פסטיבל הקולנוע הצרפתי יוצא לדרך

המהדורה ה- 15 של פסטיבל הקולנוע הצרפתי נפתחה אמש (שלישי). הפסטיבל יתקיים השנה בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים, חולון, הרצליה, שדרות וראש פינה, בבית התרבות סביון ובגלובוס מקס אשדוד עד 7 באפריל. הפסטיבל יציג סרטים מן השנה האחרונה, בצד כמה קלאסיקות של הקולנוע הצרפתי.

הפסטיבל נפתח בהקרנה של הסרט "להתראות שם למעלה" של אלבר דופונטל על פי ספרו של פייר למייטרה, שזכה על ספרו בפרס "גונקור", הפרס החשוב ביותר בצרפת לספרות. הסרט זכה להצלחה גדולה בצרפת גם בקרב הקהל וגם בביקורת והוא מועמד ל- 13 פרסי סזאר, לסרט, לבמאי, ארבעה פרסי משחק ועוד.

[*]

(תמונה מתוך סרט הפתיחה של הפסטיבל "להתראות שם למעלה")

עלילת הסרט מתרחשת רגע לפני סיום מלחמת העולם הראשונה, אז מציל אדואר פריקור אמן מוכשר, את מנהל החשבונות הצנוע אלבר מילאר. מה שמחבר בינם זו השנאה למפקד קפטן פרדל, לאחר המלחמה יוצאים השלושה למלחמת הישרדות אחרת, פרדל מתעשר על גב המתים ואלבר ואדואר מתכננים נקמה ותרמית מונומנטלית משל עצמם. הבמאי והשחקן אלבר דופונטל נכח בהקרנת הבכורה.

אורחים נוספים בפסטיבל הם הבמאי המוערך רובר גידיגיאן ("שלגי הקילימנג'רו"), ורעייתו השחקנית אריאן אסקאריד, שיגיעו להציג את סרטם "בית ליד הים". הסרט עוסק ביחסים במשפחה עם מותו הקרוב של ראש המשפחה, ובמבט על צרפת המתמודדת עם גל הפליטים. כמו כן יוצג הסרט "ברברה" של מתייה אמלריק. הסרט מציג תמונה מורכבת של הכישרון הגדול של השנסון הצרפתי אותה מגלמת ז'אן בליבר. בנוסף לסרט, בכמה מהסינמטקים הזמרת נעמי דהן תשיר משירי ברברה בצרפתית בליווי גיטריסט וקלרניתן וגם תבצע כמה משיריה המקוריים.

[*]

(תמונה מתוך הסרט "קשר משפחתי". סרט הנעילה של הפסטיבל)

הסרט המוערך "120 פעימות בדקה" של רובין קמפילו שזכה בפרס גרנד פרי בפסטיבל קאן האחרון, ומועמד ל- 13 פרסי סזאר יוצג אף הוא בפסטיבל. עוד סרט שיוצג בפסטיבל הוא "בית הקפה של ברברה בכפר" קומדיה עם שניים מגדולי השחקנים של צרפת, ז'ראר דפרדייה וקתרין דנב, שחוזרים לשתף פעולה לאחר שנים רבות. סרט הנעילה של הפסטיבל יהיה "קשר משפחתי", סרטה של קרין טרדיו שזכה לשבחים במסגרת השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן האחרון. זו קומדיה דרמטית בכיכובם של פרנסואה דמיין וססיל דה פרנס, העוסקת בחיפוש אחר אב משפחה.

כמו בכל שנה, בתכנית הפסטיבל יוצגו גם ארבעה סרטים קלאסיים: "הלא אנושי" סרטו של מרסל לרבייה משנת 1924, סרט אילם עם מוזיקה של דאריוס מיו. "קסדת הזהב" של ז'אק בקר משנת 1952, שגילה לעולם את סימון סניורה, "קאן קאן צרפתי" של ז'אן רנואר משנת 1954, עם ז'אן גבאן ו"עיניים ללא פנים" של ז'ורז' פראנז'י משנת 1960, סרט אימה מכונן שהיווה להשראה ליוצרים כמו אלמודובר שביסס עליו את סרטו "העור בו אני חי" והיה הבסיס לשירו של בילי איידול "Eyes Without a Face".