10 הסרטים הכיפיים של השנה

מרבית הסיכויים שלא תמצאו את הכותרים הבאים ברשימות הסרטים הטובים ביותר של שנת 2012 וזאת למרות שמבקרי הקולנוע דווקא פירגנו לסרטים המאוד מבדרים הללו. בסוף השנה אנחנו נוטים ליצור רשימות של סרטים כבדים ואיכותיים ושוכחים את הסרטים שבאמת נהנינו לצפות בהם. כאלו שגרמו לנו לצחוק עד דמעות או כאלו שהקפיצו אותנו מהכיסא מרוב פחד.

לכן השנה נפרסם לראשונה רשימה של סרטי אימה, פעולה, קומדיות וסרטי אנימציה שהוקרנו בבתי הקולנוע בישראל במהלך 2012 שבהחלט כדאי ורצוי לצפות בהם בהזדמנות הקרובה בעיקר בשביל ה FUN.

כרוניקה בזמן אמת

[*]

מסוג הסרטים שאין לך שום ציפיות ממנו: הטריילר נראה חביב, אתה לא ממש יודע מי ביים אותו, כתב אותו, או מככב בו. ואז הסרט מתחיל ומתגלה לפניך פנינה קטנה ולא מלוטשת. סרט גיבורי על אפלולי, עוכר שלווה, שמצליח להפתיע מתחילתו עד סופו. הסרט עוסק בנושאים עכשווים שבני נוער מוטרדים מהם כמו אלימות בבית ספר, סקס בפעם הראשונה, מעמדות חברתיים וכמובן עולם האינטרנט שבו כל דבר שהצעירים מצלמים מגיע איכשהו ליוטיוב. דיין דיהן בתפקיד שהפך אותו לכוכב העולה של 2012 עם הופעות ב"ארץ יבשה", "לינקולן" של סטיבן שפילברג ובקיץ 2014 ב "ספיידרמן 2".

רחוב ג'אמפ 21

[*]

גרסה קולנועית לסדרת מתח/פעולה מצליחה ולא מבריקה משנות ה-80, על שוטרים הנראים צעירים לגילם שמשתלבים בתיכון עירוני כדי לחשוף שחיתויות. לעומת סרטים רבים המנסים לשחזר את הקסם מפעם, הבמאים פיל לורד וכריס מילר והתסריטאי מייקל באקל בוחרים ליצור קומדיה מופרעת, מודעת לעצמה, רחוקה מלהיות פוליטקלי קורקט. ההומור בסרט נע במהירות בין הנמוך לגבוה. עם צוות שחקנים מופלא, תסריט מצחיק שמצליח לפנות לקהל רחב אבל לא להתפשר על האיכות, בימוי מדויק עם שלל רעיונות מדליקים, עריכה קצבית ופסקול סוחף – מצליח "רחוב ג'אמפ 21 " להיות קומדיה שכדאי וראוי לצפות בה.

מדגסקר 3 - מקרקסים את אירופה

[*]

התסריטאי נוח באומבך (החיים בין השורות, מר שועל מהולל, גרינברג) בדרך כלל יוצר סרטים עצמאיים אמריקאים שזוכים להערכת הביקורת ולהתעלמות מוחלטת של הצופים. הוא לקח על עצמו את המשימה לכתוב את התסריט לסרט השלישי בסדרת סרטי מדגסקר והתוצאה - הסרט הטוב ביותר בסדרה וכמובן קומדיה מופרעת ומצחיקה במיוחד הפונה דווקא להורים והרבה פחות לילדים. תוסיפו את התלת מימד הפסיכידלי ובכלל יש תחושה שמישהו תחת סמים כבדים יצר את הסרט הזה.

חופשה קטלנית

[*]

"תפוס ת'גרינגו" בתרגום יותר מדויק מחזיר את מל גיבסון למקומו הטבעי: סרט פעולה אלים ומשעשע עם קריינות פילם נוארית, כמו "פייבאק" משנת 1999, סרט הפעולה האחרון הטוב שבו הוא השתתף. התוצאה היא סרט פעולה סוחף ומדמם שאין בו רגע אחד משעמם. 95 דקות אלימות ומבדרות כמו בסרטים שהיו עושים פעם. בהשראת "יוג'ימבו" הקלאסי של קורוסאווה הסרט עוקב אחרי עבריין אמריקאי הנזרק לבית כלא במכסיקו וכדי לשרוד מסכסך בין המאפיונרים השונים כדי להשיג את שלו. בעזרת עריכה מסחררת, צילום דומיננטי, תסריט שנון, והמון סצנות פעולה מהירות וקצביות גיבסון מצליח לפצות על 13 שנות עשייה קולנועית יבשה ומשמימה.

בקתת הפחד

[*]

אחרי שנים של ציפייה ג'וס ווידון, האיש שעומד מאחורי סדרת הטלוויזיה הקלאסית "באפי מחסלת הערפדים", עושה מעבר חלק לבתי הקולנוע עם "בקתת הפחד" - קומדיות האימה המבריקה ביותר של תקופתנו. לכאורה עוד סרט על חמשה צעירים חרמנים בגיל קולג' שמגיעים לבקתת נופש מבודדת אי שם ביערות של ארה"ב. אבל הסרט שמתחיל לכאורה באופן שגרתי, מתגלה כיצירה קולנועית מבריקה, משעשעת ומקפיצה המפרקת לגורמים את הז'אנר הקולנועי של צעירים נטבחים בזה אחר זה. מסע קולנועי מטורף ומצחיק עד דמעות ולחובבי הז'אנר פשוט אסור להפסיד.

