שוד מהסרטים: סרטי השוד הטובים ביותר

כלבי אשמורת (1992)

סרט שוד- בלי שוד. מי אם לא קוונטין טרנטינו יכול ליצור סרט שוד ולהשמיט את החלק ה"מעניין באמת"- השוד עצמו. אצל טרנטינו דבר כזה הוא לא רק הגיוני אלא גאוני. "כלבי אשמורת" הוא סרט הביכורים של הבמאי הנע בין רגעים לפני ואחרי השוד. דרך ההצגה המיוחדת של הסיפור, חושפת בפני הצופים את עולמן של הדמויות והאינטרסים השונים אשר הובילו אותן לסיטואציה המורכבת שאליה נקלעו.

הסגנון של טרנטינו בולט כבר בסצינת הפתיחה של הסרט עם שיחה שנונה בת 7 דקות, בין חברי הצוות רגע לפני תחילת השוד, על שירה המפורסם של מדונה "Like a Virgin". השיחה הזו מכניסה אותך לתוך עולמו של טרנטינו - עולם מלא בהומור שחור ואלימות מסוגננת, בו אפשר לדבר על נושאים טריוויאליים בצורה הכי מרתקת שיש ועם סוף מדמם ומפתיע.

האיש שבפנים (2006)

סרטו של גדול הבמאים האפרו-אמריקאים ספייק לי, שהפעם עובר לקולנוע ז'אנרי פחות בועט אבל לא פחות מרתק. העלילה עוקבת אחר הבלש פרייזר (דנזל וושינטון) שממונה לנהל את המשא ומתן לשחרור בני ערובה המוחזקים בבנק כחלק משוד מתוחכם ואסטרטגי. כבר מפתיחת הסרט אפשר להבין את אופיו המיוחד עם אחת מהפתיחות הכי מעניינות ומיוחדות שיצא לי לראות. לאורך הסרט אנו נעים בין שני הצדדים המנהלים את המשא ומתן - הפושעים המנהלים את השוד בתוך הבנק, והבלש מחוצה לו. בצורה הזו הצופה עד למשחק השחמט המותח המתנהל בין שני הצדדים. גם במקרה הזה סופו של הסרט לא פחות מעניין ומפתיע מהדרך בה הוא נפתח.

סנאצ' (2000)

עלילת סרטו של גאי ריצ'י מתחילה בכך שנגנב יהלום גדול מאוד (ויקר מאוד), שמעורר את תיאבונם של רוב הדמויות בסרט להשקיע מאמצים בניסיון להשיג אותו בדרכים שונות ומגוונות. זהו סרטו השני של ריצ'י (הראשון היה "לוק סטוק ושני קנים מעשנים"), וניתן להבחין בדפוס הסגנוני שלו - הקצב הקליל, ההומור האירוני והדמויות הלא יוצלחות גורמות לך לאהוב ולהתחבר גם לאכזריות והאגואיסטיות שבהן (ויש לא מעט). מאחר והסרט מכיל קאסט עצום של שחקנים מעולים, כולל בראד פיט במבטא משעשע במיוחד, אתה נמשך לתוכו בציפייה לראות כיצד כל הדמויות הללו יצטלבו לקווי עלילה משותפים לאורך הסרט. בזכות אופיו הקליל (והעובדה שהסרט לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות) העלילה מגיעה למקומות בלתי צפויים במיוחד.

מת לחיות 3 (1995)

השלישי בסדרת סרטי הקאלט "מת לחיות" (והטוב ביותר מבין ההמשכים) הוא בעצם גרסת האקסטרים של המשחק 'הרצל אמר'. בסרט זה ג'ון מקליין (ברוס וויליס) נאלץ לצלוח את החידות והמשימות שסיימון פיטר גרובר (ג'רמי איירונס, סקאר מ"מלך האריות") מטיל עליו, ובכך למנוע ממנו להפעיל את הפצצות ששתל ברחבי ניו יורק.

המשחק בסרט משמש כפעולת הסחה של משטרת ניו יורק מפני שוד הזהב שגרובר מבצע באותו זמן בבנק העירוני והוא הדבר המייחד את הסרט הזה משאר הסרטים בסדרה- בניגוד לשני הסרטים הראשונים שהתמקדו בלוקיישן אחד יחיד (בניין רב קומות ונמל תעופה), הסרט השלישי מתפרש על פני העיר ניו יורק כולה, דבר המגביר את המתח והציפייה במציאת פתרונות לחידות והמשימות המוטלות על מקליין לאורך הסרט במטרה למצוא את הנבל המתוחכם. לסיכום: ייפייקאיי יאי מאדרפאקר!

אושן 11 (2001)

קומדיית הפשע של סטיבן סודרברג היא סרט השוד האולטימטיבי בעיניי. הוא מצחיק, שנון, מאופיין בדמויות ובקאסט קליל וכיפי ולא לוקח את עצמו ברצינות יתרה. הסרט עוסק בדניאל אושן (ג'ורג' קלוני) המגייס צוות של 11 פושעים מקצועיים במטרה לבצע עוקץ מתוחכם, באחד מבתי הקזינו הגדולים בלאס וגאס שבבעלותו של טרי בנדיקט (אנדי גרסיה). הצורה בה הסרט ערוך מאפשרת לנו הצופים לעקוב אחר סדר ההתרחשויות, מגיוס הצוות ועד לעוקץ עצמו, בצורה שאינה הורסת את אלמנט ההפתעה בסופו.

הסרט הוא עיבוד מחודש וקומי לסרט בשם זהה משנות ה-60 בכיכובם של פרנק סינטרה, דין מרטין וסמי דייויס ג'וניור. העיבוד נחל הצלחה גדולה שהביאה ליצירת שני סרטי המשך מעולים - "אושן 12" ו"אושן 13". בשנת 2018 יצא ספין-אוף (פחות טוב), לשלושת הסרטים שביים סודרברג בשם "אושן 8". הסרט עוסק באחותו של דניאל אושן (סנדרה בולוק) המגייסת צוות של נשים לשוד תכשיטים גדול.