אמנות היא דבק שמחבר בין אנשים: ראיון עם במאי ושחקנית ליל דממה

פסטיבל הקולנוע בערבה הוא פסטיבל ייחודי מסוגו. לא רק שהסרטים מתקיימים בלב המדבר, על מסך ענק תחת כיפת השמיים, אלא שגם הסרטים שמציגים הינם שונים מאשר במרבית פסטיבלי הקולנוע. הפסטיבל אינו מציג רק את מיטב התוצרת של הקולנוע העולמי העכשווי, אלא תוכלו למצוא בו חדש לצד ישן, טרום בכורה של סרטו החדש של רומן פולנסקי "קצין ומפקד" לצד הקרנות של סרטים קלאסיים של מילוש פורמן או הקרנת הקלאסיקה "לורנס איש ערב". הדגש הוא לא רק על מה שחדש אלא גם על מה שרלוונטי, נוקב וחברתי.

כך מגיע גם לפסטיבל סרט טורקי משנת 2012 בשם "ליל דממה" שלא זכה להכרה גדולה עם צאתו, אך עוסק בנושא שהפך לרלוונטי עוד יותר כיום בטורקיה הדתית והשמרנית של ארדואן – נישואים כפויים עם קטינות. הסרט מתרחש כולו, פרט ל-15 הדקות הראשונות, בחדר אחד בלבד, החדר שבו עומד לחגוג קשיש בשנות השישים לחייו את ליל הכלולות שלו עם נערה בת 14 (דילאן אקסוט). הקשיש (איליאס סוליימן, "אי התירס"), חזר מתקופת שהות ארוכה בכלא אחרי שנידון על רצח אמו וגבר נוסף, ומתקבל באהבה על ידי משפחתו אסירת התודה על שהקריב את חייו כדי להציל את כבודה. על מנת לפצות אותו על כל השנים שבילה מאחורי סורג ובריח, היא רוכשת עבורו כלה שאינה הרבה יותר מילדה; מבוהלת, חרדה וחסרת אונים במחיצתו של גבר מזדקן ומסורבל, שבחברתו היא אמורה לבלות את שארית חייה. נפגשתי בערבה עם במאי הסרט רייס צ'ליק והשחקנית הראשית דילאן אקסוט שהגיעו לישראל לכבוד ההקרנה.

[*]

איך זה להגיע לארץ בתקופה בה היחסים בין ישראל לטורקיה אינם בשיאם?

רייס: "בעבר סיקרתי את ישראל מהצד השני בעזה בתור כתב מלחמה, כך שזה מאוד מיוחד להגיע ולראות אותה מלב המדבר. אתה חושב שיש בעיות בין ישראל וטורקיה אבל אני מאמין ששתי המדינות תמיד הסתדרו ביניהן, גם אם על פני השטח יש מתח, הן ממשיכות לדבר אחת עם השנייה מאחורי הקלעים. מבחינתי אמנות היא מעבר לפוליטיקה, אין לה גבול. כמו ציפורים שנוחתות במדבר כך גם סרטים יכולים לנחות בכל מדינה ולהעביר את המסרים שלהם. סרטים צריכים לטייל בכל העולם כדבק שיכול לחבר בין אנשים".

(במאי הסרט "ליל דממה" והשחקנית הראשית בפסטיבל הקולנוע בערבה)

בישראל יש נטייה ממשלתית לבקר סרטים שמציגים צדדים לא חיוביים. כיצד הגיב המשטר בטורקיה לסרט?

"שום ממשלה לא רוצה להראות את הצדדים הרעים. הם רוצים להחביא אותם, לסגור אותם ולשכוח מהם. זה לא היה שונה בטורקיה. הם אמרו 'זה לא קורה במדינה, למה אתם מראים אותה כך?' אבל אם תסתכלו על אנטוליה באזורים הכפריים 60% מהנשים מתחתנות מתחת לגיל ההסכמה, המשפחות מחליטות עבורן".

האם נושא נקמת הדם שנידון בסרט עדיין קיים בטורקיה של ימינו?

"הבעיה של נקמת דם עדיין קיימת אך הדור החדש לא רוצה שדברים כאלו יקרו. זה עדיין קורה באזורים מסוימים בטורקיה בהן נשים משמשות כמנחת שלום. הדור הצעיר מתנגד לזה, אך עדיין זה לא נעלם לחלוטין". [*]

דילאן, עד כמה הכרת מקרים כאלה באופן אישי? איך הצלחת להתחבר למה שדמותך עוברת?