השופט דראד

[*]

מסתבר שהכשלון הקופתי והביקורתי של הסרט "השופט דראד" בכיכובו של סילבסטר סטלון בשנת 1995 לא מנע את הפקתו של סרט נוסף בכיכובה של דמות הקומיקס הנערצת. העלילה מזכירה באופן מחשיד את סרט הפעולה האינדונזי המעולה "הפשיטה " (The Raid). הבמאי הבריטי פיט טראוויס מייצר כאן את אחד הסרטים האלימים והבוטים שנראו בקולנוע המסחרי הוליוודי. טראוויס יודע שהוא מביים טראש ונהנה מכל רגע. הוא לא מתבייש לייצר סרט פעולה שמטרתו המרכזית היא כסאח לפנים, ואני מתכוון לכך שיש המון פנים מתרסקות, מתפוצצות ונמרחות. התלת מימד מדהים, והבימוי עמוס שלל רעיונות ויזואליים שמבוצעים בצורה מושלמת על ידי אנטוני דוד מנטל זוכה פרס האוסקר על הצילום של "נער החידות ממומבי".

פיץ' פרפקט

[*]

קאיי קאנון היא תסריטאית ומפיקה של הסיטקומים "30 רוק" ו"הנערה החדשה". ג'ייסון מור הוא הבמאי של הלהיט מברודווי "אבניו Q". החיבור בין שני הכשרונות הקומיים המבריקים יצר את אחד הסרטים המצחיקים של שנת 2012 - "פיץ' פרפקט". שילוב קטלני בין GLEE ל"מסיבת רווקות" רק בלי הקיטש המעצבן והמון הומור לא פוליטקלי קורקט וקטעים מוסיקליים סוחפים וכייפיים. הקומיקאית האוסטרלית רבל וילסון בתפקיד "איימי השמנה" (כך היא מכנה את עצמה) מלאה בכישרון נדיר וטיימינג קומי מבריק שפשוט מצליח להשתלט על הסרט והיא הופכת לכוכבת האמיתית שלו.

פאראנורמן

[*]

סרט אנימציית סטופ-מושן שמספק חוויה קולנועית מושלמת שיכולה להתאים גם לקהל מבוגר וגם לילדים. זה לא מפתיע, כי הסרט מגיע מבית ההפקה של אולפני "לייקה" שגם הביאו למסכים את סרט האנימציה המעולה "קורליין". אחד משני הבמאים של הסרט הוא כריס באטלר הבמאי של סרט האנימציה הכייפי והלא מוערך "חיים בזרם" כאשר לצידו סם פל שהיה אחראי לעיצוב האומנותי בסרטים "קורליין" ו"חתונת רפאים". "פארנורמן" הוא סרט על ילד שלמד מההיסטוריה, ומנסה לא לחזור על הטעויות שנעשו בעבר. למרות שהוא החריג בחברה, הוא דווקא מייצג את הקול השפוי ומנסה לפתור מצב קשה ואלים על ידי הדברות. לממשלת ישראל הימנית והקיצונית יש המון מה ללמוד מהסרט החכם הזה.

בלתי נשכחים 2

[*]

סטאלון חוזר בסרט ההמשך הצפוי ללהיט מלפני שנתיים וזה רועש יותר, קצבי יותר, אלים יותר, מצחיק יותר והרבה יותר טראשי וכייפי מאי פעם. אין ספק, "הבלתי נשכחים 2" זאת החוויה הנוסטלגית שכל חובב סרטי פעולה משנות ה-80 או -90 חייב לעצמו. העובדה שהסרט הזה הוא בושה לאינטליגנציה, קולנוע שעשוי ברישול ונטול כל הפתעה או מקוריות תסריטאית לא פוגעת בגודל ההנאה של הצופה. לא באנו לראות גיבורי על מיוסרים או דרמות איכותיות. באנו לראות את סטאלון וואן דאם הולכים מכות.

כנסיית הפחד

[*]

קווין סמית' היה מהיוצרים שהובילו את הגל האמריקאי העצמאי בראשית שנות ה-90 עם להיטים כגון "מוכרים בלבד", "עכברי קניונים" ו"לרדוף אחרי איימי". סמית' כנראה ידע שהוא חייב להמציא את עצמו מחדש, בשנת 2011 הוא הפתיע את הצופים בפסטיבל סאנדנס עם יצירה עצמאית קטנה יחסית שהפכה לסרטו הנועז והקשה ביותר. מה שמתחיל כעוד סרט אימה סטנדרטי לחלוטין לבני הנעורים,מתגלה כמותחן איימים סאטירי מורט עצבים, לא קל לצפייה המשלב את סרטי "הוסטל" עם ההומור הייחודי של סמית' ואלמנטים דתיים שאפיינו את סרטו "דוגמה". התוצאה היא סרט שגם מחזיק את הקהל על קצה הכסא בתחושת אימה תמידית, לרגעים קורע מצחוק, תמיד מטריד ומעורר אי נחת. יש בו הפגנת משחק מעוררת הערצה של כולם כאשר השחקן הוותיק, מייקל פארקס כמנהיג הכת הדתית מרשים במיוחד בעזרת הופעה כריזמטית ואמינה ביותר. עוד שחקן מופלא הוא ג'ון גודמן המגלם את מפקד הכוחות המיוחדים שמוצא את עצמו בלב הכאוס. סמית' חוזר לעצמו או ממציא את עצמו מחדש, ולדעתי הצנועה למרות שזהו סרטו השערורייתי ביותר עד כה, שזכה לביקורות מעורבת וכמעט לא הוקרן בבתי הקולנוע בארה"ב ובאירופה, זהו גם סרטו הטוב ביותר. אם אתם ממעריציו אני מפציר בכם – צפו בסרט הזה.