Seret מהעבר: לוק סטוק ושני קנים מעשנים

Seret מהעבר: "לוק סטוק ושני קנים מעשנים"

מדור Seret מהעבר

שלח לחבר הוסף תגובה

היום לפני 20 שנה הופץ בארה"ב הסרט הבריטי "לוק סטוק ושני קנים מעשנים" של הבמאי גאי ריצ'י. הסרט הקפיץ את הקריירה של הבמאי ושל שני כוכביו ג'ייסון סטיית'האם וויני ג'ונס והשפיע על סרטים רבים. הכתבת מישל צ'יקו חזרה לסרטו של ריצ'י ובדקה מה גרם לו להיזכר גם לאחר שני עשורים

בשנת 1998 יצא לאקרנים סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי גאי ריצ'י, "לוק סטוק ושני קנים מעשנים". גם 20 שנה מאז יציאתו לראשונה, הסרט עדיין בולט באופי הסגנוני המיוחד שלו בנוף הסרטים שאנו רואים כיום. האלמנט הבולט ביותר בסרטיו של ריצ'י הוא היכולת המסקרנת שבה הוא מצליח להציג מספר גדול של דמויות וקווי עלילה המשתלבים האחד בשני בדרכים משעשעות ומפתיעות.

גם בסרט "לוק סטוק" אנו מלווים את חוויותיהם של מספר קבוצות שונות, כשבמרכז עומד סיפורם של ארבעה חברים אשר מפסידים כחצי מיליון פאונד כשחברם, מומחה להימורי קלפים, נתפס מרמה באחד המשחקים על ידי הנוכל המסוכן ששיחק מולו. מאחר ולרביעייה אין דרך לשלם את חובם, הם נאלצים לשדוד זוג רובים עתיקים השווים הון, על מנת להבטיח את דרכם מחוץ לפלונטר ולסיטואציה שאליה נקלעו. שוד זה יאלץ אותם להתמודד עם קבוצת סוחרי סמים, שודדים שלומיאלים ועוד המון סיטואציות אלימות וביזאריות אשר מקשות עליהם להשלים את המשימה שלקחו על עצמם. ריבוי הדמויות וקווי העלילה מותירים אותנו כצופים, בציפייה מתמדת כשאנחנו לא יודעים מה מצופה לבוא ואיך העניינים יסתדרו בסופו של עניין. תחושה זו מלווה אותנו עד לסופו של הסרט ולא נפתרת גם בסופו עם הסוף הפתוח והמקורי שהוא מציע.

[*]

במקור הסרט נגמר בצפייה בארבעת החברים אשר הולכים עם הכסף, כאשר "כריס הגדול" ובנו בעקבותיהם במרדף אחר הכסף. לאחר הצפייה הראשונית בסרט, הסוף קיבל ביקורות שליליות מקהל הצופים בהקרנות המבחן ולכן ריצ'י החליט לשנות אותו. לפי דבריו של השחקן ניק מורן (המגלם את אדי בסרט), הוא צפה בריצ'י משרבט את הסוף החדש על גבי חפיסת סיגריות משומשת. השם "לוק, סטוק ושני קנים מעשנים", מהווה רפרנס לביטוי שגור בשפה האנגלית lock, stock and a barrel (בתרגום חופשי: לוק סטוק ורובה), שמשמעותו היא כולל הכל. בהתחשב בטוטאליות של הדמויות בסרט, ובעובדה שמעשיהם קובעים את גורלם בצורה הקיצונית ביותר, אפשר להבין את מקור השם. כמו בכל סרט של גאי ריצ'י- סגנונו הצבעוני בא לידי ביטוי גם בסרט זה. ההומור השחור, הדמויות השלומיאליות וחסרות המזל והפסקול התוסס מעמידים את ריצ'י כיוצר בעל טביעת אצבע שאי אפשר שלא לזהות.

כשמסתכלים על סגנונו והנושאים שעליהם בוחר לדבר ריצ'י, קשה שלא להשוות אותו לבמאי אשר ביצע גם הוא באותן השנים את פריצתו הגדולה- קוונטין טרנטינו וסרט הקאלט, שיצא לאקרנים רק 4 שנים קודם לכן "ספרות זולה". שני הסרטים המזוהים בעלילות המסועפות ובקצב המהיר, השנון והמשעשע הביאו לביסוסם של הבמאים שיצרו אותם כאוטרים כישרוניים. אולם בעוד טרנטינו המשיך במסלול הנסיקה, ריצ'י הידרדר לאחר שהוציא את הסרט "Swept Away" בכיכובה של מי שהייתה בת זוגו באותם שנים מדונה. הסרט זכה לביקורות קטלניות ולכישלון קופתי מהדהד ולקח לריצ'י 7 שנים עד שביים שוב להיט עם הסרט "שרלוק הולמס".

"לוק סטוק" ציין הופעת בכורה לא רק של גאי ריצ'י כבמאי, אלא גם של שני שחקנים אשר לימים פיתחו קריירת משחק המזוהה בעיקר עם סרטי אקשן קצביים- ג'ייסון סטיית'האם ווויני ג'ונס. השניים המשיכו לשתף פעולה גם בהמשך, וניתן לראות אותם משחקים בסרטו השני באורך מלא של ריצ'י אשר יצא בשנת 2000- "סנאץ'". בשנת 2000, עלתה בערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, סדרה העונה לשם "לוק, סטוק", שנוצרה בהשראת הסרט, כשריצ'י היה הפעם בתפקיד המפיק הראשי. הסדרה נחלה כישלון יחסי והחזיקה מעמד במשך עונה בודדת בעלת שבעה פרקים.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר

מישל צ'יקו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות