סרטי השנה של אתר Seret: מקומות 1-7

7. הילד והאנפה (45 נקודות) – זוכה האוסקר ופרס גלובוס הזהב לסרט האנימציה, אך יותר מכל סרטו הראשון של גדול אמני האנימציה היפניים הייאו מיאזאקי בן ה-83 לאחר חופשת פרישה של 10 שנים, שמוכיח שכוחו עדיין במותניו וממשיך ליצור קולנוע מרהיב עין. העלילה עוקבת אחר בן 11 שיוצא למסע בעולם פנטסטי בהדרכת אנפה לאחר היעלמות אמו. הסרט גם הפך להצלחה קופתית מרשימה עם הכנסות של 172 מיליון דולר ברחבי העולם.

6. יופי מסוכן (64) – קולנוע חסר מעצורים, מטורף, יצירה שכל כולה אקסטזה. סרטה החדש של קוראלי פארז'ה, שזכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן והפך לאחד הסרטים המדוברים ומעוררי המחלוקת של השנה, עוסק בסטנדרטים ההוליוודיים של היופי, האכזריות הנפשית והגופנית של תעשיית הבידור האמריקאית שנכפתה גם על מאות מיליוני הצרכניות שלה ברחבי העולם. דמי מור בתפקיד הקאמבק שלו חיכתה שנים, מרגרט קוואלי נפלאה כהרגלה בסרט שגם אם יעורר בכם סלידה, אתם לא תפסיקו לחשוב עליו.

סרט השנה של אלעד שלו (Seret): "קוראלי פארז'ה באה להלום בצופים, בסרט שהוא טור דה פורס קולנועי, מבוים וערוך לעילא, עם פסקול מכשף והופעות משחק מצוינות וסיום שיגרום לכם לצחוק ולנוע באי נעימות מול המסך. זה קולנוע במלוא תעוזתו – עילאי ודוחה כאחד".

סרט השנה של יאיר הוכנר (Seret): " לא עוצר בשום תמרור עצור, מפוצץ את כל מה שאנחנו מכירים בתת-ז'אנר סרטי Body Horror. זהו סרט בעל מסר חתרני פמיניסטי שרק במאית שמגיעה מחוץ לתעשייה ההוליוודית אמיצה מספיק כדי ליצור אותו. התוצאה היא קלאסיקה קולנועית מיידית ויצירה שלוקחת מרכיבים שונים לכדי משהו מקורי לחלוטין".

5. מסכנים שכאלה (64) – הקולנוען היווני יורגוס לנתימוס כבר ביים סרט חדש ופחות מוצלח ב-2024 "סוג של חסד", אבל הממתק האמיתי שלו הגיע מיבול האוסקר הקודם למסכינו השנה. הסרט שגרף 11 מועמדויות לאוסקר, בהן זכייה מוצדקת בפרס השחקנית לאמה סטון בתפקיד חייה כאישה שמוח של תינוק מושתל בה ע"י מדען מטורף ויוצאת לגלות את העולם ולהשתחרר מכבליה, הוא יצירה קולנועית מחממת לב בעלת הומור סרקסטי ושלל הפתעות סוריאליסטיות ואבסורדיות המצליחות לשפוך אור מוזר על הכל כך מוכר. מובילה אותו גיבורה חברותית, תמימה וסקרנית בהרפתקה שממנה היא תחזור בשלה, בוגרת וחכמה יותר מכל הגברים שניסו לעצב אותה בדמותם.

4. אזור העניין (66) - סרטו הרביעי של ג'ונתן גלייזר, שעוקב אחר החיים הפסטורליים לכאורה של משפחת מפקד אושוויץ רודולף הס המטפחת את גינתה ומארחת אורחים לסעודות בסמוך למחנה ההשמדה, היה לאחד המדוברים בעונת הפרסים הקודמת עם זכייה בפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר וזכייה בפרס השני בחשיבותו בפסטיבל קאן. הסרט, כמו גיבוריו, מדגיש את הבנאליות של החיים של משפחת הס ומכאן נובעת עוצמתו. הכל נמצא ברקע, בעבודת הסאונד המצמררת, בהבלחות ויזואליות של עשן הבוקע מארובות. "אזור העניין" הוא הוכחה לכך שמצפון ומוסר לא נעלמים כך פתאום. הוא על אי היכולת לחוש אמפתיה בסיסית. משפחת הס הצטיינה בזה ונראה שגם מרבית האנושות. לפי הסרט הזה לעולם הזה לא תהיה גאולה.

סרט השנה של רון פוגל: (Seret, רשת ב'): "הבנאליות של הרוע בסרט מושלם מבחינת המשחק, הצילום, הסאונד והאווירה. סרט מופתי של ג'ונתן גלייזר שלא יוצא לי מהראש עד היום".

סרט השנה של מישאל רוברט: (Seret): "הדרמה ההיסטורית מביעה את הזוועות של מלחמת העולם השנייה דרך היומיומיות והשגרתיות שלה. ללא רגשנות מיותרת, גלייזר משרטט את המאורעות בצורה קרה ומפוכחת, שמותירה אותנו מזועזעים מול הפרספקטיבה החדשה".

