האיטלקים באים: פסטיבל הקולנוע האיטלקי יוצא לדרך

"צ'ינמה איטליה", פסטיבל הקולנוע האיטלקי, יתקיים השנה בין התאריכים 4-14 באפריל בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ - בסינמטקים של ירושלים, חיפה, הרצליה, חולון, ראש פינה, שדרות ודימונה. השנה הפסטיבל מציין תשע שנים מאז נוסד על ידי מנהליו האמנותיים רוני פלוס ודני מוג'ה בשיתוף עם המכונים לתרבות איטליה. תכנית הפסטיבל כוללת 11 סרטים חדשים שנעשו בשנתיים האחרונות בקולנוע האיטלקי על ידי במאים איטלקים המוכרים היטב לקהל הישראלי.

סרט הפתיחה של הפסטיבל יהיה "שלוש קומות" של נני מורטי ("חדרו של הבן"), על פי ספרו של הסופר הישראלי אשכול נבו. חייהם של דיירי בית אחד משתנים בין לילה בעקבות תאונה שמתרחשת ברחוב השקט בו שוכן הבניין בן שלוש הקומות. מרגע התאונה, גורלותיהם מצטלבים: זוג צעיר שתוהה מה עובר על בתם הקטנה כשהם לא לידה, צעירה החוזרת לבית ריק עם תינוק בן יומו וזוג שופטים שמתמודד עם בן שעשה מעשה בלתי נתפס – כולם יאלצו למצוא את הדרך להתמודד עם המעשה הנורא, השלכותיו, ועם חלקם בתאונה.

[*]

(מתוך סרט הפתיחה "שלוש קומות")

בין הסרטים הנוספים שיוקרנו בפסטיבל: "צוחק, מי שצוחק אחרון", של מריו מרטונה בכיכובו של טוני סרווילו המתרחש בימי הזוהר של התיאטרון הנפוליטני ועוסק בתביעה הראשונה בתולדות המשפט האיטלקי בנושא פרודיה וגזלת זכויות יוצרים. "מרקס יכול לחכות", סרטו הדוקומנטרי של הבמאי הוותיק מרקו בלוקיו שחושף בפני הקהל עד כמה היה הקולנוע של בלוקיו אישי וביוגרפי לכל אורכו. לצידם יוקרנו סרטים של במאים איטלקיים צעירים ומבטיחים ו"הכלוב שבפנים" בכיכובו של טוני סרווילו.

בין אורחי הפסטיבל השנה יהיה הבמאי גבריאלה מאינטי שסרטו הקודם, "קוראים לי ג'יג רובוט" הוצג בצ'ינמה איטליה 2016 . מאינטי יגיע להקרנות סרטו הפרוע "פריקס אאוט" המתרחש ברומא תחת הכיבוש הנאצי ועוסק במלחמת ההישרדות של יוצאי קרקס יהודי ומאבקם בכוחות הרשע הגרמניים. כמו כן יגיע פאולו ג'נובזה מי שביים את "זרים מושלמים" ובביקורו זה ילווה את הקרנות סרטו האחרון "גיבורי על מהחיים" .

[*]

(מתוך הסרט "צוחק מי שצוחק אחרון")

השנה יקיים הפסטיבל מחווה לבמאית האיטלקייה הנודעת, לינה ורטמולר (2021-1928). ורטמולר החלה לביים בשנות השישים וזכתה לתהילה עולמית בשנות השבעים. סרטה "שבע היפהפיות" משנת 1975 היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר והפך אותה לאישה הראשונה בהיסטוריה המועמדת לפרס הבימוי. סרטיה נחשבו כפרובוקטיביים בשל העיסוק החוזר שלה במין, מיניות, גברים ונשים וכל זה בקונטקסט פוליטי. הפסטיבל יציג חמישה מסרטיה הראשונים: "הלטאות" (1963) סרטה הראשון , מעין וריאציה לסרט "הבטלנים" של המורה הרוחני שלה פליני. "עכשיו הבה נדבר על גברים" (1965) סרט אפיזודות המשרטט פורטרט לא מחמיא של הגבר האיטלקי. "סיפורה של בל סטאר" (1968) מערבון ספגטי שביימה בשם בדוי, "פיתויו של מימי" (1972) תלאותיו של פועל מהדרום שלא מצליח להיחלץ מהמאפיה הסיציליאנית ו"אהבה ואנרכיה" (1973) המתרחש ברומא תחת הכיבוש הנאצי בה גבר המבקש לרצוח את מוסוליני מוצא מקלט בבית זונות ידידותי.