Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: איך לא לומר אני אוהב אותך?

איך לא לומר אני אוהב אותך? - ביקורת סרט

27/08/2015 21:14:55

שלח לחבר הוסף תגובה

תמיד אהבתי סרטי הצצה. כשאני אומר הצצה אני מתכוון למבט לתוך קהילה קטנה שמהותה אינה מוכרת לרוב הציבור. "איך לא לומר אני אוהב אותך?...", סרט הגמר הקצר של אמיר ראג'פורקר, בוגר "קמרה אובסקורה", הוא הצצה אל הקהילה אליה הוא משתייך - קהילת המגמגמים בישראל המונה כ-80 אלף איש.

ראג'פורקר, לא רק שואף להצליח בעולם הקולנוע אלא גם חולם להיות סטנדאפיסט. בינתיים הגמגום מונע זאת ממנו. במקביל הוא פעיל באמב"י (ארגון המגמגמים בישראל) . מטרת סרטו העלילתי היא לא רק להיות פרויקט הגמר שלו אלא גם להעלות את המודעות לנושא בישראל, כמו גם ליצור פתיחות בקרב הקהילה.

[*]

כשחושבים על דמויות מגמגמות מפורסמות בהיסטוריה של הקולנוע, האסוציאציה הראשונה שעולה הוא הסרט זוכה האוסקר "נאום המלך". אני לא מצליח להיזכר בסרט עלילתי שעסק בתופעה בצורה ישירה כל-כך ומעמיקה עם יותר מדמות מגמגמת אחת. זה מה שקורה ב"איך לא לומר אני אוהב אותך?...". שתי הדמויות המרכזיות בסרט, דביר ואנה, שמנסות לפתח מערכת יחסים ביניהן, מגמגמות. הגמגום של דביר נגרם כתוצאה מטראומה בילדותו. הוא נוצר בגלל אזעקה במלחמת המפרץ.

יחד עם זאת, ראג'פורקר, שכתב וביים את הסרט, עשה החלטה נכונה ובחר שלא ליצור דרמה כבדת משקל שנועדה לסחוט חמלה ודמעות מהצופה, אלא לגרום לו לחייך ועל ידי כך להבין את מה שעובר על המגמגמים וכיצד הם מתמודדים עם המצב. יואב בנאי, המגלם את דביר, עושה זאת בצורה חיננית ומקסימה הגורמת לצופה להזדהות איתו בקלות.

בזכות הגמגום נוצרות סיטואציות קומיות, שלא יכולות להיווצר בצורה אחרת, אמנם אחת מהן מוקצנת, וסביר להניח שהיא לא הייתה מתרחשת במציאות, אבל בסרט זה עובד בצורה טובה למדי. ב-20 הדקות של הסרט, ראג'פורקר מציג בעיה, את דרך ההתמודדות איתה ולבסוף את התיקון לו זוכה הדמות. כאמור, הרבה בזכות העובדה שהוא בחר לצחוק על הגמגום ולא לבכות עליו, הסרט מכיל פוטנציאל גדול. למעשה יש ל"איך לא לומר אני אוהב אותך?..." פוטנציאל אדיר לסרט באורך מלא.

הסרט ישודר מחר(יום ו', 28.8) בערוץ 22 ב – 23:15

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

נתן ליכטר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות