תעלומת רצח: ביקורת סרט

"תעלומת רצח": ביקורת סרט

שלח לחבר הוסף תגובה

אדם סנדלר היה פעם אחד הכוכבים הקומיים הגדולים בקולנוע, אולם בשנים האחרונות הוא הפך לכוכב מסוג אחר עם שורה של קומדיות שזכו להצלחה בנטפליקס, גם אם נקטלו ע"י המבקרים. יבגני גרינברג צפה בסרטו החדש שהפך ללהיט "תעלומת רצח" בו הוא מככב לצד גניפר אניסטון. הנקודה החיובית: לפחות הוא לא בזבז עליו זמן וכסף בהליכה לקולנוע

סרטים של אדם סנדלר לא מושכים קהל רב לקולנוע מזה כעשור. אמנם מעולם לא היה מדובר ביצירות מופת, אבל בשנים האחרונות הקומיקאי הוותיק כבר לא נועז כמו פעם ואיבד את אמון הצופים. בשבילי המפנה הזה הגיע ב"קליק", למרות שלדעתי "לזרום עם זה" ו"תקועים בחופשה" היו סרטים חביבים. באופן כללי, סנדלר כל כך שולט בחומר שלו וכל כך טוב בבינוניות של הסרטים שלו, שאפשר להגדיר אותם כז'אנר בפני עצמו, שמתאפיין בלב רחב לצד הומור נמוך. דברים פחות מחמיאים אפשר להגיד על הקריירה הקולנועית של ג'ניפר אניסטון, שמככבת לצד סנדלר בסרט החדש שעלה השבוע בנטפליקס, "תעלומת רצח". כמעט תמיד אחרי צפייה בסרטים שלה אני מרגיש צורך לחזור ולצפות בפרק של "חברים" כדי להיזכר למה בעצם אני אוהב אותה.

לכן, סרט נטפליקס הוא מצב ביניים שבו כל הצדדים מרוויחים – הכוכבים לא צריכים לספוג מפלה נוספת בקופות וגם נמנעים מההשפלה שביציאת הסרט ישירות ל-DVD, והצופים מצדם יכולים להנמיך ציפיות ולא צריכים ללכת לקולנוע ולשלם כדי לצפות בו. סרטיו האחרונים של סנדלר יצאו בענקית התוכן וכך גם סרטו הנוכחי "תעלומת רצח". הפשרה הזו הייתה כל כך מוצלחת, שלפי נתוני נטפליקס, צפו בסרט מעל 30 מיליון חשבונות בשלושה ימים. אם הנתון הזה היה מתורגם לכרטיסי קולנוע, "תעלומת רצח" היה נותן פייט יפה ל"נוקמים: סוף המשחק" ו"קפטן מארוול". לכן לא כל כך מובנת ההחלטה של נטפליקס לא להקרין את הסרט בבתי קולנוע במקביל לשירותי הסטרימינג, כפי שעשו לפני מספר חודשים עם קומדיה אחרת שלהם, "כמה רומנטי". מצד שני, מנויי נטפליקס כל כך רעבים לתכנים חדשים, שאפשר להבין את ההתנפלות ההמונית על הסרט.

[*]

בסרט, סנדלר ואניסטון מגלמים זוג נשוי ממעמד ביניים, ניק ואודרי ספיץ, שיוצאים לירח דבש באירופה באיחור של 15 שנה ונקלעים לסיטואציה של רצח מסתורי בסגנון סופרת המתח הבריטית אגאתה כריסטי. ניק הוא שוטר שמנסה להפוך לבלש והינו בעל חושים מבריקים וחדות מחשב, חוץ מבעת שהוא נמצא ליד אשתו, אז הוא הופך לאידיוט מוחלט. אודרי היא ספרית שמכורה לספרי בלשים. כל העלילה כאילו נלקחה מאחד הספרים האלה והטוויסט הכל כך מתבקש שבתומי חיכיתי לו ולא הגיע הוא שמדובר בחלום שלה בטיסה בדרך לאירופה. כמו שאומרים, טיול משותף לחו"ל הוא המבחן האמיתי למערכת יחסים, ובני הזוג ספיץ מגלים את זה על בשרם. על רקע הרצח והחשד שנופל עליהם, נחשפים בין השניים סודות ושקרים והנישואים שלהם עומדים למבחן. בהיעדר כימיה בין סנדלר לאניסטון (הם גם ככה לא נראים כמו זוג אמין) המתח לגבי עתיד הזוגיות שלהם פשוט לא כל כך מעניין.

התסריט לא מורכב מדי וגם לא מצופה ממנו להיות כזה. דמויות המשנה הן קרקס של ניגודים וביניהן ניתן למצוא נהג מרוצים, שחקנית קולנוע, מהראג'ה וגנרל של צבא נמיביה. דווקא המורכבת יחסית שבהן, של לורד בריטי (לוק אוונס), היא המשעממת ביותר. סנדלר הוא אשף בלהקיף את עצמו בשחקנים שיגרמו לו להיראות טוב ובו זמנית לא יגנבו את ההצגה. גם כאן הוא זוכה לשחק את עצמו הבלש הרקול פוארו (השפם הזה הוא ממש לא במקרה) וכל השאר משמשים כתפאורה. "תעלומת רצח" הוא עוד סרט בינוני ולא מחייב לאוסף, אבל לפחות לא צריך לבזבז עליו זמן בקולנוע.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

יבגני גרינברג - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות