעניקה פרספקטיבה חדשה על הנבל הטוב ביותר של מארוול - לוקי. לוקי הוא נבל שעל פניו הולך בתלם, אך אם זאת לא כל מעשיו ברורים לחלוטין. כמו שנאמר בסדרה "אני לא נהנה לפגוע באנשים. אני לא נהנה מי זה. אני עושה את זה כי אני חייב. כי הייתי חייב. זה חלק מהאשליה. זה הטריק המרושע והמתוכנן שנרקם על ידי החלשים כדי לזרוע פחד." - הציטוט הזה נותן לנו תמונת מראה, חוויה מלאה, שחור על גבי לבן של מי זה לוקי. בנוסף, הקשר בין יחסי הדמויות השונות שנרקם לעיתו במהלך הסדרה, הרצון הנואש ואף מעולץ של לוקי במהלך הסדרה להיות הפעם הגיבור החשוב והדמות הראשית מראה סוף סוף קונפליקט לסוג לוקי חדש שמעולם לא ראינו קודם לכן: הלוקי שפוחד מהצל של עצמו, זה שבאמת אכפת לו מהמשפחה שלו אך תג האח הפחות מוצלח של ת''ור, בנו הכושל והמאומץ של אודין ובעיקר, בעיקר, הגאווה שלו, עיברה אותו. סדרה זו נותנת סוף סוף משמעות ללוקי. לוקחת ממנו את האפשרות לגאולה אך נותנת לו משהו טוב יותר: השלמה. השלמה עם עצמו, עברו ועתידו - זה שהוא בחר לעצמו וזה שהוא לא בחר לעצמו. ומעניקה לו סוף טוב יותר מי שהיה לו. אילו רק ות''ור היה רואה אותו כך..
מאכזב, משעמם, חסר אופי ולא מצליח לשחזר את הקסם והיופי ש"אווטאר - כשף האוויר האחרון" הצליחה ליצור עצל הצופים הוותיקים והחדשים כאחד. זו הדרך היחידה שמבחינתי ניתן לתהר את הלייב אקשן האחרון של נטפליקס לסדרה האייקונית והאהובה שהפכה לזיכיון עולמי ומשחרר כולל סדרות המשך וקומיקסים "אווטאר - כשף האוויר האחרון". הסרט הזה איכזב מכמה פרמטרים חשובים: (1) יחסי הקרבה בין הדמויות הראשיות זו לזו. (2) הנאמנות למקור בתפאורה, אופי הדמויות ועיצובן. (3) חידושים מודרנים. (5) ליהוק השחקנים. (6) העלילה עצמה. (7) חזרתיות והמשכיות. (8) ערך מוסף. בדיוק כמו הלייב אקשן הקודם של נטפליקס לסדרה האהובה "אווטאר - כשף האוויר האחרון", גם האחד הזה נראה מאולץ ולא עלה על ציפיותי. או כמו שאמרו פעם בשובר מסך "אנשים בחליפות אפורות יצרו את הסדרה הזאת".

מסר חזק נגד השרלטנים של הדת. לא כל מי שמציג עצמו כירא שמיים ומצוטט פסוקים מספרי הקודש ,הוא אדם טוב.אין כאן אמירה נגד הדת,אלא השאלה היא איזה שימוש עושים בה. העניין הזה מתחדד לקראת הסוף. אף אחד לא אמור להכתיב לנו במה להאמין ומה נכון ומה לא,זה צריך לבוא מבפנים. סדרה שנושא זה נמצא במרכזה,מציגה את הסיפור בצורה סוריאליסטית כולל זומבים, וומפירים,ומלאך אחד שתופסים חלק נכבד. אפשר למצוא פגמים כאלו ואחרים, אבל בסה"כ מדובר בסדרה טובה. ציון 7.5.

מותחן עם אלמנטים סוריאליסטיים וסוף מדהים. סיפור שמתפתח היטב עם אווירת מסתורין שנוכחת ברקע כל הזמן. הצופה מבין שישנו סוד גדול שמחכה להתגלות, וכשאתה חושב לקראת הסוף שאתה יודע פחות או יותר על מה מדובר,החלק המסיים משאיר אותך עם פה פעור. שישה פרקים של 45 דקות,אחלה בינג'' לסופ"ש. ציון 7.5.
פשוט מעולה!!! מחכים כבר לעונה הבאה...
סדרה מדהימה משחק צילום תסריט ועלילה

קליל וכייפי
יצירה ישראלית משובחת. סדרה ישראלית מצויינת.
סדרה כיפית!!! ליהוק מצויין של עדי חבשוש! נהניתי מכל רגע, חבל שהסתיים כל כך מהר.

אי אפשר לבקש יותר. יצירת מופת ואחת הסדרות הטובות שצפיתי בהן. אוהבי התרבות האיטלקית ייזכו לבונוס בדמות המוסיקה, הוייב, אירועים שונים שקרו במציאות באיטליה בין היתר מתחום הפוליטיקה וכו''.אפשר למצוא פגמים קוסמטיים,כמו אחת משתי הגיבורות הראשיות, שבדמותה הבוגרת בעונה 4 אינה דומה לגירסאות הצעירות שלה,אבל זה עיסוק בטפל. לא להחמיץ.
משחק מצוין, אבל איכשהו אחרי 3 פרקים כבר מאבד מהעניין ודי נמרח, אבל בכל זאת סדרה טובה. עם זאת המשחק בפרק 5 נפלא ומשובח כ-ONE SHOT !!!
סידרת מתח טובה ומעניינת, קצת איטית, אבל לא משעממת. שווה לנסות.
סדרת דרמה מתח מעולה, סוחפת מעניינת. מאוד ממליצה
״שובר שורות״ היא סדרה שלא רק משנה את חוקי המשחק בטלוויזיה, אלא גם מגדירה מחדש את הגבולות של דרמת פשע. בראיין קרנסטון וג''סי פלמונס מציגים הופעות בלתי נשכחות בתפקידים של וולטר וייט וג''סי פינקמן, שני דמויות מורכבות שמתפתחות באופן מרתק לאורך חמש עונות. הכתיבה החדה והמדויקת של וינס גיליגאן מצליחה לשמור על מתח בלתי פוסק, כשהסיפור מתפתח באופן בלתי צפוי. הדיאלוגים מושחזים והעלילה מביאה לצופה התפתחות מתמדת של דמויות המאתגרת את המוסר והערכים של כל אחד מאיתנו. הסדרה מצולמת בצורה מרהיבה, עם שימוש חכם באור וצל, שמוסיף לעומק הרגשי של הסיפור. כל עונה מביאה עימה רמה חדשה של מתח ודרמה, והפינאלה משאירה את הצופה עם תחושת סיפוק ועם שאלות למחשבה. ״שובר שורות״ היא סדרה בלתי נשכחת, שמצליחה לרגש, לזעזע ולסקרן. היא מחזיקה במקום של כבוד כאחת מהסדרות הטובות ביותר שנוצרו אי פעם.
סידרה מיוחדת, שווה צפייה לפסיכולוגים, מעניינת קצת אפורה, נדרשת סבלנות אולי יקרה משהו, מונוטונית. אפשר להפסיק באמצע אין הפי אנד מפוצץ. שחקנים טובים. מקבל 6 + בסולם MOTEKOO.
סדרה מעולה. מקורית, מעניינת, מורכבת.
סדרה מצויינת. כל פרק בנפרד כולם יחד. לוקח את אדגר אלן פו למקום עכשווי ועדכני.
מופלץ. משעמם. פשטני. יומרני.