החזון שלי לעתיד פסימי: ראיון עם במאי קנה לי אקדח

אי שם במקסיקו נשים נעלמות, ילדים נחטפים, האוכלוסייה מידלדלת והקרטלים שולטים ביד רמה. בעולם הקודר הזה גדלה נערה צעירה בשם האק. אמה ואחותה נלקחו על ידי ראש הקרטל המקומי והיא חיה עם אביה רוחליו, אב אוהב אך מכור לסמים. היא מחופשת לבן כדי להגן עליה, ועוזרת לרוחליו לטפל במחנה בייסבול נטוש. בקרוב היא תצטרך לקחת את גורלה בידיה. זהו תקציר העלילה של המותחן הפוסט אפוקליפטי "קנה לי אקדח" של הבמאי המקסיקני חוליו הרננדס קורדון. פגשתי את הבמאי הצנוע והחביב הזה בפסטיבל קאן האחרון, שם הוקרן סרטו הלא קל לעיכול במסגרת "השבועיים של הבמאים".

האם מדובר על סרט עתידני או שחלק ממנו קיים במציאות היום במקסיקו?

"לדעתי בכל סרט עתידני יש מקצת מן המציאות של ימינו. הנושא של חטיפות אנשים קיים היום במקסיקו וגם כוחם של קרטלי הסמים הולך וגובר. כמובן שבסרט הקרטלים הם כבר השליטים היחידים, דבר שלשמחת כולם עוד לא התרחש בימינו".

אחרי הקרנת הסרט כשדיברת בפני הקהל, הזכרת את סרטי "מקס הזועם" כמקור השפעה עליך ואכן ממש כמו סרטים אלו, גם סרטך מתרחש במדבר. האם הדיסטופיה שלך הייתה חייבת להתרחש במדבר, במקום שאין בו ציוויליזציה וצריך להתחיל מחדש?

"אחד הדברים שדמיינתי בסיפור הוא אצטדיון בלב המדבר. מצאתי אחד כזה בספר הרחוק של מקסיקו ולכן גם רוב הסרט צולם באותו אזור. מעבר לכך אני טיפוס די קלסטרופובי. אני מעדיף לצלם ולעבוד במרחבים הפתוחים. אני אוהב את האור הטבעי ואני אוהב לעבוד עם מעט אנשים סביבי. זה נותן לי אפשרות להרהר בשלווה על העשייה שלי ומה לעשות בהמשך. את כל זה מצאתי ובשפע בלב המדבר".

[*]

אין זכר למשטרה בסרט. האם זהו סימן אזהרה בעיניך לעתיד לבוא?

"בעיני בעתיד (ואולי כבר היום) הכנופיות והמשטרה הן אותו דבר. בעתיד רק החזקים ישרדו, ואלו בעיניי הן הכנופיות שבסרט. אני יודע שזה חזון פסימי ביותר, אבל לצערי אני חושב שאנחנו בדרך לשם". אחד מגיבורי הסרט הוא ילד חסר יד. הוא מוצא לקראת סוף הסרט את היד שנגדעה לו וכביכול הופך שוב לשלם, אבל ברור לצופה שהוא נשאר לא שלם. מה הנכות הזו של הילד מסמלת בעיניך?

"ראשית חשוב לדעת שמדובר בילד שחקן שאכן חסרה לו יד! לא מדובר כאן בפעלול כלשהו. המטאפורות כאן הן מרובות: מדובר על אומה שאיבדה חלק מגופה - שלטון החוק אבד, המשפחות נגדעו על ידי הכנופיות שחטפו את הנשים ואת הילדות. דבר נוסף הוא הזיכרון שאינו מסוגל לשכוח את מה שהיה בעבר. הילד סיפר לי כי הוא לעיתים חש כאילו ידו עדיין נמצאת במקומה. אני חושב שאנשים גם בזמנים קשים, כמו הנערה גיבורת הסרט, זוכרים את הדברים הטובים שהיו בחייהם ולכן הם נאבקים במצבם החדש והפחות טוב מתוך תקווה לשינוי. הילד, שבסופו של דבר מוצא את היד הגדועה, סוגר מעגל ואולי מסמל איזושהי אופטימיות והוכחה כי גם הגוף המסואב והפגוע ביותר יכול להחלים. היד הקטועה גם מסמלת בעיני את האכזריות ואת הקושי שבחיים העכשוויים במקסיקו".

גיבורי הסרט הם ילדים כולל הגיבורה הראשית (שמגולמת על ידי שתי בנותיו של הבמאי). מדוע בחרת להתמקד בהם?

"ההשראה המקורית לסרט הייתה מהספר 'האקלברי פין' של מארק טווין ולכן הגיבורים הם ילדים. אני גם מאד אוהב את 'בעל זבוב' וגם את 'מלחמת הכפתורים'. ניסיתי לשלב בסרט אלמנטים מכל היצירות הללו, שמתארים מצב של עולם שבו הילדות אבדה לנצח".

האם לדעתך בסופו של דבר יש בסרט גם מסר אופטימי?

"אחרי שצילמתי את סצנת הסיום, הבנתי שאני לא מרוצה. צעדתי עם אחת מבנותיי במדבר ודיברנו על הסוף והחלטתי לצלם סצנה אחרת שאיתה אני שלם. הסצנה בעצם אומרת 'לא משנה מה קרה, החיים נמשכים' וכל אחד יחליט לעצמו לאיזה כיוון החיים האלו ימשיכו. הגיבורה לטעמי לא נכנעת ומחליטה לקבוע את גורלה במו ידיה". נפרדתי מהבמאי החביב ומבנותיו שכל הראיון רקדו סביבנו על החוף ונדמה שנהנות מכל אבק הכוכבים.

הסרט "קנה לי אקדח" יוקרן בפסטיבל חיפה בתאריכים 24.9 ב-21:30 וב-1.10 בשעה 16:00. כרטיסים ניתן לרכוש באתר הפסטיבל