הדור החדש: ראיון עם הבמאי והמדבב רענן רוזנבאום

"כיוצר, החלום הכי גדול שלי הוא שיהיה לי את החופש ליצור מה שאני רוצה בלי שום מגבלות" ,אומר רענן רוזנבאום, במאי, תסריטאי, עורך, מדבב, לומד תורה, בעל ואבא אשר מגיע מקיבוץ מגדל עוז. "אני לא יודע אם זה יקרה אבל הייתי רוצה שלא יהיו לי מגבלות של זמן או של כסף ויהיה לי את החופש פשוט ליצור".

רוזנבאום, בן 29, נולד בארצות הברית ועלה לארץ בגיל 7. הוא עובד כעורך באולפני JMG בירושלים ובנוסף בתור עורך סדרות טלוויזיה על ישראל. "חולים על ישראל בחוץ לארץ", מספר רוזנבאום. "רוצים לראות עלינו סדרות ולהבין מה קורה פה. דבר נוסף שאני עושה באופן צדדי, וזו תשוקה גדולה מגיל קטן, זה לדבב. עשיתי קורס דיבוב בתל אביב אצל יפה גבאי ("מרקו") ומאז התחלתי לעשות דיבוב עבור חברות כמו נטפליקס ואמזון".

איך למעשה הגעת לדיבוב?

"זה דבר שרציתי לעשות הרבה זמן. אני זוכר שפעם חבר שלי אמר לי שאני די כמו דמות מצוירת אז זה מה שדחף אותי באמת לרדוף אחרי החלום הזה. יצא לי לדובב בג'וניור, סדרות אמריקאיות בגלל האנגלית שלי, סדרות קוריאניות ואפילו סדרות איראניות".

בין דיבוב לעריכה, רוזנבאום נשוי כיום לאשתו נעמי רוזנבאום ולשניים ילדה בת שנה וחצי. את השכלתו בקולנוע השיג רוזנבאום בבית הספר "מעלה" לקולנוע בירושלים, כאשר בסופו הוא עבד על סרט בן 20 דקות בשם "שמעלקי". הסרט עוקב אחרי דמות בשם שמעלקי, בובה מוערצת ואהובה מזה זמן מה ע"י קהל הילדים אשר מחליטה לצאת לדרך חדשה באמצעות כתיבת מחזה תיאטרון דרמטי. במהרה, מגלה שמעלקי כי הצלחתו ככוכב ילדים תקשה עליו להתקבל ברצינות ככוכב המחזה שכתב.

[*]

מה למדת מעשיית הסרט?

"למדתי המון. אני בן אדם מאוד זורם ומאוד לוקח את הדברים כזורמים, אבל בסרט אתה חייב לעבוד ברצינות. סרט דורש ממך לקחת פחות זמן להיות עם המשפחה או חברים וגם לבקש מאנשים נוספים את זה. יחד עם זאת, זה סרט מצחיק, זה סרט שיש בו הרבה שטויות כמו בובה שרוצה לעשות מחזה. למדתי מהסרט איך לקחת את השטויות ברצינות. איך אני, שאוהב לזרום ולצחוק ולעשות שטויות, חייב לקחת השטויות שאני עושה ובאמת לעשות אותן ברצינות". כמה זמן לקחה העבודה על הסרט?

"סיימנו אותו לפני חודש וחצי. הוא גם הוקרן בסינמטק ירושלים ממש יום אחרי שהודענו שסיימנו את הסרט. העבודה הייתה קשה, לקח לנו בערך שנתיים לעשות אותו משלב כתיבת התסריט. יש משהו נורא מפחיד בלעשות קומדיה. סרטי סטודנטים הם בדרך כלל נורא אישיים, אז הם נוטים להיות משהו יותר דרמטי וכשאתה עושה דרמה, הקהל לא יצחק אלא יישב בשקט. כאשר אתה עושה קומדיה ואנשים לא צוחקים, אתה מבין שזה כישלון. זה מפחיד".

איך התמודדת עם הפחד הזה?

"האמת היא שהפיתרון הוא די פשוט, הכנתי את עצמי לכישלון. הכנתי את עצמי לכך שאנשים לא יצחקו, לא יבינו את חוש ההומור ושהסרט ייכשל. אז אמרתי לעצמי ישר, לא נורא. אני אוהב את הסרט, אהבתי לעבוד על הסרט ואני מרוצה מהתוצאה הסופית. למזלי בערב ההקרנה זכה הסרט בפרס 'חביב הקהל' והקהל באולם לא הפסיק לצחוק".

האם יש לך כיוונים לגבי הפרויקט הבא שתביים?

"זה נורא מצחיק אבל רק כאשר גמרתי את הסרט, התחלתי לחשוב על עוד רעיונות. אני מת לעשות עוד סרט באותו הסגנון עם בובות ואולי גם להרחיב את העולם הזה שבו שמעלקי חי. מי יודע, אולי בהמשך אני ארחיב את הסיפור שלו לסרט באורך מלא. כרגע אני נורא עסוק בדברים אחרים כמו העבודה והמשפחה, פחות יש לי זמן לסרט נוסף כרגע. אבל מי יודע, אולי בהמשך".

יש לך טיפ עבור יוצרים צעירים?

"יש לי שניים. הטיפ הראשון הוא הדבר הכי נדוש - אל תתייאשו. אני אגיד גם יותר מזה, לכו עד הסוף עם הרעיון שלכם ותדבקו במטרה. טיפ נוסף גם קלישאתי אבל פחות: תמיד לדעת לקטלג ולהפריד בין עצות טובות ועצות לא טובות. אתה תמיד שומע רעיונות, במיוחד בבית ספר לקולנוע שבו יש הרבה מרצים וסטודנטים שנותנים לך עצות. לפעמים אלה דברים נורא טובים, דברים שבנו אותי כיוצר וגם את הסרט. לפעמים זה ניסיון לקחת את הסרט שלך לכיוון אחר, לכיוון של אותו יוצר. מצד אחד לא ללכת עם הראש בקיר ולהיות אטום לגמרי, מצד שני כן לדעת מה אתה רוצה לעשות ולהאמין בזה".

"שמעלקי" יוקרן באירוע הקרנת סרטי הגמר של בית הספר לקולנוע "מעלה", שיתקיים מחר, 23.3, בשעה 09:15 בבוקר בסינמטק תל אביב