"הסיפור של הסרט, למרות שהוא לעולם לא היה קורה לי כיום, לא היה רחוק ממני. שמעתי סיפורים דומים לזה מהסבים שלי. הם הכירו אנשים כאלה בכפרים שלהם. היו לי שיחות עם הבמאי לפני שצילמנו את הסרט. הוא תמיד שאל אותי איך הייתי מרגישה אם הייתי במצב כזה. בהתחלה אמרתי שהייתי מתאבדת או בורחת, אבל כשהגענו לסט הבנתי למה אנשים נשארו שם, ולמה הם הרגישו את המחויבות החברתית. הבנתי את הרגשות של האנשים האלו עם הלחץ מהחברה".

הבמאי רייס צ'ליק, למד מוסיקה ותיאטרון באיסטנבול ובשנת 1982 התחיל לעבוד כעיתונאי המתמחה בתחומי הכלכלה והפוליטיקה. בהמשך החל לצלם תכניות טלוויזיה וסרטי תעודה ואף הסתבך עם המשטר הטורקי לאחר שביים סרט על המיעוט הכורדי עליהם הכריז הנשיא ארדואן מלחמה. הוא נידון ל-15 שנים בכלא בעקבות הסרט, אך לאחר 5 שנים שבילה בבית המשפט הצליח להשתחרר ולהמשיך ליצור.

עד כמה ארדואן שינה את העם הטורקי?

"כל מנהיג מנסה לשמר את הכוח שלו בכלים שהוא יכול וארדואן משתמש בדת כדי לחזק את עצמו בטורקיה ומחזיר את המסורת על חשבון הדמוקרטיה. אפשר לראות את זה בדיוק בבעיה שבה עוסק 'ליל דממה', שנהייתה עוד יותר רלוונטית מאז שיצא לאקרנים ועד היום. הממשל הטורקי הפך את נישואי הקטינים לקלים יותר בשנים האחרונות. כל מה שצריך כעת זה רק את הסכמת ההורים. הם מנסים לנרמל את זה".

אני חושב שאחד הדברים שמייחדים את הסרט זה שאתה לא שופט את הדמויות. גם הגבר המבוגר שרצח את אמו ומתחתן עם קטינה כלוא בחוקים החברתיים כמעט כמוה.

"כשאני מספר סיפורים אני לא מנסה ליצור דמויות רעות, אלא למצוא היגיון במה שאני מספר כי תמיד יש שני צדדים לסיפור. בודהה אמר 'אל תתעצבן, אל תתנקם, אלא נסה להבין'. בעולם היום גברים הם הקורבנות של הכוח שלהם. הם שולטים בהכל אבל הם גם קורבנות של השיטה. ניסיתי להראות כיצד גברים ניצבים במצב בו הם לא יכולים למצוא פיתרון לבעיה שהם יצרו בעצמם".

העלילה ממוקמת ברובה בחדר אחד, כמעט בזמן אמת ורק עם שתי דמויות. ניסית להכניס את הצופה למצב בו הוא מרגיש כלוא כמו הדמויות?

"המין האנושי כלא את עצמו בחדר וזה מרכז הבעיה. הכלא מתחיל במשפחה – המקום בו הילדים גדלים ולפי מה שלמדו במשפחה, כך הם מתנהגים בעולם. אם לא תבין את מרכז הבעיה, לא תגיע לפיתרון. הבעיה היא לא רק החדר בסרט, אלא המשפחה בה אנו גדלים ומשקפים בעולם את מה שגדלנו לתוכו".

לדעתך אמנות יכולה לשנות מציאות?

"אני חושב שזה מה שאמנות צריכה לעשות, לעסוק בנושאים שנחבאים ולא נידונים בחברה. בכל סוג של אמנות, מה שלא נידון מתגלה. כשנחשוב על החברה הרוסית, נוכל ללמוד את האמת עליה מהרומנים של דוסטוייבסקי. זה תפקידה של אמנות - לחשוף את האמת בחברה".

הסרט "ליל דממה" יוקרן בנוכחות הבמאי והשחקנית הראשית ביום שני בשעה 19:15 בפסטיבל הסרטים בערבה.