ילדותו של מנהיג: ביקורת סרט

"ילדותו של מנהיג": ביקורת סרט

22/03/2017 08:22:13

שלח לחבר הוסף תגובה

ביקורת על הדרמה בכיכובם של רוברט פטינסון וליאם קנינגהם ("משחקי הכס"), אשר זכתה בשני פרסים בפסטיבל ונציה. בתום מלחמת העולם הראשונה עובר דיפלומט אמריקאי עם משפחתו לצרפת. בעוד הוא עסוק בעבודתו, האם נשארת להתמודד עם התפרצויות הזעם של בנם, שמבשרות על התפקיד המצמרר שעתיד לקחת הבן בעתיד

איך יכול להיות שבבית שוחר שלום גדל מנהיג פשיסטי? זו בדיוק השאלה עליה מנסה לענות בריידי קורבט, השחקן שנהפך לבמאי, בסרט הביכורים שלו "ילדותו של מנהיג". קורבט, שגם כתב את התסריט עם אשתו, שיחק בין השאר בסרטים "עור מסתורי" (2004) ו"מלנכוליה" (2011) וזהו הניסיון הראשון שלו לביים סרט באורך מלא. "ילדותו של מנהיג" מספר על ילדותו של מנהיג פשיסט לעתיד ואת חוויותיו שאחרי מלחמת העולם הראשונה. הסרט זכה בפסטיבל ונציה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר ובפרס הבימוי.

שם הסרט, שלקוח משמו של סיפור קצר של ז'אן פול סארטר, יכול להטעות בהתחלה, מכמה סיבות. האחת: הילד שבמרכז הסיפור, פרסקוט (מגולם על ידי השחקן הצעיר טום סוויט) הוא בן של דיפלומט אמריקאי (מגולם על ידי ליאם קנינגהאם המוכר כסר דאבוס מ"משחקי הכס") שלוקח חלק בשיחות השלום בוורסאי ב-1919, תפקיד שאותו קיבל בגלל נישואיו לאשתו (ברניס בז'ו) בשל היותה דוברת ארבע שפות שאחת מהן היא צרפתית.

[*]

הסרט מנסה להמחיש את תחושת הניכור שחש פרסקוט בן העשר. עם אווירה קודרת וחשוכה ופסקול מאיים, הילד פרסקוט הבודד והנוטה למעשי שובבות, שקופץ כמו בין צרפתית לאנגלית לאורך כל הסרט, לא מצליח לפתח מערכת יחסים בריאה עם הוריו העסוקים והמתוחים, ובמקום זה מפתח תלות במשרתות הצרפתיות ובמורה שלו, שמגולמת על ידי סטייסי מרטין ("נימפומנית"). כאשר גם יחסים אלה עם המשרתות והמורה עולים על שרטון, מעשיו של פרסקוט נעשים אפלים יותר. מערכת היחסים שלו עם מורתו לצרפתית היא נקודת האור של פרסקוט, ולטעמי גם נקודת האור בכל הסרט. המשיכה שלו אליה היא ברורה ונדמה שהיא הייתה אמורה להיות דמות מאוד משמעותית בחייו ולכן הופתעתי מהאופן שבו העלילה הזאת נקטעה בצורה פתאומית ולא כל כך משכנעת. משם באמת העניינים מידרדרים לפרסקוט הקטן, שמוצא את עצמו יותר ויותר מנוכר ובודד בעולמו ובחדרו. התוצאה היא הרסנית ביותר.

בסרט מופיע גם רוברט פטינסון ("דמדומים"), שמנסה להמציא את עצמו מחדש בהוליווד עם תפקידים בסרטים קטנים יותר כמו זה, רק שלא ברורה כל כך התרומה שלו לסרט. הוא מגלם עיתונאי מלנכולי ושתיין שאיבד את אשתו לאחרונה ומתארח בביתם של הדיפלומט ואשתו. פטינסון גם לוקח חלק משמעותי בסצנת הסיום של הסרט, אבל הבחירה בו כסצנה זו מבלבלת ונראית מיותרת לאור העובדה שהדמות ששיחק אינה קשורה למשפחה מעבר להיותו אורח בביתם.

"ילדותו של מנהיג" מצליח להמחיש בצורה מצוינת את הניכור והבדידות של משפחה לא מתפקדת בתקופה שאחרי מלחמה, אך אינו מצליח לשים אצבע על הגורמים העיקריים שיצביעו על הכיוון אליו הולך פרסקוט וגורמים לסיום הסרט להרגיש טיפה מנותק. על כל פנים, בריידי קורבט מראה בסרט הביכורים שלו שהוא במאי עם פוטנציאל ליצור סרטים אווירתיים לא רעים בכלל ושווה לעקוב אחרי העבודות הבאות שלו.

"ילדותו של מנהיג" מוקרן בספריית "24/7 סרטים חינם" ב-yesVOD

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
עומר חגי - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות