משאל סרט השנה: פיגומים והבלתי רשמיים זכו במקום הראשון

מקום ראשון - פיגומים (22 נקודות מבקרים+14 נקודות גולשים) –

המנצח של מבקרי המשאל היה אחת ההפתעות המרעננות של השנה בקולנוע הישראלי. מאז בכורתו בפסטיבל קאן זכה הסרט לשבחים ואף זכה בפרס הסרט והשחקן הטובים ביותר בפסטיבל ירושלים ול-8 מועמדויות לאופיר, אך איש לא צפה שהוא יהפוך לסרט השני הנצפה ביותר של השנה בקולנוע הישראלי עם 150 אלף צופים שנהרו לבתי הקולנוע בהמוניהם.

הסרט מושפע מאירועים אמיתיים בהשראת תפקידו של הבמאי מתן יאיר כמורה בבית ספר תיכון ומערכת היחסים שלו עם תלמיד בשם אשר (המגולם על ידי תלמידו אשר לקס). אשר הוא תלמיד מופרע, שלא מסתדר במסגרות, גר עם אביו מילו (יעקב כהן), בעל עסק לפיגומים, לו הוא עוזר בכל יום אחרי הלימודים בעבודות בניין. כשמורה חדש לספרות בשם רמי (עמי סמולרצ'יק) נכנס לכיתה של אשר, הוא נחשף דרכו לעולמות חדשים, ונותן ביטוי לרגשות ולצדדים אחרים בו.

סרט השנה של יאיר הוכנר: "סרט שנוגע במציאות היום יומית בצורה הכי ישירה וכואבת שיש, ובכך מעביר ביקורת לא רק על מערכת החינוך הכושלת, אלא גם על החברה הישראלית וההורים עצמם שלא מבינה את החשיבות של חינוך, ידע והשכלה".

סרט השנה של אבנר שביט (וואלה) : "אחד הסרטים היפים והחכמים שעשו בישראל, וגם התמיכה של הקהל מוכיחה את זה".

סרט השנה של ישי קיצ'לס (ישראל היום): "פנינה קטנה, חכמה ושוברת לב שמבינה שהחיים אינם תמיד אלגנטיים, ברורים או הגיוניים. משחק מצוין של אשר לקס ועמי סמולרצ'יק, טוויסט אפקטיבי בטירוף וסצנת סיום בלתי נשכחת. 'פיגומים' הוא הכול מלבד מה שאתם מצפים שהוא יהיה".

סרט השנה של ליטן לשינר – "סרט שמראה שאפשר לגעת בלב של הצופה, גם ללא כל המניירות שמסביב. הפשטות והעובדה שהוא מרגיש כה אמיתי ונכון גורמות לסרט להיות כל כך מטלטל ומרגש. זה סרט שמהדהד בראש הרבה זמן גם לאחר שסיימת לצפות בו".

סרט השנה של נמרוד שובל - "הבמאי והמורה לספרות מתן יאיר מספר את סיפורו המרגש של תלמידו אשר לקס, תיכוניסט רגיש ועצבני שמגלם את עצמו באמינות. יעקב כהן מצליח לעורר הזדהות בקשיחות השקטה והחודרת שלו. המורה רמי מערער את אשר וגם אותנו ומשאיר אותנו עם שאלות חשובות בעלילה משכנעת ובועטת שנשארת בזיכרון".

מקום 1 – הבלתי רשמיים (9 נקודות מבקרים+27 נקודות גולשים)

הציפייה לסרטו הראשון של יוצר "שבאבניקים" אלירן מלכה הייתה גדולה והוא לא אכזב עם יצירה קצבית ונוקבת, המבוססת על הסיפור הבלתי ידוע של הקמתה של מפלגת ש"ס, בשנות ה-80 בירושלים. הסרט בכיכובו של שולי רנד, שחזר להופעת קאמבק נהדרת ראשונה מאז "האושפיזין", נבחר לפתוח את פסטיבל הקולנוע בירושלים והיה עוד נדבך בעלייתו של הקולנוע של יוצרים דתיים המספרים על הקהילה שלהם ומצליחים לגעת בקהל רחב, תוך מתן עומק ורבדים לדמויות ממגזר שרבים מקהל הצופים לא מכיר היטב. סרט השנה של אלעד שלו – "קצבי, סוחף, מלא רגש, הומור וגם אמירה פוליטית וחברתית שמגיעה על הדרך ולא מוטחת לצופה ישירות בפנים – הסרט של אלירן מלכה הראה כי יוצר 'שבאבניקים' הוא גם במאי קולנוע מוכשר, שמוכיח כי יוצרים דתיים שעושים סרטים איכותיים על המגזר שלהם ממשיכים להוות קול משמעותי בקולנוע הישראלי העכשווי".

מקום שני - מכתוב (5 נקודות מבקרים +28 נקודות גולשים)

התופעה של השנה בקולנוע הישראלי וסרט השנה של גולשי האתר הייתה לסרט הישראלי המצליח ביותר ב-30 השנים האחרונות עם מכירות של לא פחות מ-570 אלף כרטיסים. יוצרי "עספור" ו"פצועים בראש", חנן סביון וגיא עמיר, כתבו את התסריט וכיכבו בתפקידים הראשיים בסרטם הראשון. השניים מגלמים את סטיב וצ'ומה, צמד גובים קשוחים בארגון פשע ירושלמי, שאירוע מכונן בחייהם גורם להם לעשות תפנית ולהחליט להגשים לאנשים משאלות מפתקים שהם שמים בכותל. העלילה מסתבכת כשראשי הארגון מחליטים שהחופשה נגמרה והשניים צריכים לחזור לעבוד.

סרט השנה של אורטל אדיב - "סרט שנון ומצחיק המחזיר לנו קצת את קצר וניוטון של 'עספור' רק בתסריט אחר. 'מכתוב' מצליח לשאוב את הצופה להתחבר לדמויות ולסיפור המרגש והנוגע של כל אחת מהן. גיא וחנן מייצרים אווירה כיפית לצד כמויות לא קטנות של רגש".

מקום שלישי - מוטלים בספק (18 נקודות מבקרים +13 נקודות גולשים)

כמו "פיגומים", גם סרט זה בוים על ידי מורה שהפך לבמאי וכתב תסריט לסרט בהשראת אירועים אותם חווה כמחנך. רן דנקר מככב כאסי, מורה שנשלח לעבודות שירות עם חבורה של נערים במצוקה ויוצר קשר עם נער בעייתי בו הוא מזהה פוטנציאל. הסרט היה מועמד ל-9 פרסי אופיר וזכה בפרס סרט הביכורים בפסטיבל ירושלים.

סרט השנה של רפאל תמנה: "בבימוי ישיר ונקי משרטט אלירן אליה הווית חיים סדוקה וטעונה במתח אלים ואינטנסיבי. כל כולו של המתח הזה עשוי חוויה של נטישות, המתורגמת לתסכול ולרצונם של צעירים בסיכון לנקום בעולם, ולקנות בו מעמד שווה והוגן. הנטישות הזאת היא חלק מאפרוריות אמיתית ואכזרית של החצר האחורית של ישראל, שהיצירה נכונה לחקור אותה ולהציגה באומץ. הסרט מוליך את הצופה אל סיומו הלא צפוי והמדהים, שמהווה עבורי את אחד מהשיאים האמנותיים והריגושיים של היצירה הקולנועית הישראלית".

סרט השנה של מתן יניב: "מעולם לא ראיתי סרט ישראלי שהשאיר אותי עם אותה ההרגשה כפי שעשה אלירן אליה בסרטו הראשון. רן דנקר מבצע את ההופעה הרגישה והטובה ביותר בקריירה שלו, אך הגילוי בסרט ואחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי השנה, ולא רק בקולנוע הישראלי, שייכת לאדר חזאזי-גרש שמשחק את עדן. התפקיד שלו רחוק מלהיות בר הזדהות, אך ההופעה שלו שבתה את ליבי".

סרט השנה של שמוליק דובדבני (ynet): "מבט ישיר, מחוספס, בלתי צדקני הנשלח במציאות חיים קשה. דינמיקה אותנטית בין צוות שחקנים בלתי מנוסה, סיפור אנושי שנחתם באחת הסצנות הכי קורעות לב שנצפו בקולנוע הישראלי, והופעה יוצאת מגדר הרגיל של רן דנקר בתפקיד הראשי. סרט שכולו תחושה של גילוי וציפייה".

מקום רביעי - האופה מברלין (4 נקודות מבקרים + 22 נקודות גולשים)

הוכחה כי טקס אופיר השנה היה חלש יחסית היא שהסרט הזוכה בתשעה פרסים לשנת 2018 בהם פרס הסרט, התסריט, השחקנית והבמאי הטובים ביותר קיבל 4 נקודות בלבד ממבקרי האתר. סרט הביכורים של אופיר ראול גרייצר עוקב אחר תומאס, קונדיטור מוכשר מברלין, שמנהל מערכת יחסים עם אורן, גבר ישראלי נשוי. כשאורן נהרג בתאונת דרכים, תומאס נוסע לישראל בניסיון להתחקות אחר חייו. הוא פוגש את אלמנתו ענת ומוצא עצמו מעורב בחייה הרבה יותר מכפי שציפה. הסרט נרכש לעיבוד אמריקאי ואף הופץ בהצלחה בארה"ב.

סרט השנה של רון פוגל: "בגלל העשייה הסופר מקצועית. השילוב בין לוקאלי לאוניברסלי, ההתייחסות הנהדרת לאהבת גברים, האווירה והמשחק של שרה אדלר".

מקום חמישי – פוקסטרוט (10 נקודות מבקרים + 11 נקודות גולשים)

באופן מפתיע הזוכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה והזוכה הגדול של טקס אופיר 2017 סיים רק במקום החמישי במצעד, ייתכן בשל הזמן הרב שעבר מאז צאתו לאקרנים. הסרט של שמואל מעוז, שעורר מחלוקת פוליטית לאחר ששרת התרבות מירי רגב יצאה נגדו, הוא טרגדיה בשלוש מערכות המספרת את סיפורה של משפחה - האב והאם נמצאים בדירתם המרווחת ובנם, החייל, משרת הרחק מהם. אבל למרות המרחק והניתוק המוחלט ביניהם ─ הם משנים זה את גורלו של זה.

סרט השנה של ערן איצקוביץ: "'פוקסטרוט' הוא לא פחות מסרט מעולה שמבוצע ברמה הכי גבוהה שאפשר. הוא מרגש, קשה לעיכול, לא פשוט, והוא מצליח בעזרת המבע הקולנועי המיוחד שלו להעביר מועקה גדולה שמלווה את הצופה לכל אורכו. אין ספק כי הוא מוכיח ששמוליק מעוז הוא אחד מהבמאים הישראלים הטובים ביותר הפועלים כיום בעולם".

משתתפים במשאל: כתבי ומבקרי אתר "סרט" – אלעד שלו (עורך האתר), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), דין קליין (מבקר), ערן איצקוביץ (מבקר), רפאל תמנה (מבקר וכתב), ליטן לשינר (כתבת), מתן יניב (כתב), אורטל אדיב (כתבת)

מבקרים חיצוניים: אבנר שביט (וואלה), שמוליק דובדני (ynet), ישי קיצ'לס (ישראל היום), מרלין וניג (סלונה)