ראיון בלעדי עם כוכבת הסרט חיים כפולים

יוליאנה קוהלר, מהשחקניות המובילות בגרמניה וכוכבת הסרט "חיים כפולים" שעולה היום לאקרנים בישראל, מספרת בראיון מיוחד לאתר "סרט" על המשחק לצד שחקנית בסדר הגודל של ליב אולמן ("היא תמיד הייתה כוכבת גדולה עבורי"), על לימודי הנורבגית שלמדה לצורך התפקיד ("זה נתן לי משהו במשותף עם הדמות") ועל משחקה במחזה "פרסונה" לצד יבגניה דודינה ("אני מעריצה ואוהבת אותה מאוד").

בסרט הגרמני החדש "חיים כפולים", שעולה לאקרנים החל מהיום בישראל, משחקת השחקנית הגרמניה יוליאנה קוהלר ("הנפילה") בתפקיד הראשי את דמותה של קתרין, ילדת מלחמה של חייל נאצי ואמא נורבגית. קתרין גדלה בבית יתומים במזרח גרמניה, נמלטה ממנו וחיה במהלך 20 השנים האחרונות בנורבגיה שם הקימה לה משפחה לצד אימה, אליה חזרה לאחר שנים שלא ראו זו את זו, בעלה, בתה ונכדתה. המותחן תופס תפנית לאחר שקתרין מתבקשת להעיד במשפט של ילדי מלחמה נגד המדינה ולאחריו מתגלה סוג גדול ונוראי שהיא הסתירה מהקרובים לה.

"חיים כפולים" הוא סרטו השני באורך מלא של הבמאי הגרמני גיאורג מאס. למרות היותו הפקה גרמנית, שנבחרה לייצג את גרמניה בטקס האוסקר בשנה שעברה, מרבית צילומיו התרחשו בנורבגיה ובשפה הנורבגית. עבור המשחק בסרט הייתה צריכה קוהלר ללמוד לראשונה בחייה נורבגית ולקחה מעל לשנה שיעורים פרטיים כדי לדבר באופן שוטף.

איך זה היה לשחק בשפה שלא הכרת והאם זה השפיע על שיטת המשחק שלך?

"במשך השנה שלמדתי את השפה, ניסיתי ללמוד אותה לעומק, להבין אותה ולא רק לדקלם את המשפטים. זה סייע לי רבות מפני שגם הדמות של קתרין הייתה צריכה ללמוד נורבגית וכך היה לנו משהו במשותף".

[*]

עלילת הסרט מבוססת על אירועים אמיתיים. בשנת 1935 היינריך הימלר, שהיה אובססיבי לטוהר הגזע, הקים ארגון שמטרתו היתה לברור חברים אריים של הגזע העליון, שיוכלו להתרבות בהתאם לאידיאל הנאצי. בסוף המלחמה 12,000 ילדים שאבותיהם היו חברים באס. אס ואימותיהם ממוצא סקנדינבי נולדו בבתים השונים של הארגון. לאחר המלחמה נחשבו הילדים הללו כממזרים של האס. אס. שאיש לא רצה בהם. רק בשנות ה- 60 החלו לגלות בהם עניין מכיוון בלתי צפוי: המשטרה החשאית המזרח גרמנית – השטאזי. כיוון שהילדים שנולדו בנורבגיה והיו בעלי אזרחות כפולה, יכלו בשטאזי ליצור להם ביוגרפיות מזויפות ולהעסיק את הילדים הללו כמרגלים.

הדמות של קתרין צריכה להתמודד עם זהות כפולה ולהעמיד פנים של מישהי אחרת. האם את מרגישה באופן דומה כשחקנית? האם קשה לך להפריד בין הדמות שאת משחקת לעצמך?

