פסטיבל ירושלים, סקירות: קצפת ודובדבנים, מלכת הלבבות ועוד

הזמיר

מבקר: רון פוגל

"הזמיר", סרטה השני של יוצרת "באבאדוק" הנהדרת ג'ניפר קנט, הוא מערבון נקמה המתרחש בישימון האוסטרלי בתקופה שהבריטים שלטו בארץ. זהו סרט בוטה ומדכא שמראה כמה אכזרי היה הספר, בניגוד לרומנטיזציה בה הוא מוצג לעיתים תכופות במערבונים. במשך שעתיים ורבע הולמת הבמאית בצופה ומוחה על היחס לנשים ולאבוריג'נים - תושבי הארץ המקוריים שנושלו באכזריות מאדמתם ומזכויותיהם בידי המתיישבים הבריטים.

זהו סרט המשלב בין סרטי ניצול (אקספלוטיישן) לבין סרטים על מדינה בתחילת דרכה ועל חלוצים המנסים לשרוד בסביבה בלתי מזמינה בעליל. בחצות הלילה היציאה מהקולנוע לערב הירושלמי הקרירה השיבה את הנשימה אליי, אחרי שקפאתי בכיסאי וייחלתי למצוא חמלה כלשהי בסרט - ולא מצאתי.

הקרנה נוספת: יום שישי (2.8), 11:00, סינמטק 1

מלכת הלבבות

מבקר: אלעד שלו

על אף שסיפור המסגרת שלו עלול להישמע כלקוח מטלנובלה, מצליח הסרט הדני "מלכת הלבבות" להתעלות מעליו ולתאר כיצד האובססיה לשמור על שלמות המשפחה ועל הדימוי הבורגני האידאלי, יכולה להוליד מפלצת של ממש. גיבורת הסרט היא אן, עורכת דין מצליחה, אשת משפחה עם בעל אוהב ושתי בנות קטנות וחמודות, המתגוררת בבית גדול ומרשים.

כשגוסטב, הבן החורג והבעייתי בן ה-16 של בעלה מגיע לגור עימם, מפתחת אן, המבוגרת ממנו במספר עשורים, משיכה עזה כלפיו במטרה להתחמק משגרת חייה ומתחילה איתו רומן מאחורי גבה של בעלה וילדיה. כמובן שרומן מסוג זה לא יכול להיגמר בטוב לאורך זמן וכאשר גוסטב מאיים לחשוף אותו, אן תעשה הכל כדי לשמור על חייה הנוחים.

הבימוי הבוטח של מאי אל טוקי בונה את האירועים בקצב מדוד, שלב אחר שלב, גורם לנו להבין ואפילו להזדהות עם מעשיה של אן, עד לנקודה מסוימת בה כבר קשה למצוא צידוקים מוסריים למעשיה. לכך נוסף הצילום המרשים של הסרט הכולל ויזואליות אסתטיות מוקפדות הנוגדות את הסערה המתחוללת בעלילה והמשחק המצוין של טרינה דירהולם בתפקיד הראשי ושל גוסטב לינד בתפקיד הנער. כל אלו הופכים את "מלכת הלבבות" לסרט שלא מרפה מהצופים, מרתק לכל אורכו ומציב שאלות מוסריות הנוגעות לכל אחד מאיתנו.

הקרנה נוספת: יום שישי (2.8) 19:30, סינמטק 3

מעשייה בשלוש אחיות

מבקר: רון פוגל

סרטו של הבמאי הטורקי אמין אלפר מצטרף לתמה של "הזמיר" ומראה כמה קשים הם החיים בכפר נידח. אלפר מזכיר במעט את צילומיו של גדול במאי טורקיה נורי בילג'ה גיילן , במיוחד בצילומי הלילה שלו. העלילה מספרת על שלוש אחיות, כשאדם עשיר אחד ומכובד מהעיר הגדולה קובע את עתידן והתוצאות הרות גורל. סרט איטי ומהורהר שמציג את אנטוליה במלוא תפארתה הפראית ומוכיח שוב כמה עוצמה יש בקולנוע הטורקי שחבל שלא מגיע כמעט להקרנות מסחריות במחוזותינו.

הקרנה נוספת: יום שבת (3.8) 14:00, יס פלאנט 2 ירושלים

האישה השלישית

מבקר: רון פוגל

סרט וייטנאמי יפהפה ונוגה על אישה-ילדה הנישאת לאדם עשיר וצריכה ללמוד לתפקד בהרמוניה עם שתי הנשים האחרות ועם כל הסובבים את בעלה. צילומים מדהימים של הטבע הווייטנאמי, הרבה שתיקות והרבה ארוטיקה מרומזת (וגם גלויה) במעין גרסה עכשווית ל"שדות החיטה" של ז'אנג יימו, הבמאי הסיני הוותיק. הסרט מסתיים בסימן שאלה גדול ולכל אחד פתרונים לגבי סופו.

הקרנה נוספת: חמישי (1.8) 15:45, יס פלאנט 2 ירושלים

רעידות

מבקר: אלעד שלו

"רעידות" הוא דוגמה לסרט פסטיבלים שיודע לתקשר יפה עם הקהל הרחב ומספק חיבור רגשי עמוק לדמות הראשית בו. הסרט היפה והרגיש הזה מתרחש בגוואטמלה ומתחיל לאחר היציאה מהארון של פבלו, גבר נשוי ואב לשניים, באקט שקורע את המשפחה במדינה המסורתית והשמרנית. פבלו רוצה ללכת בעקבות הרגש שלו, אך מאבד בעקבות כך את עבודתו, מורחק מאשתו וילדיו וצריך להחליט האם הוא מעדיף לאבד את כל מה שיש לו עבור האמת שלו או להתפשר ולחזור לחיק המשפחה ולעבור טיפול "המרה" בכנסייה. סרט חזק ובעל עוצמה המראה את הדרך הארוכה שיש לזכויות הלהט"ב עוד לעבור במדינות רבות בעולם.

הקרנה נוספת: יום חמישי (1.8), 16:00, סינמטק 3

[*]

קצפת ודובדבנים

מבקר: רון פוגל

סרטו של גור בנטביץ' המתמודד בפרסי אופיר עם מועמדויות רבות הוא אחד הסרטים הבודדים שלא צפיתי בהם בהקרנות האקדמיה לקולנוע. הסרט מתחיל לאט מאוד ודי הרתיע אותי בתחילתו, אבל ככל שהסרט מתקדם הוא הופך למשמעותי יותר ויותר וגם מרגש. אני רק לא בטוח אם מי שלא מצוי ברזי תעשיית הקולנוע בישראל (כולל לזהות שחקנים ובמאים המופיעים בסרט), ימצא בו עניין רב.