מגלגל את צופיו מכל המדרגות וגורם להם לשכוח הכל ולהיסחף

"מגלגל את צופיו מכל המדרגות וגורם להם לשכוח הכל ולהיסחף"

16/12/2024 11:07:24

שלח לחבר הוסף תגובה

"אנורה", זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן, מהמועמדים המובילים בעונת הפרסים והסרט שכבש את המקום הראשון בטבלת המבקרים, סחף גם את מבקר האתר רון פוגל: "רוצו לראות את הסרט, ההנאה מובטחת"

בסרטו הקודם של שון בייקר "טיל אדום" יש סצנה נפלאה שממצה את משנתו של היוצר הנהדר הזה: אהובתו הצעירה של הגיבור, שהוא כוכב פורנו מזדקן, מנסה לשכנע אותו שהיא לא סתם פרצוף יפה. כשהיא חצי ערומה היא פוצחת בשיר מתקתק ועצוב ומלווה את עצמה באורגן. כוכב הפורנו, שיכול להיות אבא שלה לאור גילו, מביט בה במבט משועשע ומסביר לה שהיא הולכת לכבוש את הוליווד. גם הוא וגם הצופים יודעים שזו אשליה ושהבחורה הצעירה והתמימה תהיה עוד אחת שתאבד את נשמתה לטובת שרשרת המזון האכזרית של הוליווד - אם היא בכלל תגיע לשם.

והנה במאי האחרון, בין סרט ברזילאי משעמם לסרט איראני חמור סבר ומחזמר מקסיקני מקושקש הוקרן סרטו החדש של בייקר "אנורה" על אנני (מייקי מדיסון), עובדת תעשיית המין, שמתחתנת עם בן של אוליגרך (מארק אדלשטיין) ונושאת בתוצאות הלא כל כך שמחות של החלטה רגעית זו. מין מסע של אליס בת המאה ה-21 שארץ הפלאות שלה מורכבת מאורות ניאון ומועדונים אפופי עשן.

אני פוקד לא מעט פסטיבלי קולנוע ומזמן לא יצא לי פשוט להישיר מבט את המסך ולצחוק לאורך רובו של הסרט שאמור להיות הכי מדכא בעולם. בייקר יוצר אמירה סאטירית ונשכנית על עולם חומרני להחריד, שאולי אין בו מקום לרגשות אהבה וחמלה. זה נשמע כמו מתכון בטוח לעוד סרט מחאה חברתי בנוסח האחים דארדן אבל בייקר מצליח לנפק סרט בורקס אמריקאי ומתוך לב האיכות הקולנועית העולמית לגלגל את צופיו מכל המדרגות ולגרום להם לשכוח הכל ולהיסחף לתוך סיפור מר-מתוק שריאליזם ואסקפיזם שזורים בו ביחד ואף סחף את השופטים בקאן שהעניקו לו את פרס דקל הזהב. כל הקאסט משפריץ מסקסיות ומחדוות נעורים ובמיוחד גונב את ההצגה יורי בוריסוב הנהדר הזכור לטובה מ"תא מספר 6" הנהדר. בוריסוב מגלם חייל של משפחת האוליגרך, שנדמית כשמשפחת סופרנו על ספידים ובארשת פניו הרצינית ובאכפתיות שהוא מגלה לבחורה שהתחתנה עם הבן של הבוס הוא מצליח פשוט להקסים ולשעשע ואי אפשר שלא לאהוב אותו.

הסרט מזמן כמה סצינות מופתיות שמכות בצופה, כמו סצנה של מכות בבית של האוליגרך או סצנה בבית המשפט. מאז "נשואה למאפיה" לא נצפתה יצירה שכל כך מצליחה ללגלג על אותם בריונים ועל משפחות הפשע שבטוחות שהעולם שייך להן. מייד לאחר שצפיתי בסרט כתבתי כי זהו הסרט הכי כיפי שצפיתי בו בפסטיבל ואחרי שצפיתי לאחרונה שוב בסרט אני עומד מאוחרי דבריי ומוסיף - רוצו לראות את הסרט, ההנאה מובטחת (וגם תוכלו להגיד שזכיתם לראות את הזוכה הגדול של פסטיבל קאן).

לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות