שני סרטים שלא כדאי לפספס היום בפסטיבל הגאה

הפסטיבל הבינלאומי ה9 לקולנוע גאה מתקיים בתל אביב בתאריכים ה7-16.6 ובו יוקרנו לקהל הרחב מספר גדול של סרטים מעניינים, מסקרנים ומפתיעים מכל העולם.

הערב ב - 20:00 יתקיים טקס חלוקת הפרסים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב לפניכם סקירה קצרה שלי על שני סרטים שאהבתי במיוחד ושמעומדים לפרס הסרט העלילתי בפסטיבל.

דואל (DUAL)

סרטו של ניץ' גזדובה הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקרלובי וארי בצ'כיה.

[*]

תקלה במטוס גורמת לטיסה מיוון לדנמרק לנחות בשדה התעופה בלובליאנה – עיר הבירה של סלובניה מה שמוביל לכך שהנוסעים נלקחים לבית מלון עד שהתקלה תתוקן.

איבן (מיה יקסן), צעירה דנית שקטה פוגשת בטינה (נינה רקובץ) נהגת הרכב שלוקח את הנוסעים משדה התעופה לבית המלון. איבן מבקשת מטינה לקחת אותה למסע לילי שבו היא תציג לה את את העיר וקשר מיוחד מתפתח בין שניהן.

טינה, שבבוקר אמורה להגיע לראיון עבודה חשוב בוחרת לשוטט עם איבן ברחבי העיר ובמהרה השתיים מתקרבות. השיח בינהן נהיה עמוק יותר וטינה מתחילה להתאהב באיבן שמסתירה סוד גדול ושובר לב שמתגלה באמצע הסרט.

סיפור אהבה בין השתיים מתפתח על המסך בצורה איטית ומקסימה כשהרבה מהקסם של מערכת היחסים בין השתיים נוצר בגלל בחירת השחקניות המצוינות והכימיה בין השתיים. על תפקידן בסרט זכו שתי השחקניות בפרס השחקניות הטובות ביותר בפסטיבל הסרטים בסלובניה.

הסרט דובר שלושה שפות, אנגלית דנית וסלובנית וברור שמדובר לחלוטין בבחירה סמלית של מציאת שפה משותפת אך משרת גם את העלילה.

באחת מהסצנות היותר מקסימות בסרט, טינה ואיבן יושבות ושותות בירה בבית קפה, במהלך השיחה טינה מתוודה על אהבתה לאיבן בסלובנית בכדי שאיבן לא תבין. לאחר מכן איבן מגלה את הסוד שלה בדנית בכדי שטינה לא תבין, סוד שישאיר אותכם המומים ובעיקר עצובים.

הצילום המדהים יחד עם הפסקול המעולה (פרס המוזיקה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בסלובניה) יוצרים את האווירה הרומנטית-מלנכולית הנפלאה של הסרט המקסים הזה שאומנם עוסק בעיקר בסיפור האהבה של טינה ואיבן אבל גם בהרבה יותר מזה; מדובר בסרט נוגע ,אמיץ ומרגש על הגשמה עצמית, הבחירות והשאיפות שלנו בחיים ועל השלמה עם הזהות שלך.

ההקרנה ב14.6 בשעה 15:15 בסינמטק ת"א.

מטרהורן

[*]

סרטו של דירדיק אבינגה הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע ברוטרדאם שם זכה בפרס חביב הקהל. הסרט קטף פרסים נוספים בינהם פרס חביב הקהל בפסטיבל הקולנוע במוסקבה, פרס הבמאי לסרט ראשון בפסטיבל הקולנוע ויאדוליד ועוד.

פרד (טון קאס) חי בקהילה נוצרית שמרנית. אשתו נפטרה, בנו עזב את הבית והקשר בינהם נותק. כל עולמו מורכב מביקורים בכנסייה ושגרה החוזרת על עצמה. אז מופיע בחייו תיאו (רנה ואנ'ט הוף) נווד הומלס שלמרות גילו מתנהג כמו ילד קטן. פרד מחליט לאמץ את תיאו ולחנך אותו להתנהג כמו בן אדם מהשורה. אך הקהילה השמרנית בה חי פרד לא מבינה מדוע פרד החליט לארח בביתו גבר בן גילו וההומופוביה מתחילה לצוץ.

המגורים המשותפים של פרד גורמים לו להבין כמה בודד הוא ומאלצת אותו להתמודד עם הבדידות הזו. תיאו הוא מעין תזכורת תמידית לילד של פרד ,לאשתו המנוחה ובעיקר לתקופה שבה הייתה לו משפחה שלמה.

ככל שהסרט המתקדם, נראה שהומופוביה הולכת וגוברת; אם בתחילת הסרט ההומופוביה מתבטאת במבטים עקומים אל פרד ותיאו היא מגיעה בשיאה לונדליזם.

הסרט הוא רכבת של הרים של רגשות: הוא יגרום לכם לצחוק בשלבים מסוימים לחשוב, להתעצבן, הוא יבלבל אותכם ולבסוף יגרום לכם לבכות.

לדעתי האישית מדובר בסרט חשוב מאוד ולבטח אחד המעניינים והטובים ביותר שהוצגו בפסטיבל השנה. יותר מכך ניתן לומר שמדובר באחד הסרטים הטובים שנעשו בשנים האחרונות בנושא של הומופוביה, הבמאי לא מפחד לגעת בקרביים של הנושא ואף עושה את זה בלי טיפה של צביעות.

ההקרנה ב14.6 ב13:15 בסינמטק ת"א.