Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מבחר סרטי אימה ב

אחד מבתי הקולנוע החביבים עלי בעיר ניו יורק הוא ה IFC Center הנמצא בג'ריניץ' ווילג' רחובות בודדים מכיכר וושינגטון ופאב סטונוול המיתולוגי. לצד סרטים איכותיים חדשים כגון "פרנסס הא" הנפלא של הבמאי נוח באומבך שהוקרן גם בפסטיבל ירושלים לאחרונה, ניתן למצוא גם פרספקטיבות לאנשי קולנוע שונים, תוכנית של סרטים קוויריים, מפגשים עם אנשי קולנוע עכשווים שמציגים את סרטיהם או סרטים שהם אוהבים במיוחד וכמובן גם הקרנת חצות של קלאסיקות שונות. אבל אחד הדברים החביבים עלי במרכז הקולנועי המיוחד הזה הוא שבתוך האיכות ואהבת הקולנוע הם מקפידים להציג שלל סרטי אימה. באחד הערבים בביקור האחרון שלי בתפוח הגדול ניצלתי את ההזדמנות וצפיתי בשני סרטים שאין שום סיכוי שבעולם שיוצגו על המסך הגדול בבתי הקולנוע בישראל.

[*]

"ביזנטיום" (Byzantium) של התסריטאית/מחזאית מוריה בופני מחזיר את הבמאי ניל ג'ורדן (ראיון עם ערפד) אל עולמם של מוצצי הדם המיתולוגיים בהפקה עצמאית צנועה אך אפקטיבית ובכיכובן של שתי שחקניות: הבריטית ג'מה ארטרטון והאירית סירשה רונן המגלמות אם ובת. בעולם שנשלט על ידי ערפדים זכרים ואסור שיהיו ערפדיות נשים, הן נמלטות על חייהן. לצידן ניתן למצוא שחקנים איכותיים נוספים ביניהם: סם ריילי (קונטרול), ג'וני לי מילר (טריינספוטינג, אלמנטרי), טור לינדהארט (Keep the Light on) כיילב לנדרי ג'ונס (Antiviral) ואיך אפשר בלי אורי גבריאל בתפקיד מנהיג הערפדים.

[*]

ארטרטון שמככבת בשנים האחרונות בשלל סרטים מ"השיר של מריון" ועד "הנזל וגרטל" מגלמת את קלרה, צעירה שנחטפה על ידי קצין בריטי ונמכרה לזנות. היא נאלצת למסור את התינוקת שלה והדרך היחידה שלה להשתחרר ממעגל הניצול והאלימות היא ליצור לעצמה עתיד על ידי הפיכתה לערפדית. כדי למנוע עתיד זהה מהבת, היא הופכת גם אותה לערפדית. לעומת האם שמילדותה למדה שרק מין ושקר כובשים את כיסם וליבם של בני המין הזכרי, הבת שחונכה בפנימיה צנועה מאמינה שרק האמת תשחרר אותן.

[*]

סירשה רונן המגלמת את הבת מעולה כמו תמיד. ארטרטון היא שחקנית מאוד נאה אך פחות מוכשרת ומתאמצת מדי. נראה שעל אף התקציב הצנוע ג'ורדן נהנה ליצור את הסרט הקטן הזה המתאר מערכת יחסים לא קונבנציונלית בין אם ובתה. שחקני המשנה הגברים כולם מוצלחים והסרט עצמו הוא יצירה אפלולית מרוכזת שמצליחה לרתק לאורך כל 118 הדקות.

[*]

"מנייק" (Maniac) סרטו של פרנק חלפון (P2) הוא חידוש לסרט האימה הקלאסי משנת 1980 של הבמאי וויליאם לוסטיג והתסריטאי/שחקן ג'ו ספינל. בגירסה העכשווית שאותה הפיק אלכסנדר אז'ה (פיראנה, לגבעות יש עיניים) מככב אלייז'ה ווד (שר הטבעות). צעיר מתוסבך עם עבר של התעללות מינית מתחזק חנות של בובות ראוה ומוצא נחמה ברציחת נשים. מה שהופך את הסרט הזה למעניין לעומת סרטי זוועה אחרים הוא שכולו מצולם מנקודת המבט של הרוצח עצמו כאשר "ההוביט" מופיע לעיני המצלמה רק כאשר הוא מתבונן במראה או בהשתקפויות שונות.

[*]

נכון שמדובר בטריק מוכר וצפוי אבל חלפון מצליח למרות שלל השחקניות האיומות שלוהקו לסרט ליצור סרט מורט עצבים. נראה שווד נהנה מאוד מהתפקיד הלא קונבנציונלי שנחת לתוך זרועותיו ונתן לו הזדמנות להפסיק לרגע להיות הילד המתוק של אמריקה. סוג של המשך לתפקידו המצמרר בסרט "עיר החטאים" שגם בו הוא גילם רוצח פסיכופט, אבל הפעם זה הרבה פחות מצועצע. "מנייק" הוקרן במסגרת הקרנת החצות היומית ושבוע לפני כן הכוכב עצמו הגיע לשוחח עם הקהל לאחר הקרנת הסרט.

זוהי חוויה לא שגרתית לשבת באולמות עמוסים בצעירים בשנות ה-20 לחייהם שהגיעו לצפות בסרטים על המסך הגדול. בתל אביב הדבר הוא בלתי אפשרי. אין בעיר ללא הפסקה מרכז לקולנוע איכותי ואלטרנטיבי שיביא לשעריו קהל צעיר ועד שזה יקרה כנראה נצטרך להמשיך לטוס לניו יורק.