פרא האדם: ביקורת סרט

זה לא מובן מאליו ואפילו נס קטן שסרט כמו "פרא האדם" מוקרן על המסך הגדול. דבר ראשון, וזה עוד לפני שהוקרן פריים אחד מהסרט, הסרט הוא סרט עצמאי באמת - לא "אינדי" ככותרת ז'אנריסטית ריקה מתוכן, אלא סרט שנעשה ללא תמיכה ממוסדת ובכך מייצג יצירה שהיא חופשית ונועזת, נטולת כל כבלים.

אין ספק שנשפכה הרבה זיעה בסרט ע"י היוצרים יואב טל ואסא איתן, אך על המסך אין רמז להתאמצות מוגזמת ולמאמץ הכמעט בלתי אפשרי ליצור סרט לאו דווקא קומוניקטיבי. "פרא האדם" הוא תוצר של חזון אידיוסינקרטי ומלבב, גם אם לא קל לעיכול הנשען על מסורות כגון המלודרמה, האקספרסיוניזם הגרמני, הסרט האפל, המיוזיקל והקולנוע האילם. לפחות הוא לא מנסה להתחנף או להתנחמד לצופים והופך את הצפייה לחוויה לא צפויה.

[*]

אין לי יותר מדי מה לחשוף על עלילת הסרט גם מכיוון שהיא מינימליסטית, אבל גם מכיוון שהנרטיב הוא משני לתחושות שהסרט מעורר במגע עם הצופה. אפשר להגיד שהסרט עוסק במעין מחומש אהבים מלא ברוך, בוטות וכאב ומתרחש בכמה מישורים של מציאות הנושקים זה לזה בתכיפות כזאת שמסווה את הכניסה והיציאה אליהם. הוא נוגע בנושאים כמו מציצנות, רומנטיקה נואשת ותשוקה חסרת רחמים בדרך מאתגרת ומעוררת עניין.

יש ב"פרא האדם" משהו טהור בשימוש שלו בשפה הקולנועית. זהו סרט הממעט בדיאלוגים ומשרה אווירה מכשפת עם המוזיקה שבוקעת מתוכו ומחוצה לו והצילום המדויק והאקספרסיבי. עיצוב התלבושות והתפאורה בסרט יצירתיים, סוריאליסטיים ומרהיבים - בעיקר בזכות העובדה שרואים עליהם את טביעות הידיים שתפרו, הכינו ובנו אותם. הסרט מרגיש מעשה ידי אדם ולא על ידי מכונת קולנוע משומנת ושם מצוי הקסם שלו.

[*]

באורך של טיפה יותר משעה "פרא האדם" מעביר חוויה קומפקטית ייחודית שמציפה אווירה שהיא לעתים מסויטת, לעתים מלטפת אבל תמיד הזייתית. אנחנו עם רגל אחת במציאות ורגל אחת בעולם מקביל, חידתי וסימבולי (גם אם לעתים נשען על אותה סימבוליות אניגמטית יתר על המידה). זוהי לא אותה תל אביב של היומיום, למרות הדמיון, והפרצופים הממלאים אותה אינם מרגישים כמו שחקנים (אני מניח שהם לא).

למרות המחוות התיאטרליות ותחושת המציאות המוגברת, התחושה היא כאילו הבמאים טל ואיתן הסיטו וילון בלתי נראה וחשפו מציאות מקבילה במערומיה. זהו קולנוע מלא תאווה וחסר גבולות - וזה בדיוק מה שחסר בנוף המקומי. תנו לעולם הפראי הזה לשאוב אתכם אליו.

הסרט "פרא האדם" יוקרן בספטמבר מספר פעמים בסינמטקים ת"א וירושלים במהלך חודש ספטמבר וכן באוקטובר בחיפה