Seret מהעבר: 30 שנה להעורב

ליל השטן מביא עמו אסון למוזיקאי אריק דרייבן וארוסתו שלי כשהם מותקפים בדירתם. אריק נורה ונזרק מהחלון אל מותו, שלי מותקפת ונאנסת ולבסוף מתה בבית החולים. שנה לאחר מכן עורב מקים את אריק לתחייה על מנת לנקום בחברי הכנופייה שרצחו אותו ואת אהובתו. סיפור המוכיח שוב כי אגדות לרוב מקורן בטרגדיה.

בשנות ה-80 החל ג'יימס או'בר לעבוד על סדרת קומיקס שכולה נקמה. זו הייתה דרכו להתמודד עם מותה של ארוסתו בתאונה שנגרמה ע"י נהג שיכור. הוא שפך את כל הכעס והכאב שלו על הדף, שחור על גבי לבן וברא גיבור גותי, מעונה ואלים בדמותו של אריק, העורב. הקומיקס זכה להצלחה מחתרתית והפך לאחד הסרטים המקוללים בתולדות הקולנוע. ברנדון לי היה כוכב "העורב", מותו על סט הצילומים היה ונותר עדיין הטרגדיה הגדולה ביותר של הסרט שהיה רווי תאונות ותקריות על הסט. בתור בנו של אגדת הקונג פו ברוס לי, לא מפתיע שברנדון בחר לצעוד בדרך דומה. הוא כיכב בכמה סרטי אקשן, אך בחר בהרפתקת גיבורי העל האפלה על מנת לצאת מצילו של אביו.

באחת הסצנות דמותו של לי, אריק, נורית מאקדח בזמן שהכנופייה תוקפת את ארוסתו. האקדח היה אביזר ששימש במספר סצנות והתחמושת הוחלפה בו מספר פעמים בהתאם לצרכי הצילום. ביום התאונה, האקדח לא נבדק כראוי, הוא הוטען בכדור סרק אך איש לא שם לב שכדור דמה כבר תקוע בקנה. כתוצאה כדור הסרק נורה בעוצמה דומה לזו של כדור חי ופגע בבטנו של לי. בהתחלה הצוות לא הבין שקרה משהו יוצא דופן, הם חשבו שהירי היה אפקט ולי משחק עד שהבחינו בדם. הכוכב הצעיר פונה לבית החולים בו נלחם על חייו במשך שעות אך לבסוף נקבע מותו.

מייקל מסי, שגילם את פאנבוי, היה זה שירה באקדח בסצנה. התאונה זעזעה אותו קשות, הוא הפסיק לשחק במשך שנה והמקרה רודף אותו עד היום. כמו אריק דרייבן וג'יימס או'בר עצמו, לי היה מאורס אך לא זכה להגיע ליום החתונה. הטרגדיה גדולה פי כמה כשמבינים כמה פוטנציאל היה לשחקן הצעיר. הייתה לו כריזמה וקסם אישי בשילוב אומנויות לחימה והופעה פיזית שהיו הופכים אותו לכוכב אקשן גדול לא פחות מאביו.

מותו הטרגי של לי היה סנסציה ורבים משערים כי זו הסיבה העיקרית מאחורי ההצלחה לה זכה הסרט. התאונה הקטלנית אכן סיפקה כותרות וככל הנראה תרמה להצלחה, אך אין זה הוגן לתלות את כל מורשת "העורב" על טרגדיה. הצופה הממוצע יכול ליהנות מ-102 הדקות של הסרט גם בלי לדעת דבר וחצי דבר על ברנדון לי.

הבמאי אלכס פרויאס היה ידוע בעיקר בעבודתו על קליפים מוזיקליים כשנשכר לביים את "העורב". הוא רצה להיצמד כמה שיותר לאסתטיקה האפלה של הקומיקס ובמקור התכוון לצלם את כל הסרט בשחור ולבן עם צבע רק בסצנות פלאשבק. הרעיון נגנז אך המוצר הסופי שמר על שפה עיצובית מחוספסת וגותית עם צילום דרמטי. לא פלא שהפרויקט הבא בקריירה הבימאית שלו היה "עיר אפלה" משנת 1998, אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים והמרהיבים בשנות ה-90 וסרט קאלט בפני עצמו. פס הקול של "העורב" הוא אייקוני לא פחות, עם שירים של להקות כמו Rage Against The Machine,Stone Temple Pilots ו-Pantera. או'בר במיוחד הוא מעריץ גדול של The Cure ו-Joy Division ולמוזיקה שלהן הייתה השפעה גדולה על הקומיקס המקורי, מה שהופך את מקומם בפס הקול ללא פחות מהתאמה מושלמת. The Cure כתבו את שיר הנושא "Burn" במיוחד עבור הסרט. Joy Division אמנם לא נכללו באופן ישיר בפס הקול אבל זכו לגרסת כיסוי של שירם "Dead Souls" בביצוע של Nine Inch Nails וזה לא תחליף רע בכלל. אין פלא שפס הקול שלט במצעדי הפזמונים ולבסוף אף זכה באלבום פלטינה משולש.

