הבריחה מחדר 18: ביקורת סרט ליום השואה

כבכל יום זיכרון לשואה ולגבורה, מוקרנים אותם הסרטים שוב ושוב בטלוויזיה. "הפסנתרן", "רשימת שינדלר", "הבריחה מסוביבור" – - אותם הסרטים שכולנו ראינו כבר בחטיבה ובתיכון. ולרוב, מוצא עצמו הצופה הישראלי מזפזפ בדיכאון, מתייאש ומכבה את הטלוויזיה באנחה כבדה. אך השנה, יש סרט ששווה את מלוא תשומת הלב והנפש, כי יש לו דברים מעניינים מאוד לומר.

הסרט הדוקומנטרי הישראלי/אמריקאי "הבריחה מחדר 18" של הבמאי גד אייזן מגולל את סיפורו המטורף של ג'ון דלי, צעיר אמריקאי שחי במריון, פלורידה וגויס בעל כורחו לארגון ניאו נאצי ענק בשם "החזית האמריקאית". דלי התקדם בסולם הדרגות, עד שהתגלה הסוד הנורא – היותו יהודי - והוא הוכה (כמעט) למוות. או אז, חייו התהפכו על פיהם. בסרט, מספר דלי את סיפור חייו המדהים, ומולו מציג קווין, חברו הטוב מהארגון, את גרסתו לאירועים, דעותיו והסבריו. לקראת סופו השניים נפגשים לאחר יותר מ-20 שנים ומבקרים יחדיו במחנות ההשמדה טרזין ואושוויץ בירקנאו.

[*] מעבר לרגשות הגואים ברגעי המפגש, מדהים לראות כיצד אירוע אחד שינה לגמרי את חייו של דלי. המסר שהסרט מעביר מרענן ומחדש, בעיקר בשל העובדה שזהו לא סרט שואה טיפוסי, המציג את אורחות חייו של היהודי בשנות הארבעים במזרח אירופה, אלא דמות נוכחת, חיה, המתמודדת עם אותה הרדיפה, בדיוק כמו אז ומנגד "הצד הרע" מסביר מדוע בחר במעשים אלו. הקישור הנפלא בין האנטישמיות אז להיום מטריד מאוד, וגם מבלי לומר זאת מפורשות, הוא מהדהד בראשו של הצופה גם זמן רב לאחר רדת המסך.

דווקא שמו של הסרט אינו מהודק כמו הסרט עצמו. לדעתי הוא לא עושה חסד עם הסרט, שמציג אותו כמיושן. כמו כן חסרו מאוד תיאורים של מספר רגעים דרמטיים, כמו באיזו נקודה התחרט קווין או סיפור ההצלה הלא שגרתי בעליל של ג'ון על ידי הסוכנות היהודית. גם אילוסטרציות ההכאה המופיעות בלופים לא תורמות– הן נראות תלושות ומנוכרות מתוכן הדברים של דלי. לעומת זאת, התמונות והסרטונים מימי השואה בזמן ביקורם של השניים במחנות ההשמדה מכניסים את הצופה לאווירה הנכונה ומדייקים את חווית הצפייה. "הבריחה מחדר 18" מציג את המציאות מבלי להתייפיף, וזוהי מעלתו היפה ביותר של הסרט. שווה צפייה

"הבריחה מחדר 18" ישודר מחר (יום חמישי, 12.4) בשעה 22:00 בערוץ yes דוקו וב-yes VOD