אתר הצלילה בים האדום: ביקורת סרט

אני זוכר את עצמי יושב בבית הספר כאשר מספרים לנו את סיפורם של יהודי אתיופיה. בשנה הראשונה זו הייתה שיחה קצרה עם המורה, בשנה השנייה זה נהפך לשיעור שלם ובשנה השלישית להצגה חביבה שסיפרה את סיפורה של משפחה מאתיופיה ממוצא יהודי. סיפור העלייה כל כך ריתק אותי שישבתי לקרוא ספרים, מידע באינטרנט וגם צפיתי במספר סרטים דוקומנטריים. מדוע אני מספר לכם את זה? כדי להדגיש שסיפור העלייה של יהודי אתיופיה חזק מספיק בפני עצמו ולא צריך תוספת של סיפורי קיטש אמריקאים.

הסרט "אתר הצלילה בים האדום" שעלה לאחרונה בנטפליקס עוקב אחרי סוכן מוסד בשם ארי לוינסון (כריס אוונס, "קפטן אמריקה") שרוקם תכנית מסובכת עד כדי מטורפת על מנת לעזור להעלות את יהודי אתיופיה ממלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה באותה תקופה. כמובן שהתכנית מסתבכת והסרט ממחיש את משמעות המשימה הקשה באמצעות סיפורו של הצוות שמלווה את ארי.

[*]

סצנת הפתיחה המדהימה של הסרט עוקבת אחר פועלו של ארי. כמעט ללא דיאלוגים, מצליח הבמאי הישראלי גידי רף ("חטופים") להכניס אותנו לעולם של סוכן מוסד שמסכן את חייו על מנת להציל את יהודי אתיופיה ("אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור", הוא אומר בסיום הסצנה). זו סצנה מדהימה וטון שהסרט היה יכול ללכת איתו, ריאליסטי ומרגש אך בו זמנית הוליוודי וקצבי.

אולי זה היה התקציב הגדול או הרצון לגשת לקהל ההוליוודי שעיוור מעט את עיניו של הבמאי. במקום לדבוק בסיפור המרכזי והמרתק, המשך הסרט מרגיש מבולבל ולא אחיד אך בעיקר שטוח. מסיפור קיטשי על הסוכן שלא מקשיב למפקד שלו עד לסיקוונס הרכבת הצוות שיוביל את התכנית שבו הרגשתי כאילו אני צופה בסרט המשך לא מוצלח של סדרת "אושן".

"אתר הצלילה בים האדום'" הוא ככל הנראה סרט התעמולה הטוב ביותר שנוצר לישראל ימי "אקסודוס" בתחילת שנות ה-60. כוכבים הוליוודיים, שחזור יפהפה של הארץ בשנות ה-70 ודמות הגבר הישראלי שמעולם לא נראתה טוב כל כך בגילומו של קפטן אמריקה בכבודו. הכל נראה יפה אך שטוח, כמו גרסה דלת תקציב של ג'יימס בונד. אני תמיד שמח כשהמדינה שלי מיוצגת בכבוד בעולם, אך ההרגשה כאן היא שמישהו חסך על הדמויות והסיפור במטרה להציג פרסומת טובה.

"אתר הצלילה בים האדום" זמין לצפייה בנטפליקס ישראל.