Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: קלוד לנצמן מתגבר על כל המחלוקות

מחר, יום השואה הבינלאומי, ייצא לאקרנים סרטו החדש של הבמאי היהודי-צרפתי קלוד לנצמן "אחרון הלא צדיקים". השבוע, (21.1.14) התקיימה בבית-הקולנוע החדש "סינמה אורלנדו" במוזיאון ארץ-ישראל מסיבת עיתונאים עם לנצמן, לרגל צאת הסרט.

לנצמן, במאי התעודה המוערך, ידוע בשל סרטיו העוסקים בזהות היהודית, מדינת ישראל ותיעוד עדויות השואה. הוא עלה לתהילה ביצירת אפוס התעודה "שואה" מ-1985. חשיבותו של לנצמן כיוצר קולנוע ומתעד עדויות על השואה הוגדרה בשנה שעברה, כאשר לנצמן קיבל פרס של כבוד בפסטיבל ברלין ה- 63. שם נאמר כי פסטיבל ברלין מחולק לשניים, לפני הקרנת הסרט "שואה" ולאחריו.

[*]

הרעיון ליצירת סרטו החדש, "אחרון הלא צדיקים", התבשל במוחו זמן רב. "תמיד העסיקה אותי שאלת שיתופי הפעולה", הוא מסביר. "בזמנו קראתי ספר של ראול הילברג (מגדולי חוקרי השואה – ד.ב) ונתקלתי שם באכזריות. מצד אחד, הנושא מורכב מאוד, אך מצד שני הוא פשוט, כי הכרתי את הנושא ואת האנשים [...] גיליתי שהיו אנשים שהיו שותפים לנאצים אולי אפילו יותר מרוב הגרמנים."

"אחרון הלא צדיקים"

בשילוב חומרים מתקופת הצילומים של "שואה" וחומרים חדשים שצילם, לנצמן חוזר לאחד העדים שראיין במהלך עבודה על הסרט "שואה", הרב בנימין מורמלשטיין, השורד היחיד ממועצת הזקנים של גטו טרזין. על-אף שהסיפור היה מרתק ומצמרר, לנצמן לא מצא מקום להכניס אותו לאפוס "שואה".

"במשך שנים העסיק אותי מורמלשטיין. תהיתי מה לעשות איתו", מספר לנצמן. "'שואה' היה סרט אפי וקיצוניותו נמצאת במתח המודע לחוסר - המוצא של הטרגדיה. אך סיפורו של מורמולשטיין אינו אפי. עם סיפורים על אילוצים לסרב לעזור לאנשים בגטו, זהו לא סיפור אפי. עם זאת, אולי בעצם הסרט כן אפי, אבל בקיצוניות השנייה, בזו שמתייחסת לחיים בגטו טרזין."

[*]

כבר החל מהקרנת הבכורה העולמית בפסטיבל קאן השנה, נושא הסרט החל לעורר הדי-מחלוקת. כאחד ממועצת הזקנים, מורמלשטיין שיתף פעולה עם מכונת-ההרג הנאצית. לנצמן נותן במה למורמלשטיין ומציג את הצד שמספר כיצד אולץ לשתף פעולה עם המשטר, תחת איומים שוטפים על חייו וחיי משפחתו.

"הגרמנים ידעו שאפשר להשתמש בהם (יהודים משתפי-פעולה-ד.ב) כמריונטות," אומר לנצמן. "לדוגמא, הוא היה אחראי על מסירת שמות יהודי הגטו לעלייה לרכבות. הנאצים היו ידועים על הרצון לדייק במספרים עד האדם האחרון, אך לא היה משנה מי היו האנשים. הם השאירו את זה לשיקול-דעתם של ראשי הקהילות." הדילמה של מורמלשטיין היתה האם להחליף בין האנשים, בידיעה שהחלפת אחד, חורצת את דינו של אחר. "הוא היה שנוא בגלל הסיבה הזו," מדגיש לנצמן. "כי לא היה אדם אחר במקומו".

[*]

לקול הביקורת על נתינת במה לאדם השנוי-במחלוקת, לנצמן מודה שגם מורמלשטיין, שהגלה את עצמו, היסס לחשוף את הצד שלו בסיפור. "בתחילה, מורמלשטיין לא רצה להשתתף בסרט," מספר לנצמן. "חיזרתי אחריו בטלפונים, אבל הוא לא היה מוכן. זו היתה אשתי שהצליחה לשכנע אותו בגרמנית השוטפת שלה".

חשיבות ההקרנה בישראל

ייתכן ונקודת מחלוקת נוספת לדיון תעלה גם אצל הצופים הישראליים. לנצמן, שהקדיש את הקריירה שלו למאבק באנטישמיות ובקולות נגד ישראל, מודע לכך. "ב"שואה" לא היתה הערת ביקורת אחת," הוא אומר. "כאן, אני תוקף בפעם הראשונה את מדינת ישראל על משפט שאינו הוגן". לנצמן מתכוון למאורעות שקרו לאחר שחרור הגטו. מורמלשטיין נכלא ל-15 חודשים בכלא הצ'כי, אך לאחר שנשפט זוכה מכל האישומים נגדו. עם זאת, מדינת ישראל סירבה להעניק לו אזרחות, ומאז הוא חי בגלות ברומא בעוני מרוד.

על השאלה, האם הוא חושב שהקהל הישראלי יהיה מוכן לקבל את הסרט הזה, לנצמן עונה, "אני חושב שכן. אני מאמין שהקהל יבין. אני חושב שהיחידים שתהיה להם בעיה הם אנשים שנפגשו עם מורמלשטיין בטרזין ונשארו עם שנאה כלפיו. כשהגעתי לישראל עם "שואה", אמרו לי שהקהל גדל על ערכי הציונות ולא יבין או יתעניין בסרט, אך התברר בדיוק ההיפך".

"אחרון הלא צדיקים" יעלה לאקרנים ב- 27.1 (יום הזיכרון הבינלאומי לשואה). הסרט יוקרן בו זמנית בתשעה אולמות ברחבי הארץ: תיאטרון ירושלים, בית גבריאל, היכל התרבות נתניה, אולם רפפורט חיפה, קולנוע אורלנדו בתל אביב, היכל התרבות מודיעין, סינמטק הרצליה, סינמטק חולון ובמרכז ההנצחה בקריית טבעון. לפני כל הקרנה תתקיים הרצאה. לאחר מכן הסרט יוקרן בהקרנות מיוחדות בקולנוע אורלנדו - בית ציוני אמריקה ומוזיאון ארץ ישראל.