קאן היום ה-3: הסרט החדש בכיכובה של ז'ולייט בינוש

בבוקר של היום השלישי שלי בפסטיבל קאן, אני ממהר להקרנת סרט הפתיחה בקטגוריית ״השבועיים של הבמאים״, שזוהי קטגוריה משנית בקאן שניצבת בעצם מחוץ לתחרות. הסרטים נבחרים על ידי מבקרי הקולנוע המובילים בצרפת ואמורים לעורר דיון באומנות הקולנוע. הסרט ״בין שני העולמות״ של הבמאי עמנואל קרר מבוסס על סיפור אמיתי. עיתונאית חוקרת צרפתייה פרסמה ספר על חוויותיה כשהתחזתה לעובדת ניקיון והפכה למעשה לאדם ״שקוף״.

השחקנית ז'ולייט בינוש ("הפצוע האנגלי", "שוקולד") קראה את הספר והחליטה שהיא רוצה לככב בעיבוד הקולנועי. היא פנתה לבמאי והתוצאה היא עוד סרט חברתי על כלכלת השוק החדשה המכונה ״גיג אקונומי״. בהמשך היום פגשתי ברחוב צדדי וציורי לראיון בגינה מקסימה את במאי הסרט ושוחחתי איתו על סרטו ״בין העולמות״. קרר, שהוא בכלל סופר, מספר חוויות על איך זה לעבוד עם ז׳ולייט בינוש ואיך היה לצלם במעבורת בתנאים לא קלים. הראיון יפורסם במלואו כשהסרט יגיע אלינו לארץ הקודש במהלך 2022.

[*]

(הסרט "בין שני העולמות" בכיכובה של ז'ולייט בינוש)

מתחיל להיות חם ולח בקאן ואני בדרכי להקרנה נוספת במסגרת המשנית בפסטיבל - ״מבט מסוים״. זוהי המסגרת שבה אני שופט מטעם ארגון המבקרים הבינלאומי (אני יושב ראש כל מסגרות השיפוט של המבקרים אבל שופט ספציפית בקטגוריה הזו). הסרט ״החופש הגדול״ האוסטרי עוסק בשני גרמנים גאים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה כשהומוסקסואליות נחשבה לעבירה (סעיף 175 לחוק הידוע לשמצה). בחור צעיר יוצא ונכנס לבית הכלא שהוא נתפס שוב ושוב מקיים יחסים עם גברים. בכלא הוא מפתח מערכת יחסים עם אסיר גאה אחר. הסרט הלא קל צפייה מצליח לעניין למרות נפילות פה ושם, בעיקר בזכות משחק מצוין של שני השחקנים הראשיים.

אני ממשיך לפגישה עם קצין העיתונות של פסטיבל הלילות השחורים של טאלין ואנו מסכמים שהשנה אשוב לטאלין כנראה לתפקיד משמעותי בפסטיבל המצוין הזה. משם ממשיך לפגישה נוספת, הפעם עם הדוקומנטריסטית איריס זכי, זוגתו של אבשלום פולק כוכב הסרט ״הברך״ של נדב לפיד. איריס המדהימה ואני משוחחים על החדשה החמה בקאן כשנודע שהשחקנים הערבים של סרטו של ערן קולירין ״ויהי בוקר״ החליטו להחרים את הטקס. אני אצפה בסרטו של קולירין מחר. מעניין האם הוא יעלה לבמה לבד? [*]

(רון פוגל והבמאי האוקראיני סרגיי לוזניצה)

ההקרנה השלישית שלי היום היא בינתיים הסרט הטוב ביותר שראיתי השנה - ״מגרש משחקים״ של לאורה ונדל הצרפתייה. סרט על אח ואחות שמנהלים מלחמת הישרדות מצמררת בבית הספר היסודי. מציקים להם, הם מציקים לאחרים, אבא שלהם אובד עצות והכל מצולם במצלמת כתף רועדת והזכיר לי את סרט האימה ״הכנס את האדם הנכון", רק שבסרט של ונדל אין ערפדים ויש ילדים אכזריים.

אני ממשיך להקרנה הרביעית והאחרונה שלי להיום - הסרט ״אחרי יאנג״ - קשקוש מקושקש ניו-אייג׳י על רובוט שמפתח רגשות. סרט משעמם ומופרך. לילה יורד על קאן ואני פוגש באירוע של הביתן האוקראיני את הבמאי הדגול סרגיי לוזניצה. האוכל מצוין ויחד עם אנה המפיקה הפולנית אנחנו ממשיכים למסיבת רחוב אי שם בלב קאן.

* לכל הכתבות והדיווחים מפסטיבל קאן. היכנסו למתחם הפסטיבל באתר