Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מותחן מהנה - להרוג את המזל

מאת:עידן וילנצ'יק

באמצע שנות התשעים עם פריצתו המטאורית של קוונטין טרנטינו ובמיוחד אחרי "ספרות זולה" צצו להם כפטריות לאחר הגשם עשרות מותחני פשע ששאפו להיות אולטרה-קוליים, מסוגננים, בעלי דיאלוגים מושחזים, הומור מתחכם ומודע לעצמו ואלימות כמעט מופרכת שניסו לשחזר את ההצלחה ולרכב על הגל.

כדרכם של חיקויים רובם היו שכפולים והעתקים דהויים של המקור אך היו כמה שבלטו לטובה ("לוק סטוק ושני קנים מעשנים", "סידורים אחרונים בדנבר") אלו שהיה להם איזה ערך מוסף מעבר להשפעה של טרנטינו שהוא בעצמו סוג של פלגיאט שיצר לעצמו נישה ייחודית בעזרת סינתזה מאד מחוכמת של סגנונות וז'אנרים.

[*]

עם הזמן הטרנד דעך אך מדי פעם צצות להם וריאציות חדשות, "ריבולבר" של גאי ריצ'י ו"לירות כדי להרוג" הן שתי דוגמאות לא מוצלחות שמראות מה קורה כאשר היומרה הפוסט מודרניסטית משתלטת על היצירה.

לפני שנתיים לעומת זאת, "להרוג את המזל", סרטו של פול מק'גייגן, שיוקרן מחר, שבת ה- 19 ביולי בשעה 22.00 ב"יס 4", הוכיח שאפשר גם אחרת. למרבה הצער, למרות צוות השחקנים המרשים (ברוס וויליס, מורגן פרימן, בן קינגסלי, לוסי לו וג'וש הארטנט) הוא לא זכה להצלחה לה הוא ראוי וחמק בשקט מעל המסכים.

[*]

ג'וש הארטנט מגלם את סלווין (שם הסרט במקור הוא Lucky Number Slevin, מסוג השמות שאי אפשר לתרגם מבלי לפספס את הפאנץ') המבקר ידיד שלו בניו יורק ועקב טעות בזיהוי מוזמן ע" שני ארכי פושעים יריבים (מורגן פרימן, לראשונה מזה זמן לא בתפקיד קול המוסר והמצפון ובן קינגסלי שמתהדר במבטא אידישאי משעשע) לחסל אחד את השני ובהזדמנות פז זו גם להציל את חייו שלו. ברוס וויליס כרוצח שכיר מסתורי ולוסי לו כפתולוגית סקסית גם הם משתלבים בעלילה הסבוכה אך המאתגרת שלמרבה המזל והשמחה לא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי.

הקצב המסחרר לא מרפה לרגע וגם אם השתלשלות העניינים לא תמיד מקורית, זהו עדיין סרט מבדר שגם אם לא נחרת בזיכרון, מציע שעתיים תזזיתיות שחולפות ביעף, מלאות תפניות ופיתולים ואקשן עשוי היטב.

[*]

הארטנט (ששיתף פעולה בעבר עם מק'גייגן ב"3 בפארק", רימייק כושל ומאכזב למותחן הצרפתי "הדירה") מעניק כאן את הופעתו הטובה ביותר עד כה. הוא מלא בטחון, הומור ואירוניה שנעדרו עד כה מרוב תפקידיו שהיו אנמיים משהו.

מקצוענים ותיקים ומשופשפים כמו פרימן, וויליס וקינגסלי מביאים את הנוכחות והכריזמה הבלתי נדלות שלהם ולוסי לו מפתיעה כשהיא חושפת פן רגיש יותר של הפרסונה הקולנועית שלה (הביץ' הכסחנית שאת דמותה כבר שיכללה לדרגת אמנות והיא יכולה כנראה לגלם אותה מתוך שינה) ועושה זאת בחן ניכר.

"להרוג את המזל" הוא מותחן מהנה שכדאי לצפות בו ולהתרשם מהזרימה הקולחת והנבונה שלו. בימי הקיץ החמים, זה לא מעט.