3. נשארים לחג (95) – הקומדיה אוהבת האדם של אלכסנדר פיין ("נברסקה") לפי תסריט מקורי מצוין של דיוויד המינגסון זכה למועמדות לאוסקר מתרחשת בשנת 1970 ומרגישה כאילו גם צולמה בשנה זאת, מה שהופך את החוויה לנוסטלגית ומהנה במיוחד. פול גי'אמטי מגלם בכישרון רב את פול הונהאם, המורה הכי שנוא באקדמיית הבנים בארטון בניו אינגלנד המושלגת. הוא מוצא את עצמו מפקח בחג המולד על אנגוס, נער בן 18, תלמיד טוב אולי אפילו מבריק, אבל אחד שאוהב למרוד נגד המוסכמות החברתיות שמגולם ע"י התגלית דומיניק ססה. גונבת את ההצגה, וזכתה באוסקר לשחקנית משנה על תפקידה, היא דאווין ג'וי רנדולף שמצליחה להצחיק רק בעזרת מבט קטן אחד, לשבור לצופים את הלב ברגע לא צפוי ולאחות אותו לאחר מכן שוב פעם.

2. אנטומיה של נפילה (103) - זוכה פרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, פרס הסרט שלא בשפה האנגלית בגלובוס הזהב והתסריט הטוב ביותר בטקס האוסקר עוקב אחר סופרת מצליחה (סנדרה הולר המעולה) שבן זוגה מוצא את מותו בנפילה מחלון ביתם והיא נחקרת האם דחפה אותו אל מותו או שמא זו הייתה תאונה. הבמאית ז'וסטין טרייה מצליחה ליצור דרמת בית משפט שלא עוסקת במוסר, כאשר חפותה של סנדרה היא שאלה שעומדת פתוחה גם בסופו של הסרט. "אנטומיה של נפילה" הוא על המשחק של המשפט, ההנאה מטרגדיה שהיא לא שלנו, על הכביסה המלוכלכת שהופכת לראיות משפטיות. זהו סרט על צירופי מקרים, רמזים או רעשי רקע שמהם אפשר להסיק שלל מסקנות, תלוי מי מקשיב ומי הדובר.

סרט השנה של יעל שוב (טיים אאוט): "חכם, מבריק, מתעתע, מוחץ רגשית. יצירת מופת".

סרט השנה של אלברט גבאי (מרצה ומבקר קולנוע): "סרט מרתק עם תסריט פתלתל, מפתיע, על ההתנהגות האנושית במצבי לחץ. מבוים נהדר".

סרט השנה של מיכל ליבר רונן (Seret): "עלילת בית משפט שמתפרשת על 150 דקות ומצליחה לסחוף את קהל הצופים, לתעתע ולהשאיר דרוכים לכל אורכם עם תצוגת משחק מהפנטת של סנדרה הולר."

סרט השנה של אוהד שמש (Seret): "יצירת מופת שתישאר איתכם הרבה לאחר הצפייה בה. הסרט מצליח לשלב מספר ז'אנרים בצורה מופתית - הוא מתחיל כתעלומת רצח אבל מתפתח במהירות להתבוננות חודרת ומעמיקה על זוגיות, משפחה ובין היתר גם הופך לדרמה משפטית יוצאת דופן. בזכות הכתיבה הנהדרת, הבימוי והקאסט המדהים שבראשו סנדרה הולר המצוינת, זה הרבה יותר מסתם סרט נהדר, אלא חוויה קולנועית שתרתק אתכם ותיכנס לכם עמוק אל תוך המחשבות והרגש".

1. אנורה (122 נקודות) – סרט השנה בפער גדול של 19 נקודות סחף את המבקרים והקהל מאז פסטיבל קאן, שבו זכה במפתיע בפרס "דקל הזהב" לסרט הטוב ביותר, וכעת הוא נחשב לאחד המועמדים המובילים לזכייה באוסקר וגלובוס הזהב. הקולנוען העצמאי שון בייקר ("פרויקט פלורידה", "טיל אדום") צבר לעצמו אוהדים עם השנים בסרטים מלאי חיים ומבט אותנטי ולא מתפשר על האנשים שחיים בשוליים של ארה"ב ובמיוחד בתעשיית המין. הפעם בסרטו העוסק בחשפנית הנישאת לבן של אוליגרך ומגלה כיצד סיפור הסינדרלה שעליו חלמה הופך לסיוט כשהוריו יעשו הכל לבטל את הנישואים, הוא עלה לבמה של הגדולים. מייקי מדיסון מלאת חיוניות, זעם ונוכחות בלתי מתפשרת בתפקיד הראשי ויורי בוריסוב גונב את ההצגה בתפקיד משני שתופס יותר ויותר נפח ככל שמתקדמת העלילה עד לסצנת הסיום שוברת הלב.

סרט השנה של תומר קמרלינג (מבקר קולנוע, mako): "נעשים לא מעט סרטים גדולים, אבל מעט סרטים גדולים שאתה מוצא את עצמך צוחק בקול רם בגללם, ועוד פחות כאלה שבסוף אתה גם בוכה בגללם. אחד למיליון".

סרט השנה של אריק רוזנברג (עורך מדור תרבות, mako): "הבילוי הכי כיפי ומרגש שהיה לי השנה בקולנוע"