Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret אימה

החודש במדור האימה: סרט האימה המוערך של השנה "המכשפה", הסרט "הילד" מאחוריו עומדים שמות מוערכים מהז'אנר וקומדיית האימה They’re watching

הילד

אחד מסרטי האימה הראשונים שהופצו השנה בארה"ב, שהיה אמור להיות מופץ בישראל אך נכון לעכשיו לא ידוע על מועד יציאה עתידי בארץ. כשצפיתי בטריילר המצוין בזמנו, חיכיתי לסרט הזה שמאחוריו עומד וויליאם ברנט בל, שאחראי לאחד מסרטי האימה האהובים עליי בעשור הנוכחי, "השטן שבפנים".

ככל שהתעמקתי יותר, כך הציפיות שלי לסרט עלו ועלו בהתאם לאנשים שמעורבים בו. את הסרט צילם דניאל פרל, האיש שצילם את אחד מסרטי האימה הגדולים אי פעם – "המנסרים מטקסס" ואת הסרט ערך בריאן ברדן, שאחראי בין השאר על עריכת "רוצחים מלידה".

הסרט עוקב אחרי גרטה (לורן קוהאן), בחורה שבורחת עד לאנגליה הרחוקה, לעבוד כאופר לילד במשפחה עשירה רק כדי לברוח מבעלה המתעלל. אך כשגרטה מגיעה לבית, היא מגלה שאותו ילד הוא בובה העשויה משעווה, שצמד ההורים "מגדל" ומתייחס אליה כאילו הייתה בשר ודם. ההתנהלות המוזרה הזאת מתבררת בהדרגה כמסוכנת ומאיימת בהרבה מהמצופה.

העיצוב המרשים של הבובה, והעבודה הטובה מאוד של קוהאן בתפקיד הראשי יוצרים חיבור טוב ומעניין, תוסיפו לזה את הצוות המוכשר מאוד שעומד מאחורי הקלעים והאווירה שהסרט יוצר היא ייחודית ומותחת במיוחד. אך לצערי, כמו בהרבה סרטי אימה, הסרט מדרדר ככל שהוא מתקדם והרעיון הנחמד הופך לקלישאתי יותר ויותר בתוך התסריט המאוד בעייתי של הסרט שמגיע בסופו של דבר לטוויסט מאוד צפוי וחבל. לא מדובר בסרט רע והוא אפילו עשוי טוב לפרקים ארוכים, אך אין כאן שום דבר חדשני או מעניין במיוחד אלא עוד סרט אימה נחמד, אבל כזה שיישכח במהרה.

המכשפה

אחד מסרטי האימה המדוברים של 2015 זכה לביקורות מדהימות והשנה גם להפצה מסחרית שהפכה אותו להצלחה לא פחות מסחררת בקופות עם הכנסות של 32 מיליון דולר עד כה, פי 32 מתקציב הסרט, שעומד על מיליון דולר בלבד.

את הסרט ביים רוברט אג'רס, שעד לסרט הזה היה אחראי על עיצוב אמנותי בסרטים וזהו סרט הביכורים שלו. "המכשפה" מתרחש בניו-אינגלנד ומבוסס על סיפורי מעשיות מקומיים. הסרט עוקב אחרי משפחה שחייה משתנים לחלוטין על ידי כוחות כישוף. המבנה של הסרט הוא מוזר. כזה שמשחק המון על הקו של ריאליזם לעומת סוריאליזם בלי שאנחנו כקהל באמת יכולים להבחין מה הוא מה. באופן אישי, זה פגע בחוויה שלי מהסרט במעט, אבל לא כאן כוחו של הסרט. אג'נס מציג עבודת בימוי די מבריקה, בטח ביחס לסרט ראשון, ויחד עם המוזיקה של מארק קורבן שהלחין את הפסקול ל"קיוב", הצילום המהפנט של ג'ארין בלאשקה, והעיצוב האמנותי המבריק של קרייג לאת'רופ, הם יוצרים סרט עם אווירה ועולם מיוחדים באמת, אולי הכי טובים שאני זוכר בסרט אימה בשנים האחרונות. גם הקאסט עושה עבודה טובה, כשבראשו עומדת אניה טיילור ג'וי שמספקת הופעה מעולה, כזו שיוצרת חרדה מצד אחד, אבל גורמת לך כצופה להיות מהופנט לכל סצנה בהשתתפותה.

"המכשפה" אולי בעייתי מבחינת המבנה שלו והתסריט, אך זה לא מפריע לו להיות סרט אימה מעולה ולספק סצנות שיישארו אתכם הרבה זמן כמו סצנת גירוש השדים של האח הקטן, קיילב וגם כמה סצנות קריפיות במיוחד עם חיות. בלי ספק אחד מסרטי האימה הטובים של השנה עד כה, ואחד הסרטים המיוחדים שתראו השנה בכלל.

They’re watching

מסרט אימה די נשכח לסרט שייקח לי הרבה זמן לשכוח, ולא מהסיבות הנכונות.על זוועתון הפאונד-פוטג' הזה אחראים ג'יי לנדר, אמן ארט, שהניסיון היחיד שלו בבימוי הוא בסדרת האנימציה "פיניאס ופרב", ומיכה רייט, שכתב תסריטים למשחקים בעיקר וזהו הסרט הראשון שהוא מביים.

עלילת הסרט עוקבת אחר צוות טלוויזיה אמריקאי שמגיע לכפר קטן במולדובה ומגלה כי הוא נקלע לעיצומו של ריטואל דתי שטני בו לוקחים חלק אנשי הכפר. הסרט הוא סוג של קומדיית אימה, אבל כזו שלא מצחיקה בשום שלב ולא עובדת בשום פרמטר – הדמויות מגולמות על ידי שחקנים נוראים, הבימוי זוועתי והאפקטים מביכים. אין לי יותר מדי מה להרחיב על הסרט הזה חוץ מהעובדה שנכון לעתה הוא סרט האימה הגרוע שראיתי השנה יחד עם “Howl”. תתרחקו.