סרטי השנה 2020: מקומות 11-20

11. קדימה (27 נק')

סרט חדש של פיקסאר הוא תמיד סיבה למסיבה, וגם סרט האנימציה "קדימה" מספק את הסחורה כפי שהאולפנים תמיד יודעים. בעידן של רימייקים, סרטים ממוחזרים ופרנצ'ייזים בלתי נגמרים, כיף לראות סרט מקורי, שלוקח מרכיבים של סרט הרפתקאות, מוסיף קצת כישופים סטייל 'הארי פוטר' וחופן של הומור מוצלח, ומערבב אותם יחד עם דרמת התבגרות על יחסים בין אחים בצל אובדן האב שהלך לעולמו בצעירותם. (זמין לצפייה: שירותי ה-VOD של החברות השונות)

[*]

12. אני חושבת לגמור עם זה (27 נק')

סרטיו של התסריטאי והבמאי צ'ארלי קאופמן עוסקים לרוב בחוויות קודרות, זיכרונות וחוסר התוחלת של החיים ומשתדלים לשחק בתודעה של הצופים. סרטו החדש פיצל אף יותר את הצופים בסיפור מתעתע והזוי על בני זוג שנוסעים לבקר לראשונה את הורי בן הזוג בחווה מושלגת. קאופמן יוצר עולם בו בני הזוג הינם דימוי ללא מקור, עד שלא ניתן להבדיל בין אמיתי לכוזב, בין הממשי למדומיין. קאופמן לא מנסה לחשוף את פשר אומנותו אלא להתהדר בה: הצופים שואלים את עצמם בכל רגע נתון מה האמן מנסה לבטא. (זמין לצפייה: נטפליקס)

סרט השנה של אסף פולונסקי: "בשנה הכי הזויה שיש, צ'ארלי קאופמן הצליח להפוך אותה להזויה אפילו יותר במשך שעתיים ורבע של אימה, חוסר נוחות, דרמה כנה והומור מופרע".

13. מאנק (26 נק')

מי שנחשב לאחד מבמאי סרטי המתח הטובים של דורנו, דיוויד פינצ'ר, החליט לחזור לתסריט שכתב אביו בשנות ה-90 על התסריטאי היהודי הרמן מנקייביץ' שאחראי לכתיבת יצירת המופת "האזרח קיין". זהו סרט על כתיבה, על יצירה, על בריאה, על הרס, שיר אהבה וגם קינה על עולם שהיה ולא יחזור. מחווה אוהבת ליצירה קלאסית ולתסריטאי שלה שמצליחה לעורר געגועים אל המסך הגדול ואל הקולנוע של פעם. (זמין לצפייה: נטפליקס)

14. נס בתא מספר 7 (26 נק')

הטלנובלות הטורקיות מיצבו את עצמן בשנים האחרונות כנכסי צאן ברזל בישראל. ולכן, זה רק היה עניין של זמן עד שסרט טורקי יהפוך בחסות נטפליקס ללהיט ענק. סרטו של הבמאי מהמט אדה אוזטקין, עיבוד לסרט קוריאני מלפני שנים ספורות, מספר על אב רפה שכל שמופרד מבתו לאחר שהואשם ברצח בתו של מפקד בצבא, ונאבק להוכיח את חפותו. זהו סרט שיודע ללחוץ על בלוטות הרגש, ויגרום לרגשנים שביניכם לדמוע בסצנות השיא שלו. אלו מגיעות לגבהים חדשים ככל שמתקדמת העלילה, שמגדירה מחדש את עולם הטלנובלות במתכונתו הקולנועית. (זמין לצפייה: נטפליקס)

15. בוראט 2 (22 נק')

לפני 14 שנה הגיח הכתב הקזחי בוראט וייסד ז'אנר שרשום על שמו של הקומיקאי סשה ברון כהן - שילוב של קומדיה מוקומנטרית פרועה וגסה, סרט מתיחות וסאטירה נוקבת במהלכה הדמות האאוטסיידרית חושפת את הצדדים החבויים בעם האמריקאי. בסרט הנוכחי המוקד הוא סיפור הרקע הפיקטיבי בין בוראט לבתו. זה מעניק לסרט ההמשך יותר משקל רגשי וגם קו עלילה פמיניסטי מובהק של שחרור הבת מכבלי החברה הפטריארכלית בה גדלה. ההצלחה של הסרט היא ביצירת רגעים קומיים טהורים שהם גם בעלי נופך פוליטי ביקורתי. זהו סרט המשך ראוי ומוצלח, שגם אם לא מגיע לרמה ולחדשנות של קודמו, מבטיח צפייה משעשעת מאוד שגם תגרום לכם לחשוב. (זמין לצפייה: אמזון פריים וידאו)

16. מורתי התמנונית (21 נק')

שנת 2020 הביאה איתה רצון עז ובלתי ממומש לצאת מהבית, לטייל ולהתחבר לטבע. לכן לא מפתיע שאחת היצירות המדוברות של השנה עסקה במפגש מרגש ולא שגרתי בין במאי במשבר זהות לתמנונית שמלמדת אותו ואת הצופה שיעור חשוב על יכולת ההישרדות והתגברות על משברים. זהו סיפור מסקרן על חברות יוצאת דופן ועל מציאת מכנה משותף עם מי שבמבט ראשון עשוי להיראות שונה מאוד. (זמין לצפייה: נטפליקס)

סרט השנה של מעיין הררי: "יצירה עשירה רגשית וויזואלית, מלאת צילומים מרהיבים של הטבע התת-ימי במלוא עוצמתו שמועבר דרך עיניה של דמות תמנונית אינטליגנטית במיוחד שאי אפשר שלא להתאהב בה".

17. פאלם ספרינגס (21 נק')

המיני-ז'אנר של סרטי לולאת זמן, סטייל "לקום אתמול בבוקר", קיבל השנה תוספת מרעננת בדמות "פאלם ספרינגס", שמספק מבט שונה ומקורי על הפרדוקס הבדיוני. העלילה עוקבת אחר שני זרים, ניילס (אנדי סאמברג) ושרה (כריסטין מיליאוטי), שמגיעים לחתונה בפאלם ספרינגס רק כדי לגלות שהם תקועים בלולאת זמן אינסופית. זהו סרט קטן וחמוד עם תסריט חכם שמאזן בצורה טובה את הקומדיה עם הדרמה והפנטזיה, הדמויות משלימות זו את זו והבימוי המדויק של מקס ברבאקו מצליח להזרים חיים חדשים לגימיק שנדמה שכבר מיצה את עצמו. (זמין לצפייה: אתר פסטיבל אוטופיה)

18. ג'ירפה (20 נק')

בגיל 28 זכה הבמאי קאנטמיר בלאגוב בפרס הבימוי במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן על הסרט "ג'ירפה" שאף היה מועמדה של רוסיה לטקס האוסקר. הסרט מתרחש בלנינגרד, 1945. איה, היא אחות בבית חולים. כמו כולם סביבה היא מתמודדת עם תוצאות המלחמה שהרגע נגמרה. כשחברתה הטובה מימי השירות בצבא חוזרת הביתה, השתיים יצטרכו להשלים עם מה שקרה ולמצוא תקווה לעתיד. בלאגוב מביא סגנון ריאליסטי המצולם בצבעים עזים בסרט נוקב בו סוף טוב אינו סביר לאף אחת מהדמויות. (זמין לצפייה: שירותי ה-VOD של החברות השונות)

19. מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית (20 נק')

בשנה בה היינו יותר מתמיד כלואים בבית ומשתמשים ברשתות החברתיות ללא הרף ובתקופה בה מנהיגים פופוליסטיים ומפיצי תיאוריות קונספירציה למיניהם ניצלו אותן כדי להפיץ פייק ניוז, סרט הדוקו-דרמה בבימויו של ג'ף אורלובסקי, שחושף בפני הצופה את האסון השקט שיצרו רשתות אלו והכוח הבלתי נדלה שלהן, הפך לצפיית חובה. הסרט מספר לנו את מה שבעצם רובנו כבר ידענו - הרשתות החברתיות מעצבות את מחשבתנו ושולטות בבחירות שנעשה, כשהן מונעות ממטרות רווחיות באופן שמשפיע על בחירותינו בעתיד, על מצבנו הנפשי ותפעול התנהגותנו. (זמין לצפייה: נטפליקס)

סרט השנה של אביב עגיב: "הסרט, שמאגד את כל דמויות המפתח המשפיעות על חיינו לשיחה כנה במיוחד, הפך בצדק לשיחת היום ברחבי העולם".

20. בלתי נראה (19 נק')

סרט האימה של לי וואנל ביצע רימייק עדכני ברוח ה-me too לספר וסרט ז'אנר מהעבר תוך שמירה על מתח וחרדה לכל אורכו ותצוגת משחק מצוינת של אליזבת' מוס בתפקיד הראשי כאישה מוכה שבורחת מבעלה וניצודה ע"י דמות מסתורית שאיש לא יכול לראות. זהו סרט שאינו משעמם לרגע, העלילה לא מרפה מהצופה תוך אמירה רלוונטית לאלימות המושתקת כלפי נשים בחברה. (זמין לצפייה: שירותי ה-VOD של החברות השונות)

סרט השנה של בן קבסה: "מוס נושאת את הסיפור המורכב והאקטואלי על כתפיה בגבורה, בסרט מותח, מצמרר ועשוי ללא רבב".

צוות הבוחרים - כתבי האתר: אלעד שלו (עורך האתר), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), מיכל ליבר רונן, ליטן לשינר, הלמינה גרופר, ערן איצקוביץ, נמרוד שובל, יבגני גרינברג, לירון אברהם, מישל צ'יקו, אורטל אדיב, מתי לנג, אביב עגיב, מעיין הררי, בן קבסה, יעל מאורר.

מבקרי ובמאי קולנוע: יהודה סתיו (ידיעות אחרונות), יונתן גת (כאן), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט), עופר ליברגל (סריטה), בועז ארמוני (במאי, "המחשמלים"), אסף פולונסקי (במאי, "שבוע ויום").