"זה אתגר גדול לשחק דמות שחיה חיים כפולים. אני תמיד מפרידה את הדמות מעצמי, אבל כל אחד מכיר את ההרגשה הזו של לא להגיד את האמת למישהו. השפה הנורבגית המוזרה סייעה לי רבות מפני שהיא הרגישה לי מוזר גם כשחקנית וגרמה לי להפרדה בין האספקטים השונים בחייה של קתרין".

זו אינה הפעם הראשונה בה משתתפת קוהלר בסרט גרמני העוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה ובזוועות המשטר הנאצי. בשנת 1999 הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "אי שם באפריקה", שזכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר, בו גילמה אישה יהודיה שבורחת מהנאצים עם משפחתה לאפריקה. תפקידה המוכר ביותר עד כה היה בתפקיד אווה בראון, אשתו של היטלר, בסרט המצליח "הנפילה", שתיעד את ימיו האחרונים של היטלר בבונקר בברלין.

נראה שיש לך משיכה לתקופה של מלחמת העולם השנייה בתפקידייך הקולנועיים. את חושבת שהמלחמה הזו עדיין משפיעה על הקולנוע הגרמני המודרני?

"בטח שכן. עדיין יש לנו הרבה מה להתמודד כמדינה עם המשטר הנאצי ועם השטאזי. הנושאים האלה ימשיכו ללוות אותנו בדורות הבאים ואנו חייבים להיאבק בהם כדי לא לחזור עליהם. אני מוצאת את זה באופן אישי מעניין כשחקנית להתמודד עם התקופה הזו".

את חושבת ש-25 שנה אחרי נפילת חומת ברלין גרמניה היא מדינה שונה מזו שגדלת בה?

"גרמניה היא אכן מדינה שונה ממה שהייתה, אבל עדיין האנשים מהמזרח הם שונים מאלו שבמערב. משטר השטאזי עשה דברים נוראיים לאנשים ואפילו אם המשטר עצמו לא החזיק מעמד זמן רב, ההשפעות שלו ניכרות עד היום".

[*]

קוהלר משחקת בסרט לצד השחקנית הנורבגית, הותיקה, ליב אולמן, המגלמת בסרט את אימה. בצירוף מקרים הגיעה קוהלר לאחרונה לישראל להשתתף בהצגה "פרסונה" של תיאטרון "הבימה", המבוססת על סרטו הקלאסי של אינגמר ברגמן, בו כיכבה אולמן. קוהלר מגלמת במחזה את תפקידה של אליזבת', שחקנית שעברה חוויה טראומטית שגרמה לה להפסיק לדבר, תפקיד אותו גילמה אולמן בסרט המקורי, ויבגניה דודינה מגלמת את האחות שמטפלת בה. ההצגה הועלתה גם בגרמניה שם חל היפוך בתפקידים בין השחקניות כשקוהלר שיחקה בתפקיד האחות ודודינה בתפקיד השחקנית השותקת.

איך היה לשחק לצידה של אולמן, ואיך העבודה עימה השפיעה על משחקך במחזה?

"ליב אולמן הייתה תמיד כוכבת גדולה עבורי וזה היה תענוג בשבילי לעבוד איתה. היא לימדה אותי הרבה והייתה מאוד מצחיקה ותמיד נחמדה. 'פרסונה' בשבילה הוא דבר מהעבר הרחוק מאוד והיא מסוג האנשים שמסתכלים תמיד קדימה, כך שלא דיברנו הרבה על זה. אבל היא סיפרה לי הרבה על העבודה עם אינגמר ברגמן, מה שמאוד עניין אותי, וסייע לי בגילום הדמות במחזה".

איך היית מסכמת את החוויה של הביקור בישראל עם המחזה?

"זו הייתה אחת מהחוויות הטובות ביותר שהיו לי בחיי. זה היה נהדר לשחק לצד יבגניה דודינה. אני מעריצה ואוהבת אותה מאוד. אהבנו לשחק ביחד. באופן כללי זו הייתה חוויה נהדרת שאשמח לחזור עליה".