סיפור הנקמה של "העורב" הוא ממש לא המצאה חדשה אבל על כל נקודה שהוא מפסיד עבור חוסר מקוריות, הוא מפצה באופי ובאווירה. מהמראה הגותי ופס הקול הרוקיסטי ועד לדמויות, חלקן מוזרות יותר מאחרות וכמובן לאקשן. כך שבאמת אין צורך לדעת שום דבר על סיפור הרקע כדי ליהנות מהסרט. אבל אם יודעים, הצפייה הופכת למצמררת פי כמה.

בסצנה הראשונה שבה השוטר אלברכט (ארני הדסון) עומד פנים מול פנים עם דרייבן שחזר מהמתים הוא מכוון אליו אקדח ומצהיר "אתה זז, אתה מת". דרייבן בתורו עונה "אני מת ואני זז". הסרט מלא בשורות שנראה כאילו נכתבו באמצעות כדור בדולח. אין שום דבר מיסטי בזה, רצה הגורל והתפקיד בו מצא לי את מותו הוא זה של אדם מת שמלווה ע"י ציפור שמזוהה עם מוות. עדיין, הבטן מתכווצת כל פעם שהבדיון נוגע בלי כוונה במציאות.

בניגוד לשמועות ואגדות אורבניות למיניהן, צילומי התאונה שגרמה למותו של לי אינם נכללים בסרט. כל סצנות הירי ב"העורב" נעשו באמצעות אפקטים מיוחדים. צילומי התאונה הושמדו לאחר סגירת החקירה המשטרתית. אל תקפיאו פריימים ותחפשו רמזים, זה לא שם! למותו של לי היו השפעות מרחיקות לכת על תעשיית הסרטים ועל התרבות. בראש ובראשונה על הוראות הבטיחות של עבודה עם כלי נשק בסרטים.

הסט של "העורב" נחשב למקולל אך רוב התקריות נבעו מאילוצים תקציביים וחוסר סדר. יש אפילו עדויות על חברי צוות מסניפים קוקאין. מאז התאונה הקטלנית נאסר לכוון כלי ירי ישירות על שחקנים, גם אם הם אינם טעונים. יש להשתמש בזוויות צילום ושיטות שונות על מנת להשיג את האפקט. לצערנו, גם זה לא תמיד מונע אסונות כפי שראינו במקרה של אלק בולדווין שירה למוות בצלמת הסרט שבו כיכב.

לאחר איבוד הכוכב הראשי אולצה ההפקה להשתמש באמצעים אחרים על מנת לסיים את הסרט. סצנות הקימה לתחייה של דרייבן צולמו עם כפיל גוף עם פניו של לי מולבשות באופן דיגיטלי. כמו כן נעשה שימוש חוזר בצילומים ישנים על מנת להשלים סצנות. לא כל האפקטים במוצר המוגמר נראים טוב, אולם אלו שנוספו בעקבות הטרגדיה אינם מורגשים והציבו רף חדש לאפקטים ממוחשבים בתעשייה הסרטים.

בעקבות הצלחת הסרט בקולנוע ולאחר מכן בשוק הביתי, נעשו מספר ניסיונות לרכב על הגל. ישנם לא פחות משלושה סרטי המשך וסדרת טלוויזיה. כל הסרטים ניסו לחזור על אותה הנוסחה עם דמויות ושחקנים אחרים, הסדרה ניסתה לספר מחדש את הסיפור המקורי. אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את ההצלחה.

ל"עורב" המקורי יש עדיין אינספור מעריצים ברחבי העולם. הית' לדג'ר אף ביסס חלק מדמותו של הג'וקר על הופעתו של לי בסרט. באופן אירוני, לדג'ר מת גם הוא מבלי שזכה להנות מהפירות של תפקידו הטוב ביותר. שניהם היו בני 28 במותם. כבר מספר שנים שמנסים להוציא לפועל רימייק של "העורב" אך עיכובים ושינויים בקאסט ובהפקה טלטלו את תקוותיהם של מעריצים לכל עבר. אולם בקרוב הפרויקט החדש יעלה על המסכים, "העורב" 2024 צפוי לצאת באוגוסט השנה עם ביל סקרסגארד (פניוויז הליצן מסרטי "זה") בתפקיד הראשי ורופרט סנדרס ("שלגייה והצייד") על כיסא הבמאי. האם יצליח לעמוד בסטנדרט של המקור? ייתכן. האם יצליח ליצור את אותה הילה מיסטית של המקור? כנראה שלא, זו אגדה שמקורה בטרגדיה אמיתית - וכולנו שבעים מהן.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן