Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: לחובבי הז'אנר – המסור 7

מאת: יאיר הוכנר

נתחיל מהשורה התחתונה: "המסור 7" בתלת מימד הוא פינאלה ראויה לסדרת סרטי הזוועה המשפיעה ביותר בעשור האחרון. מדובר בסדרת סרטי אימה שהתסריט לא מבריק, והם לא באמת מפחידים את הקהל אלא בעיקר מגעילים אותו עד כדי זעזוע. נראה שהסרט שיוצריו טוענים שהוא הסרט האחרון בסדרת הזוועתונים הטראשיים הוא בהחלט המדמם ביותר מכולם עם כמות בלתי נגמרת של רציחות סאדיסטיות בשלל צורות מההתחלה עד הסוף הטוב או הרע, תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים. הכי חשוב - כול סוף זו גם התחלה חדשה, אז לכו תדעו. אולי אם זרמו מספקים מצלצלים לכיסי המפיקים, יש סיכוי לסרט שמיני או לגרסה חדשה לסדרת הזוועות הזו.

"המסור 7" משתדל מאוד להיות מפתיע. הוא רחוק מזה. הוא סרט אפקטיבי כמו ג'אנק פוד במקדונלדס. הוא מספק לפרק זמן מוגבל את הצורך לצפות בבידור קליל ולא מחייב לחובבי הז'אנר. העלילה הפעם נעה על שני צירים: הבלש מאט גיבסון מנסה לעלות על עקבותיו של רוצח המסור החדש הבלש מרק הופמן ובמקביל להציל את העדה היחידה ג'יל אשתו של הרוצח המקורי.

את ג'יל מגלמת השחקנית המוצלחת בטסי ראסל כבר חמשה סרטים, ואילו את הבלש מרק הופמן וממשיך דרכו של הרוצח המקורי חוזר לגלם קוסטס מנדילור גם כן בפעם החמישית. הסיפור השני מתאר את עלילותיו של הסופר בובי דאגין שכתב ספר על חוויותיו אחרי שניצל מרוצח המסור ולפתע מוצא את עצמו ואת כול חבריו לכודים והופכים קורבנות אחד אחרי השני.

המון דם יזע ודמעות יישפכו לאורך 90 הדקות שחולפות במהירות שיא. חוויה אינטלקטואלית הסרט לא מספק כי התסריט כמו כול הסרטים בסדרת "המסור" מאוד משתדלים להיות מפתיעים וקצת מתחכמים אבל בדרכם הנדושה והלא מפתיעה בעיקר מצליחים לשעשע. כשהולכים לסרט בסדרת סרטי הזוועות הללו אתה יודע מה תקבל עוד לפני שנכנסת לאולם, והפעם זה אפילו יותר מבדר בגלל התלת מימד. על אף שהשימוש הקולנועי לא באמת מבריק וחכם הוא עדיין אפקטיבי מספיק כדי לעורר את התחושה שהצופה באמת נמצא בחדרי העינויים השונים.

המשחק אף פעם לא היה הצד החזק של סרטי המסור. בדרך כלל מדובר בשחקנים אלמוניים שמופיעים בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה או שחקנים של סרטי טלוויזיה ו DVD. הנוכחות של שון פטריק פלאנרי שהוא סוג של כוכב בז'אנר סרטי סוג הג' בתפקיד הראשי בסרט זה והקאמבק של קרי אלוואס לתפקידו כניצול מהסרט הראשון, רק מחזקת את התחושה שיוצרי "המסור" יודעים בדיוק מה הם שווים ומהם הם עושים. התוצאה תבדר את חובבי הז'אנר והסדרה, ותבריח כבר בדקה הראשונה את מי שקנה כרטיס ולא ידע לאיזה סוג סרט הוא נכנס. לא כולם נהנים לראות טחול בתלת מימד.